כיבוש באר-שבע על ידי חטיבת הנגב - מבצע "משה"

אוכלוסיית העיר באר- שבע מנתה כ- 4000 נפש. כמחצית מהאוכלוסייה האזרחית ברחה לאחר ההפצצות היום- יומיות שביצע חיל- האוויר הישראלי החל ב- 15 באוקטובר וביתר שאת ביום ההתקפה על העיר.
באר- שבע הייתה מרכז לוגיסטי של הכוחות המצריים בחזית המזרחית. הכוח הצבאי שהגן על העיר מנה גדוד חי"ר סדיר וכ- 200 מתנדבים חצי- סדירים. לרשות הכוח עמדו תותחי הוביצר "37 וכמה תותחים 6 ליטראות. העיר הייתה מוקפת בגדר ובחזיתה תעלת נ.ט. מצדיות מוגבהות ועמדות ירי חלשו על השטח הפתוח.
המשימה הוטלה על חטיבת "הנגב" בפיקודו של נחום שריג.סדר הכוחות היה: גדוד 9 בפיקודו של ישראל כרמי שכלל גם את יחידת "הקומנדו הצרפתי" ופלוגת חי"ר [עתודה] מגדוד 7. גדוד 7 בפיקודו של עוזי נרקיס שתוגבר בשתי פלוגות מגדוד 82 מחטיבה 8 [פלוגת חרמ"ש + פלוגת משוריינים נושאי תותח 37 מ"מ]. יחידת התותחים החטיבתית בפיקודו של פרדי בלום תוגברה בסוללת מרגמות 81 מ"מ מגדוד 88 [חטיבה 8].
התוכנית המקורית הייתה לכבוש את העיר במתקפת לילה. בשל האיחור הרב בהגעתם של הכוחות לנקודות ההערכות, נדחתה שעת ה- "ש" לשעה 04:00.

שלב א' – הערכות הכוחות, ליל ה- 20 באוקטובר
יחידות סיוע האש תפסו עמדות אש ממערב ומצפון לעיר. יחידות החסימה תפסו נקודות שליטה על צירי התנועה מהעיר ואליה. כוח הטעייה נערך על גבעה מצפון מזרח לעיר. כוח הרתק הגדודי נערך על גבעה צפונית לעיר. החפ"ק החטיבתי והכוחות המסתערים נעו משטחי הכינוס על כביש עזה- באר שבע ונערכו מצפון לעיר.

שלב ב' – הפריצה לעיר והלחימה בשטח הבנוי
בשעה 04:00 פתחו יחידות הסיוע, הרתק וההטעיה באש לעבר העיר.
בשעה 04:10 הוסעה מחלקת 'המפקדים' בפיקודו של ישראל כהן [שרול'נה] ע"ג 3 זחל"מים לעבר הפירצה בגדר ובתעלת הנ"ט [שנתגלתה בסיור אויר יום קודם ע"י קמב"צ גדוד 9, שמחה שילוני]. הכוח נתקל באש מהמצדיות. אחד ממפקדי הכתות נפצע. הכוח הצליח לשתק את האש ולתפוס עמדות לצורך אבטחת הפירצה למעבר הכוחות המיועדים לפרוץ לעיר.
בשעה 04:45 הוסעה יחידת "הקומנדו הצרפתי" בפיקודו של תדי איתן ע"ג 3 זחל"מים לעבר הפירצה המאובטחת. טעות בניווט גרמה לכך שהזחל"מים פרצו את הגדר כ- 100 מטר מערבית לפירצה. הזחל"מ הראשון נתקע בתעלת הנ"ט. ניתנה פקודה לצאת מהזחל"מים ולהסתער רגלית לעבר בית- הקברות המוסלמי. התקדמות הלוחמים לוותה בירי וזריקת רימונים לעבר עמדות המצרים. בשעה 05:00 היו 2 שורות הבתים בשליטת לוחמי "הקומנדו הצרפתי". במהלך הלחימה נפגעו מספר לוחמים, מפקד פָּלְגָה ב', ראובן ויילר נפגע אנושות מצרור בבטנו. סגנו, מרק לוי קיבל את הפיקוד על הפלגה. תדי איתן הורה על ריכוזם של הנפגעים בחצר אחד הבתים. ודרש ברשת הקשר לשלוח תגבורת וסיוע רפואי.
תדי איתן הורה לשתי הפלגות להתקדם בשני רחובות מקבילים לעבר מרכז העיר, תוך כדי טיהור הבתים וחיסול הצלפים שפעלו מגגות הבתים.
בסביבות השעה 06:00 הורה מפקד גדוד 9, ישראל כרמי לפלוגת העתודה בפיקודו של סולל כהן ולמחלקת 'המפקדים' בפיקודו של ישראל כהן להיכנס לעיר דרך הפירצה ולחבור ליחידת "הקומנדו הצרפתי" בלחימה בשטח הבנוי של העיר.
באותה שעה הורה מפקד גדוד 7, עוזי נרקיס לפלוגת החרמ"ש מגד' 82 בפיקודו של דב שמברובסקי לתקוף את מתחם תחנת הרכבת. תוך כדי פריצת הגדר ותעלת הנ"ט, עלו מספר זחל"מים על מוקשים ויצאו מכלל פעולה ואז ניתנה פקודת נסיגה.

