סגן ויילר רפאל ז"ל

קורות חיים

ויילר רפאל בן ד"ר ליאו-אשר (רופא, ראש קהילה וציר לקונגרסים ציוניים) ויוהנה-צפורה (ז'אן) לבית היימאן. נולד כ-1.3.1924, כ"ו בטבת תרפ"ד בעיר סאארבריקן בחבל הסאאר, גרמניה. אחרי סיום בית- הספר התיכון בשטרסבורג וחינוך יהודי פרטי התחיל ללמוד הנדסת-מים וחשמל בבית-הספר הלאומי לאמנויות ומלאכות (פוליטכניון מהמשובחים שבאירופה) בעיר איז (XIA) שבחבל פרובאנס.
משפשטה ההשפעה הנאצית ורדיפת היהודים במלחמת - העולם והגיעה גם לצרפת הדרומית "הבלתי כבושה", נמלט לספרד. אחרי שמונה חודשי-מעצר בכלא ובמחנה ברח למרוקו, התגייס כ-1943 לדיביזיה המשוריינת השנייה של הצבא הצרפתי, ועבר עמה לאנגליה.
השתתף בין הראשונים בנחיתת צבאות-הברית לחופי נורמנדיה. בשחרור פאריס ושטרסבורג ובמסע הכיבוש הגיע ללב גרמניה עד הקן של היטלר בברכטסגאדן.
אחרי שחרורו מהצבא המשיך את לימודיו והוסמך למהנדס-מים. הוסיף להשתלם במקצוע בפוליטכניון בגרינובל והתכונן לבחינת-הסמכה במתמטיקה. על סמך תעודותיו ושמו הטוב הוצעה לו משרת מהנדס במפעל הידרו-אלקטרי בשווייץ, אך סירב לקבלה כי התכונן לעליה.
ביולי 1948 התקשר עם קצין-גיוס של ה"הגנה" בצרפת, וב-1.8.1948 הגיע ארצה והתייצב לשירות בצה"ל. בתחילה הועסק בפיקוח וטיפול בכלי- רכב של הצבא ועשה שירותים רבי-ערך כמהנדס מוכשר.
אך לבסוף נענו לדרישותיו לשרת בצבא הלוחם, הוא התמנה לקצין בדרגת סגן בקומנדו של דוברי צרפתית בפלמ"ח בגדוד 9 שבחטיבה 12. בהשתתפו בתפקיד זה בכיבוש באר-שבע, זרק רימון יד על מכונת ירייה ערבית. נפגע ונפצע קשה ממטח כדורים, בחזה, בבטן, בזרוע ובשוקיים. נחלש מהר ומת באווירון בדרך לבית החולים, ב-22.10.1948. נקבר בדורות.
ב-4.5.1950 הועבר ארונו למנוחת-עולמים בבית-הקברות בנחלת-יצחק.