הן אפשר
השיר "הן אפשר" שחיבר חיים חפר והלחין דוד זהבי, נכתב באוקטובר 1948, בימי ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות. זהו שיר על מערכת יחסים בין זוג אוהבים, שלא התממשה עקב המלחמה, אשר משקף את הטלטלה שחפר חש באותה תקופה בין ייאוש לתקווה.
לימים סיפר חפר, כי המעבר מן השמחה עם החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 אל המלחמה והאבדות הרבות במהלכה התיש את הלוחמים בחזית ובעורף כאחד, ופגע בנפשם. לפי החוקר מוטי זעירא, חפר כתב את השיר כשנמצא במטה הפלמ"ח ביפו, וכבר היה מודע לכוונה לפרק את הפלמ"ח. כך שיקף השיר את תחושת הדכדוך בקרב הפלמ"חניקים, שהרגישו כי הקרבתם אינה זוכה להערכה. בה בעת, חפר העיד כי לדעתו זה שיר השלום הראשון של הלוחמים, דבר המסמל תקווה.
חפר העביר את השיר לחברו משה מוסנזון, מעורכי "במעלה", עיתון תנועת הנוער העובד וממייסדי קיבוץ נען. המלחין זהבי, גם הוא ממייסדי נען, בחר להלחין את השיר בעקבות פרסומו בעיתון. באותו הזמן זהבי, שרק חזר מלימוד שירה עברית במחנות העקורים, עדיין לא הכיר את חפר באופן אישי.
השיר "הן אפשר" שולב בהופעות להקת הצי'זבטרון, הסולנית הייתה חברת הפלמ"ח רבקה קרמר. השיר היה חלק מהמופע השלישי של הלהקה, "הפלמ"חניק מחפש את המחר", שביים שמואל בונים. המופע עלה למעלה משבעים פעם במשך חצי שנה, בין אוקטובר 1948 למרץ 1949. המופע הפך את "הן אפשר" לשיר פופולרי וידוע. יגאל אלון, אשר היה מפקד בימי מלחמת 1948 ולפניה, ובעתיד ראש הממשלה בפועל לאחר פטירת לוי אשכול, כתב לחיים חפר: ״הצ׳יזבטרון עלה מן הצבא, ירד אל הצבא ונלחם בקו הראשון״.
בשיחה עם סטודנטים בחוג להיסטוריה בסמינר הקיבוצים (יוני 2023), סיפרה קרמר כי היא הייתה נוהגת לכוון את הקהל להשתתף בפזמון השיר "הן אפשר" ולשיר יחד עם הלהקה. באחת ההופעות בדרום, חיכו שבעה לוחמים בראש גבעה לתחילתו של המופע. הלוחמים נראו לה במצב נורא, והיא הבינה שהם חיים בתחושה של הרג ואובדן. כאשר היא שרה את "הן אפשר" והזמינה אותם לשיר יחד איתה, היא ראתה את התרוממות הרוח שלהם והרגישה את משמעות המופע, השירה והלהקה.
השיר עוסק בלחימה וכן בכמיהה לסיומה ומביע געגוע אנושי באיחוד נאהבים. על פי חוקרת המוסיקה אביבה סטניסלבסקי, השיר מבטא את געגועיהם של בני זוג, שבשל המלחמה לא התראו זה זמן רב. הלחן, במשקל ואלס, מחזק תחושה רומנטית. האופטימיות בשיר ניכרת ברגעי השיא שלו מבחינה מוסיקלית, שמתבטאת בצלילים הגבוהים ביותר במנגינה וגם במילים המביעות תקווה לסוף המלחמה, "שיהיה זה פשוט כבר מחר". לפי זעירא, הצלילים הנמוכים בלחן תואמים את המילים המייצגות את הלחימה וזהבי חיבר את הלחן בהתאם לדכדוך והאכזבה בשיר שחשו חפר וחבריו לנוכח הידיעה כי הפלמ"ח עומד בפני פירוק.