שלב ג' - השלמת הכיבוש וכניעת העיר
בסביבות השעה 07:00, תקפו לוחמי יחידת "הקומנדו הצרפתי" מבנה דו – קומתי ["מועדון הקצינים"] הצופה מעבר לכיכר העיר בבניין המשטרה. לאחר שטיהרו את המבנה המשיכה חוליה בפיקודו של פרננד ביבלייזר להתקדם בדילוגים למסגד 'הגדול'. חדרה לתוכו וחיסלה את החיילים המצרים שצלפו מתוך מגדל המסגד. לאחר שהגיעו לצריח המסגד הניפו את דגל ישראל.
בעת שמחלקת 'המפקדים' הגיעה למבנה הדו – קומתי נחתו פגזים בסביבות המבנה. ישראל כהן [שרול'נה] הניח שמטה החטיבה אינו מעודכן בנעשה בעיר. הוא ביקש במערכת הקשר החטיבתית להפסיק את ירי המרגמות המסכן את כוחותינו ודיווח שלפי מיטב ידיעתו, כל השטח הבנוטי של העיר בשליטת כוחותינו ורק בניין המשטרה עדיין מוחזק בידי המצרים.
באותה שעה לערך [08:00] מפקד גדוד 7, עוזי נרקיס הורה לאברהם ["ברן"] אדן, מפקד פלוגה ב' לפרוץ לעבר מתחם הרכבת בחיפוי מחלקת המשוריינים של גדוד 82.
אברהם אדן שנותר עם 2 מחלקות צלח את הגדר ותעלת הנ.ט. והסתער על מתחם הרכבת שנמצא בעיקרו נטוש. מחלקה אחת [אשרק'ה] הושארה במקום לסריקה וטהור המבנים ואברהם אדן עם המחלקה השנייה [מנדי] ביצעו איגוף ממערב והשתלטו על בית הקברות הבריטי [מתקופת מלחמת העולם ה – 1]. במקום נמצאו עשרות חיילים מצרים שנכנעו מיד. הכוח המשיך לנוע לעבר המבנה גדול [בית הספר לילדי הבדוויים], השתלט עליו וצפה משם על בניין המשטרה, 300 מטרים ממזרח.
בינתיים הגיע למרכז העיר מג"ד 9, ישראל כרמי ועמו תותח נ"ט 6 ליטראות מותקן ע"ג זחל"מ. 5 פגזים נורו לעבר הבניין ומיד לאח"כ נשלח לעבר הבניין חובש מצרי ובידו דגל לבן כדי למסור למפקד המצרי את הצעת הכניעה. כעבור זמן קצר, בשעה 09:30 יצא המפקד המצרי את דלת הבניין כשידיו מורמות. אחריו צעדו כשבעים חיילים מצריים, חלקם פצועים. השבועים רוכזו במכלאה בחצר המסגד 'הגדול'.
בכיבוש באר שבע נהרגו 6 ו- 21 נפצעו מחיילי גדוד 9 [מתוכם 4 הרוגים ו- 14 פצועים מיחידת "הקומנדו הצרפתי"].
השלכת רימונים למכלאת השבויים על ידי מספר חיילי "הקומנדו הצרפתי" ותופעת הביזה של חיילי החטיבה מבתי העיר ומהחנויות העיבו על הצלחת המבצע.

שלב ד' – לאחר הכיבוש
עוזי נרקיס מונה למפקד העיר.
גדודי החטיבה נערכו להתקפת – נגד מצרית שבוששה לבוא.
מספר ימים לאחר הכיבוש נשלח כוח בפיקודו של גרשון דובמבוים ["דבמבם"] לפוצץ גשר על נחל חברון מדרום לדהרייה. במהלך ביצוע המשימה נפגע גרשון מכדור חודר שריון ומת מפצעיו. מרק לוי, קצין מיחידת "הקומנדו הצרפתי" שיצא בג'יפ לסיור מחוץ לעיר, עלה על מוקש ונהרג במקום.