דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
ונזכור את כולם

סג"מ יעקובסון רפאל רפי ז"ל

בן פייגה ואליעזר - ראובן
נולד בריגה, לטביה
בג' סיוון תרפ"ו, 16/5/1926
גוייס ב-1943
שרת בפלמ"ח - חטיבת הראל
יחידות: הגדוד השישי - "ירושלים", חטיבת הראל, הגדוד החמישי - "שער הגיא", פל' ד', פל' ו'
בהכשרת כנרת 1943-1944, הנוער הועבד
תפקיד: קצין קשר
נפל בקרב
במלחמת העצמאות
בכ"ה ניסן תש"ח, 4/5/1948
מקום נפילה: משלט המנזר הרוסי
נקבר בירושלים - הר הרצל
בן 22 בנפלו

קורות חיים

יעקובסון רפאל ("רפי") בן אליעזר-ראובן ופייגה. נולד בתאריך ג' בסיוון תרפ"ו (16.5.1926) בריגה אשר בלטביה. על הילד עבר גורל אכזר. שלושה ימים אחרי היוולדו הוחלף בבית-החולים במזיד על-ידי אשה שילדה ילד מוכה-חולי. האם המרומה הרגישה בדבר ועם בעלה החלה לבקש את בנה. (אחרי חמש שנים נמצא הנער בדרך אקראי על-ידי אביו. ההשתדלויות המרובות אצל הנהלת בית-החולים וההורים המדומים לא נשאו פרי. וההורים נאלצו להגיש את הענין לערכאות ומצאו סעד בסינטור גרוזנברג, סניגורו של בייליס. המשפטים נמשכו למעלה מארבע שנים).
בגיל 9 הוחזר הנער לחיק הוריו בדיכאון עמוק אשר גרם מעצורים לראשית התפתחותו. הוא הוזנח ואיש לא דאג לפיתוחו הרוחני, וכשחזר להוריו לא ידע קרוא וכתוב ואף לא לחבר שתים ושתים. כדי להשכיח מליבו את כל פרשת המשפטים, שהשפיעה קשות על נשמת הילד הרכה, החיש אביו את עליית המשפחה ארצה.
בשנת 1935 עלו הוריו לארץ. רפאל נתקבל לבית-הספר "תחכמוני" בתל-אביב. משסיים את לימודיו עבר לקבוצת כנרת. התמסרותו לחקלאות היתה מרפא לנפשו והביאה שינוי ניכר בחייו. חביבה הייתה עליו העבודה בכרמים וברפת. יום אחד נכנס הביתה ואמר:"אבא, אני רוצה ללמוד את השימוש ברובה". האב הסכים והנער הצטרף ל"הגנה" והקדיש לה ממיטב מרצו.
בגיל 16.5 צורף לפלמ"ח ומקבוצה א' בכפר-גלעדי הועבר לפלוגה ד' בבית-השיטה לשם השתלמות באימונים. כמצטיין בחקלאות המשיך לימודיו במקווה-ישראל. שם שימש כמדריך לאנשי ה"הגנה" והפלמ"ח והרבה בסיורי אימונים בכל רחבי הארץ. כל גרעין במדבריות החול בנגב וכל אבן בירושלים הכיר וידע להפליא. מומחה לאלחוט ועל הכל - מסור בכל מאודו ונפשו לעניין. עשה זמן-מה בעין-זיתים ונשלח לתל-אביב מטעם הפלמ"ח.
עם פרוץ מלחמת-השחרור סיים אימוניו כקצין-קשר אלחוטאי בגדוד החמישי של הפלמ"ח והיה מראשוני המתנדבים, מראשי מלווי השיירות לירושלים. כל הימים היה בחזית ורק מזמן לזמן קפץ הביתה אל ההורים שאהבוהו אהבה ללא גבול. את חופשתו בילה בקרבות אבו-כביר ויעזור.
להוריו, אמר, כי הלך לנשף פלמ"ח, וכשחזר מהקרב מלוכלך, בבגדים קרועים חייך ואמר:"היה זה נשף אדיר, בטח שמעתם את הד מנגינות האקורדיון שלי". אומץ ליבו עמד לו להינצל בקרב נבי-דניאל והוא חזר לכפר עציון. בהתקפה על המנזר הרוסי שחלש על כל הגוש, וישבו בו חיילי הליגיון הירדני, עמד רפאל בראש המתקיפים עם חבריו מהפלמ"ח שחזרו עמו משיירת נבי דניאל המנזר נכבש בסערה. מהתצפית הודיעו כי מתקרבים טנקים בריטיים בחלקם מאוישים על ידי בריטים וחלקם על ידי ליגיונרים. בצאתו מהמשלט לסקור את המצב נפגע בצווארו ממכונת יריה. "החזיקו מעמד! פרסו בשלום החברים! ושמרו על אמא! (אדמה!)" קרא לחבריו הפצועים ונפל - ב- 4.5.1948. לאחר מותו הוענקה לו דרגת סג"מ. הועבר להר הרצל בירושלים ב- 17.11.1949.

אלבום תמונות