ימי כפר-סבא הכפר שהיה לעיר

תיאור הספר

"הכפר שהיה לעיר" מביא את סיפור התפתחותה של כפר-סבא לדורותיה, מימיה הראשונים עת הצטופפו מייסדיה בבניין יחיד - החאן, ועד להיותה עיר ואם בישראל כיום. כפר-סבא, חלוצת ההתיישבות בשרון הדרומי, ששורשיה נעוצים בימי בית שני, לפני כאלפיים שנה, הינה בעלת מאפיינים וקווי ייחוד משלה: חזונם של ראשוני המתיישבים התבסס על הקמת משקים חקלאיים עצמאיים ובשנותיה הראשונות היה ענף השקדים מקור הפרנסה העיקרי במושבה הקטנה. במלחמת העולם ה-I הצטופפו בה כ-1,500 מתושבי יפו ותל-אביב שגורשו מבתיהם על ידי הטורקים. כפר-סבא חרבה לחלוטין פעמיים: בשלהי מלחמת העולם הראשונה ובמאורעות תרפ"א (1921). ככל מושבות מישור החוף היא התפתחה הודות לשגשוג ענף הפרדסנות והיוותה מוקד למאבקים על 'עבודה עברית'. הכינוי 'כפר-סבא האדומה' דבק בה תקופה ממושכת, לאור העובדה שהיה בה שלטון רצוף של מפלגת העבודה. התרחבותה העיקרית לאחר הקמת המדינה היתה באיזור המזרחי, בו הוקמו שכונות חדשות, חלקן על שטח המעברה ש'נעלמה' בן לילה. בעקבות מלחמת ששת הימים השתנה מעמדה מישוב ספר לחלק ממטרופולין גוש דן. גם לאחר 1962, עת קיבלה מעמדה כעיר, המשיכו ענפי החקלאות להתפתח בה עוד שנים לא מעטות. טיפוח האופי הירוק של הישוב בתכנון ובבנייה החל בתכנית המתאר משנת 1942, עם הקצאת שטח ציבורי פתוח עבור גינה בלב כמה מ'משבצות' המושבה; הוא המשיך בהוספת "הרשת הירוקה" הידועה גם כגריד הירוק, לשבילים בתכניות שנות השבעים והשכונות הירוקות בתכניות שנות ה-2000. בכך מוצבה כפר-סבא בת זמננו כ"עיר ירוקה" למופת". משוררים קיבלו השראה לכתיבת שירים על כפר-סבא; חמישה מהם הוענקו לה מעטו של נתן אלתרמן. ימיה של כפר-סבא המתוארים בספר זה, מעניקים לקורא תמונה נאמנה, מקיפה וממצה, המסתמכת על מכלול המקורות ההיסטוריים. לפנינו ספר מונומנטאלי, מן המקיפים והמרשימים ביותר שראו אור על עיר כלשהי בארץ. בספר 520 עמ’ בצבע המודפסים על נייר כרומו משובח ומוגשים בעיצוב מרהיב. הספר סוקר את תולדות כפר סבא מהעידן הפרהיסטורי ועד ימינו. הספר מביא את סיפור התפתחותה של כפר־סבא לדורותיה, מימיה הראשונים עת הצטופפו מייסדיה בבניין יחיד – החאן, ועד להיותה עיר ואם בישראל כיום. כפר־סבא, חלוצת ההתיישבות בשרון הדרומי, ששורשיה ההיסטוריים נעוצים בימי בית שני, לפני כאלפיים שנה, הינה בעלת מאפיינים וקווי ייחוד משלה: חזונם של ראשוני המתיישבים התבסס על הקמת משקים חקלאיים עצמאיים ובשנים הראשונות היה ענף השקדים מקור הפרנסה העיקרי במושבה הקטנה. במלחמת העולם הראשונה הצטופפו בה כ-1500 מתושבי יפו ותל־אביב שגורשו מבתיהם על־ידי הטורקים. כפר־סבא חרבה לחלוטין פעמיים: בשלהי מלחמת העולם הראשונה ובמאורעות תרפ”א (1921). ימיה של כפר־סבא המתוארים בספר זה, מעניקים לקורא תמונה נאמנה, מקיפה וממצה, המסתמכת על מכלול המקורות ההיסטוריים.