דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

קרבות משמר העמק

בראשית אפריל 48 החליט קאוקג'י, מפקד 'צבא ההצלה', לכבוש את הקיבוץ, כחלק מתוכניתו להשתלט על הכבישים המובילים לחיפה: הכביש המוביל אל העיר משכם ומג'נין וכביש ואדי-מילך, כשלב לפני השתלטות על חיפה עצמה.
קיבוץ משמר-העמק שוכן בעמק יזרעאל, בצד הכביש מגידו-יקנעם. בתקופת השיתוף עם הבריטים, בשנים 1941-42, שימש היער שמעל לקיבוץ מיתקן אימונים לאנשי הפלמ"ח. באתר הסמוך לקיבוץ, הידוע בשם 'מערת הפלמ"ח', פעלה 'המחלקה הגרמנית'. בסביבה הקרובה לקיבוץ שכנו מספר כפרים ערביים: אבו-שושה, רוביה א-תחתא, רוביה א-פוקה, נרנריה, בית-ראס, מנסי, לג'ון, אבו-זוריק וכופרין - שהטרידו את הקיבוץ לא פעם.
בראשית אפריל 48 החליט קאוקג'י, מפקד 'צבא ההצלה', לכבוש את הקיבוץ, כחלק מתוכניתו להשתלט על הכבישים המובילים לחיפה: הכביש המוביל אל העיר משכם ומג'נין וכביש ואדי-מילך, כשלב לפני השתלטות על חיפה עצמה.
לשם כך ריכז קאוקג'י כוח גדול במיוחד, בסדר-גודל של כחטיבה, וכלל בו שני גדודים עיראקיים: גדוד 'קאדסיה' בפיקוד צאלח מהדי, וגדוד 'ירמוך', בפיקוד מחמד צפא. כן פעל בפיקודו כוח מגדוד 'חיטין'. הכפריים מהסביבה פעלו במתואם עם 'צבא ההצלה'. כל אלה הסתייעו בשתי סוללות של תותחי-שדה, במרגמות 81 מ"מ ובפלוגה של 10 שיריוניות. לגבי כוח בסדר-גודל כזה, נחשבה המשימה לקלה, והייתה אמורה להתבצע ללא בעיות, שהרי מדובר בקיבוץ לא גדול. יש לציין כי עד אז לא עלה בידי כוחות ערביים לכבוש ישוב יהודי ולהשתלט עליו.