דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
ונזכור את כולם

לוחם אסף פולני יהודה ז"ל

Asaf Polani Yehuda
Asaf Polani Yehuda
בן רחל ואליהו
נולד בתל אביב, ישראל
ב-כ' כסלו תרפ"ו, 7/12/1925
גוייס ב-1945
שרת בפלמ"ח
יחידות: הגדוד הראשון, פל' ו'
בהכשרת "החושלים" (גבע 1945)
תפקיד: לוחם
נפל בפעילות מבצעית בליל הגשרים
בתקופת המאבק בשלטון הבריטי
ב-י"ח סיוון תש"ו, 17/6/1946
מקום נפילה: גשר אכזיב
נקבר בקבר אחים "יד ליד" בחוף אכזיב
בן 20 בנפלו

קורות חיים

יהודה פולני בן רחל ואליהו, נולד ביום כ' כסלו תרפ"ו (7.12.1925) בתל-אביב. בנעוריו למד בבית הספר היסודי אליאנס שבתל-אביב ואחכ-כך סיים בהצטיינות את לימודיו בבית הספר התיכון המקצועי "מקס פיין,. היה נער שקט וסגור ועם זאת נער עליזה ובכל מקום קנה לו חברים. באחד ממכתביו מתקופת בית הספר התיכון כתב בין השאר: "רוצה אני עתה ללכת לפלמ"ח, ויתכן גם שאצטרך לעזוב את בית הספר וללכת לקיבוץ. התגבשה אצלי כבר מזמן החלטה ללכת ולעשות למען העם דוקא כאן בארץ, לא לצאת למלחמה באיזה מקום נידח. מרגיש אני בכל נפשי שזהו המקום שאליו אני שייך... משתוקק אני לחיי החברה בישובי העובדים וחפצתי על ידי היציאה למשק להתקרב לחיים אלה ולהכירם מקרוב, מתוך מעשה ולא מתוך הספר", ומאנם במרוצת הזמן התגייס לפלמ"ח ושם גילה אחריות וכובד-ראש, דבקות בעבודה ובאימונים ובטחון עצמי שהקרין גם על חבריו. אור לי"ח בסיון תש"ו (17.6.1946) נערך מבצע "ליל הגשרים" שבמסגרתו יצאו יחידות פלמ"ח לפוצץ אחד-עשר גשרי כבישים ומסילות ברזל בשמונה מקומות בארץ, על מנת לנתקה מן הארצות השכנות. יהודה יצא עם יחידת פלמ"ח לפוצץ שני גשרים, גשר הרכבת וגשר הכביש, שנטו על נחל אכזיב. היחידה נתקלה באש שירו נוטרי הגשרים וארבעה-עשר לוחמים נהרגו: שלושה עשר מתוכם, ויהודה ביניהם, נהרגו כשהאש פגעה בחומר הנפץ שנשאו אתם וגשר הרכבת נהרס על הלוחמים שתפסו מחסה בין עמודיו. בן 20 היה יהודה במותו.
הוא הובא למנוחת עולמים בקבר אחים בבית העלמין שבחוף הכרמל.
בשנת תשכ"ח (1968) הועברו עצמותיהם של י"ג חללי הפעולה לקבר שנכרה בלב האנדרטה שהוקמה לזכרם במקום נפילתם.

אלבום תמונות

רשימות לזכרו

יהודה ויחיאל - לזכרם- יוסף ק.

