לוחם כרמלי צפריר ז"ל

קורות חיים

צפריר בן דוב וגאולה. נולד ביום 24.11.1925 בחבורת "מעבר" (כיום - גבעת השלושה) בפתח תקוה. משהתנחלו הוריו בכפר חירות למד עד גמר כיתת המשך העשירית בבית הספר האזורי בתל מונד.
שירת בפלמ"ח, משנת 1942 בפלוגה ג', היה איש מחלקת הסיירים של הפלוגה. חזר הביתה עם תום שנות השירות ועבד במשק ההורים. את הערבים וימי נופש הקדיש להכשרת הנוער בכפרו ובסביבה ולשאר הפעולות ב"הגנה". היה מדריך מסור ונערץ של הנוער בגוש תל-מונד והסביבה. לקח חלק פעיל בהעלאת מעפילים אל החוף ובשאר פעולות המחתרת של ה"הגנה".
לאחר הכרזת האו"ם, בכ"ט בנובמבר, החל צפריר לרקוד מרוב שמחה, אמו הזילה דמעה ואמרה לו :"זו היא זכות גדולה שאנו זכינו להיות דור הגאולה אחרי שנות אלפים, אולם זה לא ניתן על נקלה ולפנינו מבחן קשה, האם נוכל לעמוד במערכה?" "אל דאגה" השיב צפריר "עמוד נעמוד ובכח הרצון והצדק ננצח".
"כך, חונך צפריר", אמרה האם, "כי חיינו הם קודש לבנין הארץ".
עם התחלת ההתקפות הערביות נכנס לשירות פעיל בפלמ"ח בחטיבת "הראל". מהבסיס שבמעלה החמישה השתתף בסיורים ובקרבות בשער הגיא ואחר כך בהרטוב ובקסטל להגנת הדרך לירושלים.
הוא נשלח עם לוחמי שתי פלוגות לעצור כנופיה שלפי הידיעות שהתקבלו עמדה לתקוף מהקסטל שיירה גדולה לירושלים. אנשינו נתקלו בכנופיה לא גדולה, אך לפתע הוקפו כוחות אויב גדולים על ההרים שמסביב. בקרב זה נפצע בירכו, חבש בעצמו את פצעו בחלק ממכנסיו אשר חתך והוסיף לירות באויב עוד שלוש שעות, בפקדו על אנשיו שיסוגו לצד הכביש, והוא חיפה על נסיגתם. כאשר אמרו לטפל בפצעו שלח את המטפלים לפצועים אחרים. לבסוף פגע כדור בראשו והוא נפל בליל ט"ו אדר תש"ח 25.1.1948.
כשוך הקרב נמצאה גויתו כשאצבעותיו עודן נלחצות בעוית אל מקום האחיזה של הסטן שהערבים הוציאו מידו.
בקרב זה נפלו עשרה לוחמים. העשרה קבורים יחדיו בשורה אחת, בבית הקברות הצבאי בקרית ענבים. כל ההורים עמדו על כך שיקברו זה לצד זה, כפי שהיו בחייהם ובמותם.