סרן לויטה נמרוד ז"ל

קורות חיים

נמרוד לויטה בן לייב וחנה. נולד ביום כ"ב בכסלו תרפ"ו (9.12.1925) בעין-חרוד. ארבע שנות חייו הראשונות עברו עליו בעין-חרוד, אבל מייד לאחר מאורעות תרפ"ט לקחוהו הוריו אתם בצאתם לפולין בשליחות "החלוץ".
שנתיים עשה בחוץ-לארץ וזכר הפגישה עם יהודי הגולה השאיר את רישומו עליו. במשך י"ב שנות-לימודיו בבית-הספר המשותף עין-חרוד - תל-יוסף הצטיין במקצועות המדוייקים, גילה עירנות לעניינים סוציולוגיים ותנועתיים ורחש אהבה למקצועות החקלאיים.
מילדותו נמשך לעבודה במשק, מילא תפקידים חשובים בחברת-הילדים, עבר קורס מ"כ בגדנ"ע וכן עסק באימון הנוער ובהדרכתו. בגלל פעילותו כמדריך לנוער וחיוניות עבודתו במשק עוכבה התגייסותו לבריגדה היהודית בשנת 1945 וגם התגייסותו לפלמ"ח עוכבה מטעמים אלה עד שסוף-סוף אושרה על-ידי הקיבוץ בשנת 1946. נשלח למחלקה ששכנה ברמת-רחל ואופקים חדשים נתגלו לו על-ידי מגע עם חיי הפלמ"ח וחיי הקיבוץ שליד העיר.
ב"שבת השחורה" (29.6.1946) נאבק עם החיילים הבריטים שפרצו לרמת-רחל. הוא אמנם נפצע אז בידו, אבל, הצליח להשתחרר מידי החיילים ולחמוק מהם. עשה בירושלים בתפקיד מיוחד של הפלמ"ח ובספטמבר הועבר לפלוגה שחנתה בגבעת-ברנר. כעבור תקופה קצרה עבר קורס מ"כ ונעשה מפקד-פלוגתו - פלוגה ב' בגדוד השני של הפלמ"ח, שירדה ראשונה לנגב.
בפברואר 1948 נתמנה סגן מפקד הגדוד השמיני ושימש מפקד מרחב הנגב הדרומי; פקד על כיבוש ביר-עסלוג', השתתף במבצעים עיקריים במערכות הנגב ואף היה בין המפקדים והמארגנים של משלחת-הסיור שקדמה למבצע "עובדה" ולכיבוש אילת, אשר בו השתתף. שירת כקצין-המודיעין של חטיבת-הנגב-פלמ"ח עד לפירוקה ואחר-כך כקצין המודיעין של מחוז השפלה.
בכל פעולותיו - וגם בשעות המרות והחמורות ביותר - נהג מתוך עוז-רוח ואומץ-לב. בעת קביעת הדרגות בצה"ל נקבעה לו דרגת סרן. אולם במשך כל ימי-שירותו בצבא נשא עיניו ונפשו למשק ולחקלאות, וכשנתבקש על ידי מזכירות-הקיבוץ לצאת בשליחות לארצות הברית לכשישתחרר מן הצבא, דחה את ההצעה באמרו, כי רצונו בעבודה במשק - לפחות למשך שנה.
אחרי חופשת שבוע של עבודה במשק וטיולים בסביבה חזר לשירות וביום הרביעי לאחר שובו, ביום כ"ג בכסלו תש"י (14.12.1949) - ממחרת מלאת לו כ"ד - יצא לסיור, מטעם המטכ"ל והמוסדות המיישבים, לשם קביעת נקודות לישובים חדשים באיזור הספר. הג'יפ שלו עלה על מוקש בדרך בית גוברין וכך מצא נמרוד את מותו, בשעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בעין-חרוד. הניח אשה, בתו של חיים אנצו סירני.
ב"שלושים" לנפלו הופיעה חוברת בשם "יומן עין-חרוד" המוקדשת כולה לזכרו. ספר הכולל אגרות ורשומות בשם "בעלות ימיו" הופיע בשנת תשי"ט. רחוב בבאר-שבע נושא את השם "שלושה בני עין-חרוד" ובו קבוע לוח-זכרון למשה יצהר, הלל לביא ונמרוד לויטה (שני הראשונים נפלו בימי מלחמת הקוממיות).