פרופ' תמר סוברן מציעה לזהות השפעה אלתרמנית בפזמוניו של חפר, כאשר לא אחת נפתח שיר שלו, בעיקר אלו מתקופת המלחמה, בתיאור פיוטי בלשון נעימה ורגועה הדומה ללשונו של נתן אלתרמן, כמו בשיר "הן אפשר": ״בשלכת נושב כבר הסתיו/ האבק בדרכים אט שקע... הן אפשר כי חדרך העצוב/ מחכה בחורון קירותיו״. לפי זעירא, "הן אפשר" הפך לאחד השירים האהובים בתקופת מלחמת 1948. אלתרמן עצמו התייחס לשיר באהדה רבה כשחזר ואמר לחפר כי בעיניו זה הוא השיר היפה ביותר שנכתב על תקופת המלחמה.
השיר זכה לאהדה וגם להנצחה בתרבות הישראלית. המשורר והפזמונאי אהוד מנור אמר כי השורה "שאגו בחורים כי נגמר" העלתה שוב ושוב דמעות בעיניו. בשיר "פרדס חנה בשבת", שילבה אותו המשוררת והמלחינה נעמי שמר בפזמון, כשכתבה: ״מענפי האבוקדו/ כל הלילה פרי נשר/ מישהו בתוך הרדיו / שר לי 'הן אפשר'".
לקריאה נוספת
בן-ש"ך, גלעד, הצ'יזבטרון – אם הלהקות הצבאיות: השירים, האנשים, הזמנים, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2007.
זעירא, מוטי, הנני כאן: חיים חפר, סיפור חיים, בן-שמן: כתר, 2021.
חפר, חיים, חיים חפר מספר ומזמר: השירים הנבחרים ומה שמאחוריהם, אור יהודה: זמורה-ביתן, 2004.
סוברן, תמר, "פזמון, לשון ותודעה: משלבים ודפוסי לשון בפזמון הישראלי", בקורת ופרשנות: כתב-עת למחקר ספרות עם-ישראל 44 (2012), עמ' 157–199.
סטניסלבסקי, אביבה, "הזמר העברי ככלי חינוכי-חווייתי" מכלול כח (2012), עמ' 17–32.
כתבו: צחי קמחי ושניר ויטנברג, סטודנטים בחוג להיסטוריה, מכללת סמינר הקיבוצים (יוני 2023)
לימים סיפר חפר, כי המעבר מן השמחה עם החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 אל המלחמה והאבדות הרבות במהלכה התיש את הלוחמים בחזית ובעורף כאחד, ופגע בנפשם. לפי החוקר מוטי זעירא, חפר כתב את השיר כשנמצא במטה הפלמ"ח ביפו, וכבר היה מודע לכוונה לפרק את הפלמ"ח. כך שיקף השיר את תחושת הדכדוך בקרב הפלמ"חניקים, שהרגישו כי הקרבתם אינה זוכה להערכה. בה בעת, חפר העיד כי לדעתו זה שיר השלום הראשון של הלוחמים, דבר המסמל תקווה.
חפר העביר את השיר לחברו משה מוסנזון, מעורכי "במעלה", עיתון תנועת הנוער העובד וממייסדי קיבוץ נען. המלחין זהבי, גם הוא ממייסדי נען, בחר להלחין את השיר בעקבות פרסומו בעיתון. באותו הזמן זהבי, שרק חזר מלימוד שירה עברית במחנות העקורים, עדיין לא הכיר את חפר באופן אישי.
השיר "הן אפשר" שולב בהופעות להקת הצי'זבטרון, הסולנית הייתה חברת הפלמ"ח רבקה קרמר. השיר היה חלק מהמופע השלישי של הלהקה, "הפלמ"חניק מחפש את המחר", שביים שמואל בונים. המופע עלה למעלה משבעים פעם במשך חצי שנה, בין אוקטובר 1948 למרץ 1949. המופע הפך את "הן אפשר" לשיר פופולרי וידוע. יגאל אלון, אשר היה מפקד בימי מלחמת 1948 ולפניה, ובעתיד ראש הממשלה בפועל לאחר פטירת לוי אשכול, כתב לחיים חפר: ״הצ׳יזבטרון עלה מן הצבא, ירד אל הצבא ונלחם בקו הראשון״.
