דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

לויתן ניסן ז"ל

בן סוניה ואשר
נולד בליטא
ב-12/12/1925
עלה ב-1936
גוייס ב-1943
יחידות: פלוגה ד, פלי"ם, הגדוד התשיעי - "הפשיטה"
בהכשרת רמת הכובש - פל' ד'
תפקיד אחרון: מפקד מחלקה - מ"מ
שוחרר ב-1949
נפטר ב-12/5/2016

קורות חיים

ניסן נולד ב-12 בדצמבר שנת 1925 בעיר קובנה, ליטא. בשנת 1936 עלה לארץ. התגייס לפלמ"ח בשנת 1943 לפלוגה ד', למחלקת רמת הכובש. מאוחר יותר עבר למעוז חיים. היה מ"כ במחלקה בחפצי-בה. אחר-כך שירת בפלי"ם, עבר קורס מפקדי סיירות וקורס חובלים. תיפקד כמפקד הימאים של הפלי"ם בצרפת, היה מלווה על אוניית "חיים ארלוזורוב". היה מפקד ה"פאן-יורק", שירת בפלוגת הנמל בחיפה, השתתף בעסקת הנשק הצ'כית. בזמן מלחמת העצמאות שירת בגדוד התשיעי של חטיבת הנגב כמפקד מחלקת ג'יפים. פעילות אזרחית - פרופסור לכלכלה באוניברסיטה העברית. ניסן לויתן התגורר במבשרת ציון עד לפטירתו ב-12 במאי שנת 2016. פירוט נוסף מאתר חתני פרס ישראל: ב-1943, עם סיום לימודיו בתיכון, התגייס לויתן לפלמ"ח. כשעמד להשתחרר, כעבור שנתיים, נעתר לבקשתו של מפקד הפלמ"ח, יגאל אלון, ועבר לשרת עוד שלוש שנים בפלוגה הימית – הפלי"ם – שעסקה אז בהעלאת יהודים מאירופה חרף האיסור הבריטי. הוא הפליג כמלווה באניית המעפילים "חיים ארלוזורוב" ופיקד על האנייה "קיבוץ גלויות" (פאן יורק), והביא ארצה אלפי עולים. "תקופה זו, של ההשתתפות במפעל ההעפלה, הייתה המשמעותית בחיי, לא פחות מן הקריירה האקדמית שלי", הוא אומר. עם סיום פעילותו בפלי"ם השתתף פרופ' לויתן, במבצע ההובלה האווירית של נשק ואמצעי לחימה מצ'כיה במלחמת הקוממיות. לאחר מכן הוצב בגדוד תשע של חטיבת הנגב (בפיקוד חיים בר-לב), ופיקד על מחלקת ג'יפים. לאחר שש שנות שירות השתחרר לויתן, והחליט לפנות ללימודי הכלכלה. "בפלמ"ח קראתי באהדה ספרים על הכלכלה המרקסיסטית", הוא מספר. "נשארו לי כמה שאלות לא פתורות בעניין, והחלטתי לנסות להבין אותן עד הסוף. מובן שהלימודים בכלכלה, אצל פרופ' דן פטנקין, שינו את תפיסת עולמי". לויתן השלים תואר ראשון ותואר שני באוניברסיטה העברית בירושלים, ואז יצא לאוניברסיטת אוקספורד בבריטניה והתמחה באקונומטריקה – מחקר סטטיסטי בכלכלה. את הידע שצבר שם שילב בעבודת הדוקטור באוניברסיטה העברית, שבה חקר את הרגלי הצריכה בישראל בכלים סטטיסטיים שפיתח. הכלים האלה שימשו אחר כך במחקרים דומים בעולם. ב-1957 קיבל לויתן משרת הוראה במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית. לאחר קבלת הדוקטורט הוא בדק סטטיסטית את תיאוריית "ההכנסה הפרמננטית" של הכלכלן המפורסם מילטון פרידמן. "זכיתי ממנו לשבחים על עבודתי ועל שיטת המחקר, אף שהוא לא הסכים עם כמה מן הנקודות בניתוחי", אומר לויתן. בסוף שנות ה-60 פנה לויתן לחקר הצמיחה הכלכלית, בין השאר בהשפעתו של הכלכלן האמריקני הנודע פול סמיואלסון, והשניים אף פרסמו עבודה משותפת. עם התגברות האינפלציה בישראל, בשנות ה-70, מיקד לויתן את מאמציו המחקריים בתחום הזה. "התחלתי להתעניין בגורמים לאינפלציה, ופרסמתי מאמר עם סילביה פיטרמן מבנק ישראל, שהשפיע מאוד על תפיסת האינפלציה בארץ", הוא מספר. ב-1985 הצטרף לצוות שהכין את התכנית לייצוב המשק, בניהולם של הפרופ' מיכאל ברונו ז"ל (לימים נגיד הבנק) והדוקטור עמנואל שרון (מנכ"ל משרד האוצר). התכנית הצליחה להוריד בתוך פרק זמן קצר יחסית את שיעור האינפלציה השנתי מ-400% לכ-20%. בזכות עבודתו זו ומחקריו הרבים בתחום הוזמן לויתן לייעץ לבנק העולמי בוושינגטון על ייצוב האינפלציה. "יעצתי שם בקשר להורדת האינפלציה בברזיל, בארגנטינה ובמקסיקו, והשתתפתי במשלחות של הבנק לפולין ולתורכיה. במקומות האלה ניסיתי ליישם את העקרונות שהצליחו כאן". הוא היה גם חבר במשלחת הדרכה של הבנק העולמי לרוסיה. בשנים האחרונות ערך לויתן שני כרכים לציון היובל לבנק ישראל, ובמסגרת הזאת כתב עם הפרופ' חיים ברקאי ז"ל ספר על ההיסטוריה המוניטרית של ישראל. גם כיום, לאחר שפרש לגמלאות, הוא ממשיך לעבוד במשרה חלקית בבנק ישראל: הוא מייעץ למחלקת המחקר, ומשתתף בדיונים על קביעת המדיניות המוניטרית של ישראל. "מאז תכנית הייצוב אימצה ישראל את הנורמות הכלכליות של המדינות המפותחות, וישראל היא כיום מדינה מערבית לכל דבר", מנתח לויתן. "זה עיקרון נכון, בהתחשב בעובדה שאנחנו משק קטן ופתוח, המושפע מן ההתפתחויות בעולם. אנחנו בכיוון הנכון, ואני אופטימי באשר לעתיד המשק הישראלי". לצד פעילותו המחקרית הענפה לימד לויתן שנים רבות באוניברסיטה העברית. הוא היה מרצה מבוקש מאוד, ופעמים רבות בחרו בו תלמידיו למרצה מצטיין באוניברסיטה. "אהבתי מאוד ללמד, והיו לי מאות תלמידים. רבים מתלמידיי מנהלים היום את המשק – בבנק ישראל, במשרד האוצר ובמגזר הפיננסי". פרופ' לויתן היה גם ספורטאי חובב, והקפיד על פעילות גופנית יום-יומית. כשהיה בן 40 התחיל לשחק טניס, ובהמשך הצטרף לקבוצת אס"א ירושלים. הוא זכה, להישגים רבים, ובראשם מדליית זהב במשחקי המכבייה ה-12 (1985) לבני 65-55. "אני מתכוון להמשיך בפעילות הספורטיבית ובעבודה המחקרית עד הסוף", הוא מצהיר בחיוך.

אלבום תמונות