בדרך אל העיר - שער הגיא כמחוז זיכרון

תיאור הספר

שער הגיא, הידוע גם בשמו הערבי באב אל-ואד, היה תחנת דרכים חשובה למדי בדרך העולה ירושלימה. במלחמת העצמאות הפך שער הגיא למושג; שישה קילומטרים – של דרך צרה מתפתלת בין ההרים ושל תוואי שבו עבר גם קו המים היחיד לעיר – היוו רקע גאוגרפי הן למאבק העז ורב הקרבנות על הדרך, הן לסכנה המוחשית שהדרך תיחסם כליל באזור זה, וירושלים תיוותר ללא אספקה, והן לשיירות שטיפסו בגבורה בנתיב הצר. כל אלו עיצבו את ה”שער” כמחוז זיכרון. ביטויים ספרותיים נקשרו בשער הגיא כבר במלחמה, אנדרטאות שונות הוצבו בו החל מהשנים הראשונות אחריה. קליטתו בתודעה הלאומית נזקפה במידה רבה לשרידי המשוריינים שעיטרוהו והפכו למעין אנדרטה ספונטנית האוצרת בחובה את ערכה של העיר ואת המחיר ששולם כדי להגיע אליה. ספר זה מספר את סיפור ההנצחה בשער הגיא, על קורותיו ועל הרקע התאורטי שלו. המחברים ישראל רוזנסון ויוסי שפנייר עוסקים בחקר הזיכרון ההיסטורי ובדרכי עיצובו. תוכן עניינים: הקדמה “שער העמק הייתה התחנה של הנוסעים בדרך המלך ירושלים-יפו” – אפיונים והגדרות השם, מקורו ותרגומו על איזה שטח הוחל השם? המקום וקורותיו שער הגיא בספרות הזיכרונות תש”ח – מלחמה וזיכרון רקע: שער הגיא – תש”ח איך נתפס מושג “שער הגיא” בתש”ח? ממלחמה לזיכרון מבאב אלֿ ואד לשער הגיא ובחזרה – תהליך השיום אתרי זיכרון בשער הגיא – הזיכרון במבחן הביצוע אנדרטאות וסיפוריהן סלעי הגדודים שילוט מבנים משוריינים כתובות גרפיטי שִׁחזור משלטים פארק רבין הנצחה לגנדי? אנדרטאות נוספות במתחם שער הגיא “חוגגים אנו השתא את ראשֿ השנהֿ לאילנות במדינת ישראל החופשית” – הנצחה ביער שער הגיא – ייעור וזיכרון “יער המגינים”, ט”ו בשבט תש”ט “עוד תראי את הדרך הפתוחה” – הביטוי הספרותי פזמונאות פולקלוריסטית באב אלֿ ואד; בעקבות שירו של גורי שיירה שלנו ברכב האחד עשרים שנה בגיא ברוך ג’מילי; היצירה ובעקבותיה ספרי זיכרונות; הערה “נתקדשה בדמם” – קודש וחול בשער הגיא “הסביבה המחוננת הזאת” – סיור וטיול בשער הגיא סיכום ודיון צירי הזמן והמקום שער הגיא – מפגש עם התאוריה אפילוג: רקפות מבאב אלֿ ואד ביבליוגרפיה מפתח