דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
ונזכור את כולם

פקד טיס מוסטר ראלף-רפאל ז"ל

Moster Ralph-Refael
Moster Ralph-Refael
בן רוזה ונתן
נולד בקנדה
ב-כ"ט אב תרפ"ד, 29/8/1924
גוייס ב-3/1948
שרת בחיל האוויר
יחידות: חיל האויר, חטיבת יפתח
תפקיד: מפקד טייסת
נפל בפעילות מבצעית בתאונת מטוס
במלחמת העצמאות
ב-ה' כסלו תש"ט, 7/12/1948
מקום נפילה: כנרת
נקבר בגבעתיים - נחלת יצחק
בן 24 בנפלו

קורות חיים

ראלף בן רוזה ונתן. נולד ב-29 באוגוסט 1924 בהמילטון, אונטריו, בקנדה. למד בבית-ספר גבוה בעיר ואנקובר. בימי מלחמת-העולם השנייה שירת בחיל-האוויר הקנדי ורכש לו ניסיון רב בתעופה. כשהחלה פלישת הערבים לארץ-ישראל, ניעור בו הרצון להטות שכם למלחמת-ישראל.
באביב 1948 הגיע לארץ והצטרף לפלמ"ח, ליחידה משוריינת. ראלף, שראה את ציודה הדל של היחידה, נטל מכונת יריה בראונינג ממטוס האויב שהופל והתקינה על גב אחת המכוניות המשוריינות והיה מפעיל אותה בקרב. בקרב מלכיה עמדה יחידתו לתקוף את מלכיה מן העורף, תעתה בדרכה ונתקלה ביחידה משוריינת של האויב. הבחורים הוציאו שלוש מכוניות משוריינות מכלל פעולה, פגעו במכוניות נשק ולקחו שלל. כשעמדו לחזור לבסיסם ניתק טור האויב את דרכם ומכונת היריה של ראלף התקלקלה. אז קפץ מן המכונית וירה בסטן תוך כדי ריצה לתוך שטח האויב.
עם הקמת חיל-התעופה הישראלי הועבר לשרת בו והצטיין כטייס. באחד הלילות ערך 35 טיסות וכשנתמנה מפקד טייסת בנגב, היה מארגן בלילה את טיסות ההפצצה וביום טס לתל-אביב להכנת התכניות. יחידתו הפציצה את עזה, פלוג'ה, ואל-עריש. בשלושה ימים הטילה ממטוסים קטנים 4 טונות פצצות על ריכוזי האויב. מאחר שהצטיין בפעולות נתמנה למפקד של אחד משדות התעופה הגדולים בארץ.
ראלף נקשר בקשר נפשי עמוק לארץ ורצה להיאחז בה. אהב את הנגב והאמין כי בהתגשם תכניות ההשקאה הוא יהיה אחד האזורים הפורחים בארץ. במכתביו להוריו הביע את ביטחונו בניצחון. "הערבים לעולם לא יכונו, כי-על-כן יודעים בחורינו היטב על מה הם נלחמים. עליכם להבין דבר אחד: בואי לארץ-ישראל היה הדבר הטוב שעשיתי מימיי. אין אדם יכול להבין מה נפלאה הארץ הזאת, עד בואו אליה. הבחורים כאן - אין כמוהם ובכל ימי חיי לא ראיתי כאלה. אסיר תודה אני לכם על הביאכם אותי לעולם הזה, בתקופה, בה ניתנת לי הזדמנות להילחם על ארץ חפשית לעם היהודי... אנחנו פה - אחת ידענו באחד הימים ובקרוב בני-דרור נהיה. רק לשם כך, אנו חיים פה."
באוקטובר 1948 היה בדעתו לערוך ביקור אצל הוריו, אך ויתר על תוכניתו, מאחר שלא נמצא לו ממלא-מקום והחליט להישאר על משמרתו עד לטיהור הנגב מן האויב.
ב-7 בדצמבר 1948 נפל מטוס ימי חדש, שניסוהו על פני הכנרת, וראלף מצא בו את מותו. הובא לקבורה בנחלת-יצחק ב-20.12.1948. אחרי נופלו הועלה לפי פקודת המטכ"ל לדרגת פקד-טיס.

אלבום תמונות

תעודות וחפצים

קטעי עיתונות

מפרי עטו

מפרי עטו

מכתב - 12.6.1948

12 ביוני 1948
עליכם להבין דבר אחד: בואי לארץ-ישראל היה הדבר הטוב ביותר שעשיתי מימי. אין אדם יכול להבין מה נפלאה הארץ הזאת עד בואו אליה. הבחורים כאן - אין כמוהם ובכל ימי-חיי לא ראיתי כאלה. הערבים לעולם לא יכונו, כי אנו יודעים על מה אנו נלחמים.
חייבים אתם להבין דבר אחד והוא, כי אם ביום מן הימים יקרה לי משהו לא אצטער כי באתי לארץ. זהו המעשה הטוב האחד שעשיתי בימי-חיי. אסיר-תודה אני לכם על הביאכם אותי לעולם הזה בתקופה בה ניתנת לי הזדמנות להילחם על ארץ חופשית לעם היהודי. אנו בארץ יכולים לראות על מה אנו נלחמים ואף כי אנו נלחמים בקשיים מדהימים ביותר, הנה בכל-זאת אנו מנצחים כשאבידותינו בנפש מעטות מאוד. אני מקווה, כי בקרוב יבוא קץ למלחמה והעם יוכל להיפנות למלאכת הבנין של ארצו.
כמעט שאין להכיר את היהודי בארץ. הריהו טיפוס חדש לגמרי. צעיר הוא, חזק ובריא ומשאת-נפשו העיקרית היא לראות את העם אשר בישראל הולך וגדל. אני מקווה, כי באחד הימים תהיה לכם ההזדמנות לבקר בארץ, ואז תבינו לדברי.
אל-נא תדאגי לי אמא: הבחורים אשר לצידם אני נלחם הם המאומנים ביותר בארץ-ישראל. הפוגת-חודש שוררת עתה בארץ. אין איש יודע מה תהיה התוצאה. אבל אנחנו פה - אחת ידענו: באחד הימים ובקרוב בני-דרור נהיה. רק לשם כך אנו חיים פה.