פעולת הפשיטה על גשרי הגבולות, שבוצעה ביוני 1946, היתה רבת מימדים ביותר בין כל פעולות החבלה של כוח המגן העברי לחטיבתו המגויסת נגד מדיניות החיסול של ממשלת "הספר הלבן".
לא שאפנו להביא בפעולות אלו לידי הכרעה בין המפעל הציוני לבין צבא השלטון. מאבקנו נתכוון להוכיח לשלטון ולהזהירו שלא יוכל לבצע את זממו בלי שיתקל בהתנגדותו הנמרצת והבלתי-נכנעת של העם היהודי, שהמפעל בארץ הוא תקוותו היחידה.
אין ספק שהודות לפעולות אלו, שהיו משולבות עם העפלה בלתי-פוסקת ונעשו בשם העם כולו, לא יכלה ממשלת בריטניה לעשות את אשר היה בחפצה, כבעל-הבית היחידי בארץ זו. ההעפלה והמאבק המזוין, ששימשו ביטוי להתנגדות העם היהודי ולמדיניותו, הם שהעלו את עניננו לדרגת בעיה בינלאומית ואילצו את השלטון נגד רצונו, להביאה לפני אומות העולם, ובזכותן הגענו עד הלום- לקיום מדינת ישראל.
אף על פי שידענו, כי כל שעה אנו יכולים להקרא לפעולה במסגרת המאבק נגד שלטון "הספר הלבן", ירד עלינו האסון כרעם משמים בהירים. משך זמן ארוך לא רצינו להאמין שיהודה ויחיאל לא יחזרו שוב אלינו.
היה זה בשבת אחרי הצהרים. כולנו התכוננו לארוז את חפצינו כדי לנסוע לקורס של ספורט. אותו יום הודיע בווין את הודעתו, שהמלצת ועדת החקירה האנגלית-אמריקאית לא יוגשמו, אלא אם יפרק הישוב את ארגון ההגנה ותיפסק ההעפלה. ידענו שהתגובה לא תאחר לבוא, ואף חשבנו שהפעם ישותפו חברי ההכשרה שלנו, היות וסיימנו את האימונים האלמנטריים, המכשירים אדם לפעולת-קרב. עם הגיע ההודעה על ביטול הנסיעה לקורס, גברה המתיחות. באופן ספונטני התאספו חברים באהלים והשיחות נסבו על נושא אחד בלבד - המאבק.
מובן שלא נאמר לנו מטעמי חשאיות לאן אנו נוסעים, אך הרגשנו יפה, כי עומדת לפנינו משימה רצינית, שעלינו יהיה לבצעה. חברים שהכירו את יהודה מקרוב, ידעו וזכרו היטב את נפשו הרגישה והעדינה, והוא ודאי לא זלזל בכובד התפקיד שהוטל עליו- אך בטחונו העצמי השרה רוח טובה ובטחון על שאר החברים. כל דבר ודבר שהוא ניגש לביצועו, נעשה בהצלחה ובקלות, והוא לא ידע קושי בעבודה ובאימונים. אם אמר איפוא יהודה בחנייה האחרונה לפני הגשר:"הרי זה טיול לאור הירח", לא אמר זאת לשם מליצה בלבד- אלא מתוך אמונה ובטחון בהצלחת המשימה. אך רצה הגורל שגם יהודה יהיה בין הנופלים.
יחיאל בא אלינו רק שבועות מספר לפני נפלו ואף על פי כן לא אגזים אם אומר, שהוא הספיק להתידד עם כל החברים והיה אהוב על כולנו. הוא היה מאותם הטיפוסים, שדיבוריהם ומעשיהם מתקבלים תמיד על דעת ורצון הסובבים אותם. ואם כי במסגרת ההכשרה שלנו עבר רק מעט אימונים, ידענו שהוא יהיה בין המצטיינים. אנו זוכרים אותו יפה במסע לגליל ימים ספורים אחרי בואו לגבע, בו הוכיח את מהירות הסתגלותו לחברה, את כשרו הגופני ואת כוח הסבל הצפון בקרבו. אלה הם אולי הגורמים שהניעו את מפקדיו להוציאו לפעולה, כה נועזת- שממנה לא חזר עוד.
שני חברים יקרים שכלנו במאבק נגד שלטון המנדט. זכרם של יהודה ויחיאל לא ימוש מקרבנו.
יוסף ק.

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח.

רשימות לזכרו

לזכרו- משה ט.

כשאתה בא לומר דברי הערכה קצרים לזכרו של חבר יקר שנפל, חייב אתה להקדים ולומר, שגדול החשש שמא באבלך אתה מתעלם מכמה קוי יסוד שבאדם, קוים בעלי ערך גם למי שלא ידע את האיש ולא הכירו.
כן הוא הדבר בבואי לכתוב על יהודה הי"ד, שנתן את נפשו על קדושת העם. הוא שאיפשר לי לכתב עליו משהו, לכתוב עליו דברים פשוטים, שדוקא פשטותם מציינת את האיש שהלך.
הוא נפל בפעולת הגשרים. יתכן שיש בכך משהו סמלי. הכרתיו שנים רבות. הכרתיו בשנים שלבטים רבים עברוהו והוא שיתפני בהם. יהודה היה בחור שקט ויחד עם זה עליז וער. בכל חברה שהופיע בה נתקבל ברצון ובאהבה. היה סגור מאוד, אולם תמיד ובכל מקום קנה לו חברים. יהודה עבר בחייו הקצרים מאורעות קשים ורבים, שמעטים מצעירינו נתנסו בהם. אך על שום היותו עקשני ועקבי בדעותיו, התגבר והבליג על הכל. המשיך את לימודיו וסיימם בבית הספר מכס-פיין ויצא לשירות. גם שם התבלט בתכונותיו האישיות שהזכרתי לעיל. אולם גורל אכזרי רדפהו והשיגהו בפעולת הגשרים. באותו גשר, שעלה לנו בחיי 14 בחורים יקרים, נפל יקירנו יהודה. כולם היו יקרים להוריהם וידידיהם, ולדמם אין כפרה.
אכן סמלי היה מותו דוקא בפעולת הגשרים. כי בדרכו הקצרה של יהודה היו הרבה אבני נגף ומכשולים, ותהום היתה פעורה לפניו, שהיה זקוק לגשר כדי לעבור מעליה. אך נפל שדוד באמצע הדרך.
חיים קצרים שהבטיחו גדולות נכרתו ואין ניחומים.
משה ט.

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח.