דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
ונזכור את כולם

טוראי ארמוזה מורנו ז"ל

Armoza Morano
Armoza Morano
בן רחל ואברהם
נולד בירושלים, ישראל
ב- תר"צ, 1930
גוייס ב-7/1/1947
שרת בפלמ"ח
יחידות: הגדוד הראשון, חטיבת יפתח, פל' ו'
בהכשרת תל יוסף, הנוער העובד, 1947-1948
תפקיד: לוחם
נפל בקרב בהגנת משמר העמק
במלחמת העצמאות
ב-ד' ניסן תש"ח, 13/4/1948
מקום נפילה: רוביה אל-פוקה באזור משמר העמק
נקבר בירושלים - הר הרצל
בן 18 בנפלו

קורות חיים

מורנו בן אברהם ורחל. נולד ב-1930 בשכונה הערבית שמעה, שליד ימין-משה שבירושלים. למד שנתיים ב"חדר" ואחר-כך ב"תלמוד תורה" של הספרדים, בעיר העתיקה. בהגיעו לגיל 14, עם סיימו את הכיתה השישית של בית-הספר, עזב את לימודיו והחל לעבוד כספר כדי לעזור למשפחתו. בערבים היה מוסיף להשתלם בבית-ספר-ערב של תנועת "הנוער העובד", בה היה חבר פעיל.
מורנו שאף לחרוג ממסגרת החיים של הישוב הישן והעיר העתיקה. קסמו לו המרחב, השדות, הכפר. היה אומר: "בעיר אין אוויר לנשום, אפשר להיחנק ממש" בעיר היה האופק צר לו והוא ביקש לצאת להכשרה כיוון שבימים ההם לא נתארגנו קבוצות להכשרה קיבוצית, נשלח לעבודות הקטיף במגדיאל. הוא רצה לעזור להוריו , אך ידו לא השיגה , כי משכורתו הייתה זעומה והספיקה בדוחק לכלכלתו, ומאחר שגם חברה לא מצא לו שם, חזר ממגדיאל לירושלים.
בימי מלחמת-עולם השנייה התגייס לנוטרות ושירת במחנה תל-ליטוינסקי עד 1946, ובחזרו לעיר הצטרף לקבוצת-הכשרה של "הנוער העובד" שיצאה אחר-כך לאלונים ומשם עברה להכשרה המגויסת בתל-יוסף. במערכה על עצמאות ישראל שירת בגדוד הראשון של חטיבת "יפתח". יצא ללחום. ידע על מה המלחמה. ידע לתבוע מעצמו כשם שתבע מאחרים: "יש לצאת, צו השעה הוא." השתתף בפיצוץ גשר שייך-חוסיין, בעזרה לטירת-צבי המותקפת, בכיבוש בית-שאן ובקרבות הגלבוע.
נפל ב-13 באפריל 1948 בהגנה על רוביה-אל פוקה, באזור משמר-העמק. נקבר בתל-יוסף. ב-24.7.1950 הועבר למנוחת-עולמים להר-הרצל בירושלים.
מדברי חבריו :"...מורנו , אל אשר ערגה נפשך לא הגעת. רסיסי האויב ניתקו את פתיל חייך ואתה בעצם ימי נעוריך... לא נשכחך... חבר יקר דמותך לא תמוש מנגד עינינו - מופת היא לנו...".

אלבום תמונות

רשימות לזכרו

רשימות לזכרו

דברים לזכרו

".. הכל ידעוהו והכל חבבו מי יעלה צחוק על שפתינו ברגעי עצב והוא איננו?
שנה תמימה היינו יחד ודמותו נחרתה עמוק בלבנו. נאמן ומסור לחברה, את המוטל עליו עשה בעליצות ובת שחוק בעיניו.
מפוחית היתה לו... בה הנעים לכולנו את שעות הפנאי. ליווה את הזמרה את המחול.
הוי מפוחית! איך נדמת? נאלמה המנגינה באיבה מורנו נפל ואת נתיתמת...
לא עוד ישמע קול שחוקו וצליל נעימותיו בינות לאהלים.
לא עוד נראה את דמותו. מה קשה להשלים! האמנם הלך לבלי שוב? לא. אין למוות שליטה על זכרו. דמותו לא תמוש מלבנו לעולמים.
חבר טוב היה מורנו. מי כמוהו ידע לעזור לחבר במצוקתו? להכביד על עצמו?
יצא ללחום. ידע על מה המלחמה. ידע לתבוע מעצמו, כשם שתבע מאחרים: "יש לצאת, צו השעה הוא"
מורנו! אל אשר ערגה נפשך לא הגעת. רסיסי האויב ניתקו את פתיל חייך ואתה בעצם ימי נעוריך...
לא נשכחך... חבר יקר דמותך לא תמוש מנגד עיננו - מופת היא לנו.
ועתה קשה בלעדיך. תקשה עלינו הגשמת חלומנו בהיעדרך, מורנו.
נעשה זאת. חלומך הוא.
יהי זכרך ברוך.

הלוי אברהם.

רשימות לזכרו

לזכרו - 13.4.1949

נעלה לפנינו את דמותם היקרה של חברנו מורנו ארמוזה ורוזנבאום אליהו ז"ל.
אמיצי הלב וטהורי המבט, אשר לא ששו אלי קרב כגבורים נפלו במערכה, על מיגור כוחו של האוייב בחזית משמר העמק.
תהי דמותם האצילה והטהורה מרחפת על ביתנו - ביתם. ותשרה בנו עוז ועידוד להמשכת המפעל, אשר זה עתה החילונו בו. תהא זאת נחמתנו. שלום לעפרכם, אלי ומורנו היקרים!

ציון א.
מלכיה