מתוך ''גווילי אש''

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח.

מפרי עטו

מכתב - 25.10.1948

25 באוקטובר 1948
אמא, אבא ומונה היקרים,
אין לכם מושג עד כמה לא נעים לי בשעת כתיבת המכתב בזכרי כמה זמן עבר מאז כתבתי את מכתבי האחרון. אבל אי-אפשר היה לכתוב. כידוע לכם התחילו שוב הקרבות והם נמשכו כמה ימים ללא הפסק. והנה הפעם אני הייתי בתוך תוכם. אמנם ימים "חמים" היו אלה. הלא תבינו: אני הנני מפקד חיל-האויר בנגב. במשך ארבע יממות לא ידעתי טעם שינה אף לרגע קל. בלילה דאגתי לכך שהטייסת שלי תפציץ את עמדות-האויב וביום הייתי צריך לטוס לתל-אביב ולתכנן את ההפצצה לאותו לילה. ואם היו כמה דקות לשינה היתה צפירת-האזעקה משמיעה קולה ונאלצתי להיכנס למקלט. עתה ישנה הפוגה ואני נחתי במקצת. אני והטייסת שלי זכינו לתהילות ותשבחות על עבודתנו המצויינת בקרב האחרון. עזרתנו בכיבוש עמדות חדשות בנגב היא אחת הסיבות העיקריות להצלחתם של חילות-ישראל. ולכן אני באמת במצב-רוח מרומם. רגש נפלא הוא כשאדם מרגיש כי הוא תרם במשהו לנצחון במלחמה הזאת. בטוח אני, כי בתוך החדשים הקרובים יקום השלום בארץ.
אכן מאוד הצלחנו בקרב האחרון. אין אני יודע מה הודיעו העיתונים, אבל מספר מתינו ופצועינו לפי השערתי לא עלה על שלוש מאות בה בשעה שבטוחני כי האבידות בנפש בין הערבים הגיעו לאלפים. אנו פרצנו לכל עמדה והתקדמנו בה. בעוד כמה ימי-מלחמה היינו יכולים לכבוש את העיר הגדולה עזה.
אתמול ביקרתי בבאר-שבע, העיר הערבית הגדולה שכבשנו. כיבוש חשוב היה זה מצדנו ואבידה גדולה לערבים. עיר מזוהמת מאד היא: אין להאמין כיצד יכלו בני-אדם לחיות בה. כה מזוהמת העיר עד שאי-אפשר לשאת את הסרחון שבה. מחר אני נוסע בג'יפ בכביש אשר אך זה נפתח לתל-אביב.
קרב זה עשה נפלאות. הוא רומם את רוח העם במאד מאד (החסרון האחד הוא שיש בכך כדי להפריע בעד אפשרויות ביקורי בבית בחודש נובמבר, אבל אם הכל ילך למישרים אגיע הביתה לפני ראשית השנה).
ובכן, זה הכל: אחת תקותי כי אתם בריאים ושלמים כולכם.
באהבה,

מתוך ''גווילי אש''.

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ''ח.

מפרי עטו

מכתבו האחרון

26 בנובמבר 1948
ועתה, אבא כידוע לך, שעה שהחלטתי לבוא לארץ היה הסכם שאני אשהה כאן לפחות שנה. אין דבר שהועלה על הגליון ואם רצוני בכך תרשה לי ממשלת ישראל לחזור הביתה עתה. אבל המלחמה עוד לא נגמרה ויש אפשרות כי הקרבות יתחילו שוב בנגב - עם המצרים, או בחזית שבלב הארץ - עם ערבי ירדן ועיראק. ואם כן הוא, יהיה לנו צורך בכל איש ואיש. מכאן שאני מהסס ואינני מגיש בקשה לנסוע הביתה. אבל יחד עם זה אני דואג לך ולאמא. ואם כך הוא, אם אתם זקוקים לי בבית, אנסה להגיש בקשה לחופשה של ששה שבועות. הלא תבינו, דבר קשה הוא לי להחליט מה לעשות. אם אעזוב כיום הלא תיסרנה אותי כליותי: ואם לא אבוא הביתה כשאני נדרש לכם שוב אדע מוסר-כליות. ולכן אני משאיר את ההחלטה בידכם.

מכתבו האחרון הביתה. רלף נפל כשנים-עשר יום לאחר הישלח המכתב - לפני שהספיקו ההורים לענות עליו.

מתוך ''גווילי אש''

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ''ח.