בשיחה עם סטודנטים בחוג להיסטוריה בסמינר הקיבוצים (יוני 2023), סיפרה קרמר כי היא הייתה נוהגת לכוון את הקהל להשתתף בפזמון השיר "הן אפשר" ולשיר יחד עם הלהקה. באחת ההופעות בדרום, חיכו שבעה לוחמים בראש גבעה לתחילתו של המופע. הלוחמים נראו לה במצב נורא, והיא הבינה שהם חיים בתחושה של הרג ואובדן. כאשר היא שרה את "הן אפשר" והזמינה אותם לשיר יחד איתה, היא ראתה את התרוממות הרוח שלהם והרגישה את משמעות המופע, השירה והלהקה.
השיר עוסק בלחימה וכן בכמיהה לסיומה ומביע געגוע אנושי באיחוד נאהבים. על פי חוקרת המוסיקה אביבה סטניסלבסקי, השיר מבטא את געגועיהם של בני זוג, שבשל המלחמה לא התראו זה זמן רב. הלחן, במשקל ואלס, מחזק תחושה רומנטית. האופטימיות בשיר ניכרת ברגעי השיא שלו מבחינה מוסיקלית, שמתבטאת בצלילים הגבוהים ביותר במנגינה וגם במילים המביעות תקווה לסוף המלחמה, "שיהיה זה פשוט כבר מחר". לפי זעירא, הצלילים הנמוכים בלחן תואמים את המילים המייצגות את הלחימה וזהבי חיבר את הלחן בהתאם לדכדוך והאכזבה בשיר שחשו חפר וחבריו לנוכח הידיעה כי הפלמ"ח עומד בפני פירוק.
פרופ' תמר סוברן מציעה לזהות השפעה אלתרמנית בפזמוניו של חפר, כאשר לא אחת נפתח שיר שלו, בעיקר אלו מתקופת המלחמה, בתיאור פיוטי בלשון נעימה ורגועה הדומה ללשונו של נתן אלתרמן, כמו בשיר "הן אפשר": ״בשלכת נושב כבר הסתיו/ האבק בדרכים אט שקע... הן אפשר כי חדרך העצוב/ מחכה בחורון קירותיו״. לפי זעירא, "הן אפשר" הפך לאחד השירים האהובים בתקופת מלחמת 1948. אלתרמן עצמו התייחס לשיר באהדה רבה כשחזר ואמר לחפר כי בעיניו זה הוא השיר היפה ביותר שנכתב על תקופת המלחמה.
השיר זכה לאהדה וגם להנצחה בתרבות הישראלית. המשורר והפזמונאי אהוד מנור אמר כי השורה "שאגו בחורים כי נגמר" העלתה שוב ושוב דמעות בעיניו. בשיר "פרדס חנה בשבת", שילבה אותו המשוררת והמלחינה נעמי שמר בפזמון, כשכתבה: ״מענפי האבוקדו/ כל הלילה פרי נשר/ מישהו בתוך הרדיו / שר לי 'הן אפשר'".
לקריאה נוספת
בן-ש"ך, גלעד, הצ'יזבטרון – אם הלהקות הצבאיות: השירים, האנשים, הזמנים, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2007.
זעירא, מוטי, הנני כאן: חיים חפר, סיפור חיים, בן-שמן: כתר, 2021.
חפר, חיים, חיים חפר מספר ומזמר: השירים הנבחרים ומה שמאחוריהם, אור יהודה: זמורה-ביתן, 2004.
סוברן, תמר, "פזמון, לשון ותודעה: משלבים ודפוסי לשון בפזמון הישראלי", בקורת ופרשנות: כתב-עת למחקר ספרות עם-ישראל 44 (2012), עמ' 157–199.
סטניסלבסקי, אביבה, "הזמר העברי ככלי חינוכי-חווייתי" מכלול כח (2012), עמ' 17–32.
כתבו: צחי קמחי ושניר ויטנברג, סטודנטים בחוג להיסטוריה, מכללת סמינר הקיבוצים (יוני 2023)