סגן גול צדוק ז"ל

קורות חיים

גול צדוק בן משה ומזל. נולד ביום י"ב בכסלו תרפ"ה (1924) בעיירה קטנה במחוז טשקנט בברית-המועצות. כשהיה בן שלוש החליטו הוריו להעפיל ארצה. המשפחה נדדה דרך הודו ואפגניסטן ונתעכבה שנים בדרך. בנדודים אלה בנכר מת אביו, והוא נטה שכמו לעבודה מילדותו. בראשית 1936, חדשים מעטים אחרי בוא המשפחה לארץ, בהעפלה דרך סוריה, סערה נפשו מההתקפה הערבית על הישוב, והנער שהיה לאיש בנדודים ובתלאות החליט להקדיש את חייו למען בטחון היהודים בארצם. אחרי גמר לימודיו בבית-ספר עממי למד מסגרות בבית-מלאכה והשתלם בבית-ספר ערב מקצועי, הצליח בעבודתו והגיע לדרגת מנהל-עבודה.
ב-1943 ויתר על הסיכויים לעליה ברמת החיים ("הבית הגדול קודם לביתנו הקטן", "עם הבטחת עתידה של אמא-מולדת יובטח גם עתידך" - אמר לאמו כששידלתו להישאר), והתגייס לפלמ"ח ושירת 3 שנים. עם גיוסו הוצב למחלקת הכשרת "כנרת 1943" פלוגה ו' בכפר גלעדי ובסוף 1943 עברה כל המחלקה לבית השיטה במסגרת פלוגה ד'. עבר קורסים למחנאות, נשקות וימאות וקורס מכ"ים. נתמנה למפקד כיתה ולנשק של הפלוגה והשתתף בפעולות המאבק (פיצוץ מסילת-הברזל, הורדת מעפילים וכו).
אחרי שחרורו מהפלמ"ח ב-1946 חזר לעבודה אזרחית במקצועו, עבד כמסגר בחברת-החשמל, השתלם בשיעורי-ערב במתימטיקה ובשרטוט הנדסי, פעל כמאמן ומדריך בחטיבת הרזרבה, הקפיד בעיקר על חינוך לשמירת סודיות, והשתתף בפעולות המאבק ב"ליל וינגייט" ועוד.
בראשית מלחמת-השחרור חזר לשירות מלא. למד תעופה, השתתף בהגנת תל-אביב ובליווי שיירות לירושלים ואחר-כך שירת כנשק בגדוד של חטיבת "הראל" פלמ"ח.
עלה עם החטיבה בשיירה השלישית של מבצע "הראל" אשר יצאה מחולדה ביום 20.4.1948 לירושלים ובה כ-300 מכוניות. השיירה הותקפה ונקלעה למצב קשה. צדוק הצליח להרכיב ולהציב מכונת יריה על שקי קמח במשאית ופתח באש יעילה על האויב לחפות על חבריו, הוא משך אליו אש צלפים עד שפגע בראשו כדור שנורה מצד הכפר דיר-איוב, הוא נפגע ונהרג ביום 20.4.1948, הובא למנוחת-עולמים בסנהדריה בירושלים ביום 22.4.1948.