סגן גולדפרב משה ז"ל

קורות חיים

גולדפרב משה בן שמעון ורחל. נולד בכ"ד בניסן תרפ"ג (11.4.1923) בווארשה, פולין. בעודו נער הפציר בהוריו שיעלו ארצה, כי רצונו להיות אזרח הארץ מנעוריו. ב-1937 שלחוהו ללמוד בבית-הספר התיכון החקלאי בפרדס-חנה. אחרי שנתיים באה כל המשפחה לארץ והוא הפסיק את לימודיו והתמסר לטיפול בפרדס של הוריו. נאבק בקשיים החמריים שנגרמו בגלל המלחמה ובעמל רב הביא את הפרדס לידי שגשוג. ב-1941 התגייס לפלמ"ח לפלוגה ד', גמר קורס מ"כ והדריך ואימן מחזור אחרי מחזור. ב-1944 שוחרר בגלל מחלה והמשיך להדריך בתל-אביב בנשק כבד. נתחבב על חבריו וחניכיו, שבינם לבין עצמם היו מציינים אותו בשני תארים: "ילד טוב" ו"בחור כארז". אחרי החלטת החלוקה ופרוץ המהומות גויס, עם אנשי המילואים, לשירות מלא בפלמ"ח. כמפקד שיירות לירושלים הצטיין באומץ לב, בקור רוח, ובכושר ארגוני ופיקוד יוצא מן הכלל. מירושלים נשלח ללוות את שיירת נבי-דניאל לגוש עציון, השתתף בקרב ליד נבי-דניאל, הצליח להבקיע לו דרך חזרה אל הגוש ונשאר להשתתף בהגנת המקום. דחה את ההזדמנות שניתנה לו לחזור באווירון לתל-אביב. היה אחראי למחלקת הפלמ"ח ופיקד על אנשיה במבצעים שונים. הגדיל לעשות בקרבות ובהפרעות לתחבורה הערבית על הכביש הראשי וחיזק את חבריו באומץ לבו. בעת התקפת הלגיון על גוש עציון בכ"ה בניסן תש"ח (4.5.1948) הגיע משה עם אנשי מחלקתו למשלט הרוסי, הם התכוננו לצאת להתקפת נגד כח הלגיון שהחזיק במנזר הרוסי. פגז ממרגמת אויב פגע באוהל בו רוכזה התגבורת ותוך כדי ההכנה לקרב, נפל משה ביחד עם פיקודיו. ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הועבר עם שאר חללי הגוש לקבורה על הר-הרצל בירושלים. לאחר מותו העניק לו המטכ"ל דרגת סגן.