טוראי זילברשטין חנוך הנרי ז"ל

קורות חיים

חנוך בן ברכה ושמואל. נולד בשנת 1927 בבורדו, צרפת. בן 5 חודשים קיבל פרס ליופי בתערוכת ילדים בצרפת. בהיותו בן 9 חודשים עלו הוריו לארץ.
אחרי סיימו את בית הספר העממי המשיך חנוך ללמוד בבית הספר המקצועי שעל יד הטכניון העברי בחיפה. לאחר שנה הפסיק לימודיו בגלל מחלה קשה. לאחר שנרפא כליל, החל לעבוד בבית החרושת "וולקן", תחילה כחניך ואחר כך כמסגר. בו בזמן המשיך בלימודים בשעורי ערב בטכניון העברי. חבר תנועת "השומר הצעיר" ומדריך בה.
הוא דבק בחיים בכל נפשו, התאוה לריקוד, לשמחה, לספר, לשינה, לאכילה - לכל. היה רחב כתפיים, מוצק, והליכתו היתה קלה ובטוחה.
ב-1944 הצטרף לפלמ"ח, גרעין "צבר" בבית-זרע, בו שירת שנתיים ומילא תפקידים שונים בפעילות המחתרת של ה"הגנה". היה הראשון שדרש להתגייס ולעמוד כחטיבת מגן לימין המולדת. הוא הצטיין כחייל, ולאחר זמן נשלח לקורס נשקים. מקצוע זה היה חביב עליו, כמו כן עבר חנוך את קורס המכ"ים וחזר לקבוצה בדרגת מ"כ. מטבעו היה רך ונוח לחבריו. אהב להעביר את השיעור והצטיין בעיקר בהדרכה בנשק. יחד עם הגרעין ייסד את קיבוץ "רבדים" - בגוש עציון. את רוב מרצו הקדיש להקמת המשק והיה אחד מהעובדים הטובים. עם פרוץ המאורעות וניתוקו של גוש עציון השתתף בליווי השיירות מתל-אביב לירושלים ומירושלים לתל-אביב.
חנוך נפל ביום א' בשבט תש"ח (12.1.1948) בליווי שיירה שנסעה מגוש עציון לירושלים. במבואות בית לחם נתקלה השיירה במחסום והותקפה. חנוך ירד לפרק את המחסום ונפצע. עלה פצוע על המכונית ונפל ממנה בשעת נסיגה. אחרי כמה שעות נמצאה גופתו החרוכה בצד הכביש. גם אביו נפל בימי מלחמת-השחרור בעבודת הביצורים ליד מגידו בשדה-מוקשים, בהתפוצצות מוקש בעת גידור המשלט.
בדברי הספד לזכרו נכתב:"זוכר אני לילות ארוכים בהם עבדנו יחדיו אחרי ה -29 ביוני (כשהתנכלו הבריטים לנשקנו) בחפירת "סליקים" לנשק, זוכר אני איך שרכנו רגלינו במסעות בהרים ובמדבר, איך היה חנוך מוכן לעזור ולתמוך, איך חש לעזרת טובע בירדן כשבעצמו לא ידע לשחות - לכן לא התפלאתי לשמוע כשנפל עת קפץ לפרוק מחסום בכביש -מוות זה יאה לו - מוות שבהקרבה."
חנוך נקבר בגוש עציון. גוויתו הובאה עם גוויות כל חללי הגוש להר-הרצל בירושלים ביום כ"ה במר חשון תש"י (17.11.1949).