שריג וייספיש נחום סרגיי ז"ל

בן יוכבד ושרגא
נולד בירושלים, ישראל
בז' כסלו תרע"ה, 25/11/1914
גוייס ב-1941
יחידות: חטיבת הנגב, פל' א', הגדוד הראשון
תפקיד אחרון: מח"ט
שוחרר ב-1950
נפטר ב-י"ד אב תשנ"ט, 27/7/1999

קורות חיים

נחום נולד להוריו יוכבד ושרגא ב-25 בנובמבר שנת תרע"ד (1914) בירושלים. בן ראשון לאחר שלוש בנות. דור שביעי בירושלים. גדל בבית אדוק למדי, בשכונת "כרם" שמחוץ לחומות העיר העתיקה. בצוק העיתים של תקופת מלחמת העולם הראשונה, יצא אביו לחפש פרנסה באמריקה ולא שב. נחום גדל ללא אבא. ראשית חינוכו ב"חדר" ובבית הספר "תחכמוני". משם עבר לתיכון למסחר ולסמינר המורים ע"ש דוד ילין. למרות היותו תלמיד טוב, הקדיש נחום את רוב עיתותיו לתנועה - "ליגיון צופי ירושלים". במסגרת זו פגש את תקווה לבית זליגר ומגיל 14 הם ביחד. בשנת 1932, לאחר שנת הכשרה בהרצליה, הצטרף הגרעין הירושלמי של התנועה לקבוצת "החוגים", שהייתה אז בראשית דרכה ואנשיה חיו במעיין חרוד. היו אלה שנים עם הרבה רומנטיקה, אך בצידה עבודה מפרכת ותנאי חיים קשים, לעיתים עד כדי רעב. נחום השתלב בעבודת סבלות בנמל חיפה ובעבודה במחצבה בגלבוע. בשנת 1936, עברה הקבוצה לביתה הקבוע בבית השיטה. כאן בנתה משפחת שריג הגדולה את ביתה וכאן נולדו ילדיה: רן, רות, יוסף, אייל וצחקי. נחום היה ממקימי ענף הפלחה ויזם את הקמת הקואופרטיב להובלה "בית-שאן-חרוד". בתקופה זו הקים יצחק שדה, שהיה דמות חשובה ונערצת בחיייו של נחום, את החי"ש. פה התחילה הקריירה הביטחונית של נחום. בשנת 1941 עם הקמת הפלמ"ח, גוייס נחום על יד יגאל אלון ומונה כמפקד מחלקה בפלוגה א'. לאחר מכן מונה למפקד פלוגה א'. בהמשך פיקד על הגדוד הראשון ועל הגדוד הרביעי. בשנת 1947, היה בין מקימי חטיבת הנגב ופיקד עליה בכל תקופת מלחמת העצמאות.
במסגרת המאבק בבריטים, פיקד באוקטובר 1945 על מבצע שחרור המעפילים מעתלית. תחת פיקודו השתתפה חטיבת הנגב בבלימת הצבא המצרי הפולש, בפריצת המצור על הנגב במבצע "יואב", בפריצה לסיני במבצע "חורב" ובכיבוש דרום הנגב ואילת במבצע "עובדה".
בשנת 1950 השתחרר מצה"ל.
פעילות אזרחית: ההשתלבות שלו הייתה מהירה ושלימה. הוא שימש כמרכז משק, הקים את ענף הבקר לבשר ורכב על גבי סוס ברחבי העמק. היה מזכיר בית-השיטה וניהל את "חרושת מתכת". לאחר מלחמת ששת הימים נבחר להיות מזכיר תנועת הקיבוץ המאוחד ועשה זאת בנאמנות עד לשנת 1972. במלחמת יום הכיפורים שכלו תקוה ונחום את בנם יוסף, מכה נוראית שהטביעה חותמה בחייהם עד יומם האחרון. נחום התמודד עם הנורא מכול בהתמכרות לעשייה. הקים את "הבריגאדה הכחולה" - ותיקי היישובים שהתנדב ולשקם את מחסני החירום של צה"ל ולאיסוף כספים למען בניית הביצורים בצפון הארץ. לאחר מכן שימש כראש המועצה האזורית "גלבוע" במשך שמונה שנים. נחום היה היוזם והדוחף להקמת אגודת דור הפלמ"ח יחד עם מיכה פרי, עמיקם גורביץ וחברים נוספים. העמותה שהקימה את בית הפלמ"ח ועוסקת בהנחלת מורשת הפלמ"ח ושימורה לדורות הבאים.
שנותיו האחרונות של נחום, לא היטיבו עימו. במהלכן איבד את תקוה רעייתו, שליוותה וטיפלה בו במסירות אין קץ. הוא זכה לטיפול אוהב בבית הדורות - בית פז, בבית השיטה. שם מוקף בבני משפחתו, באה לקיצה מסכת חיים גדולה ועשירה זו.
נחום שריג נפטר בי"ד באב תשנ"ט, 27 ביולי 1999.

אלבום תמונות