דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
ונזכור את כולם

טוראי זידמן יעקב ז"ל

Zidman Jacob
Zidman Jacob
בן יהודית ושמואל
נולד ברומניה
ב- תשרי תרפ"ט, 9/1928
עלה ב-1933
שרת בפלמ"ח
יחידות: הגדוד השני, חטיבת הנגב, פל' ח', פל' ב'
בהכשרת נען/גבולות, הנוער העובד 1946-1949
תפקיד: לוחם
נפל בקרב בהגנה על קו המים בנגב
במלחמת העצמאות
ב-כ"ו כסלו תש"ח, 9/12/1947
מקום נפילה: כפר שעוט (סמוך לגבולות)
נקבר בגבעתיים - נחלת יצחק
בן 18 בנפלו

קורות חיים

יעקב בן שמואל ויהודית. נולד בראש-השנה תרפ"ט (ספטמבר 1928), בצ'רנוביץ, רומניה. עלה ארצה בשנת 1933. קיבל השכלה טכנית-תיכונית. היה חבר פעיל בהסתדרות "הנוער העובד", מסור לאידיאל השוויון, העזרה ההדדית והעבודה. ברגע שהייתה לו אפשרות - יצא עם חבריו להגשמה קיבוצית.
במסגרת ההכשרה המגויסת של הפלמ"ח עבר את דגניה, בית-הערבה ונען. היה מפעילי קבוצתו ומעמודי-התווך שלה. שימש כמזכיר הקבוצה זמן מה. חבר ה"הגנה" היה מנעוריו, עבר קורסים מיוחדים במעלה-החמישה ובנען.
בדצמבר 1947 נשלח עם הכשרתו לקיבוץ גבולות שבנגב. באותם הימים, היו בנגב המערבי שלושת המצפים ואחד עשר הישובים שהוקמו בערב יום הכיפורים 1946.
הישובים היהודיים סבלו מהתנכלויות של הערבים לצינור המים שהונח מניר-עם, אל הישובים היהודיים במרחבי הנגב. כדי לשמור על בטחונם של הישובים שוגרו לנגב, הכשרות מגויסות של הפלמ"ח, ותפקידן של אותן יחידות היה לסייר לאורך קו המים, לאבטח את הישובים ולמנוע התנכלות ערבית להם.
ב-9.12.47 יצא יעקב עם חוליה של שמונה צעירים וצעירה אחת, לסיור אבטחת קו המים בתוואי אורים-צאלים-גבולות-נירים. החוליה היתה מצוידת בשני רימוני יד ובסטן אחד מוחבאים מחשש היתקלות עם הבריטים.
הם תעו בדרכם והדרימו יתר על המידה. עד מהרה מצאו עצמם במבואות הכפר הערבי שעוט (כיום איזור צומת גבולות) שני שוטרי מכס אפשרו להם להיכנס לכפר. במרכזו הותקפו בהמון ערבי. הם לא הצליחו להרכיב את הסטן, והרימונים שהושלכו לא השפיעו. בסכינים ובחרבות התנפלו הערבים על אנשי החוליה, יעקב נהרג בו במקום יחד עם 5 מחבריו.
נקבר בנחלת יצחק. ביום כ"ה באלול תשי"ד (23.9.1954) הועבר לבית הקברות הצבאי שבמקום.

אלבום תמונות

רשימות לזכרו

רשימות לזכרו

מדברי ידיד

יעקב, קראנו לך יענקלה, כי אהבנוך, כי היית לנו כאח ורע, איש הרעיון וההגיון הבריא, האדם אשר ניהל את חיינו, התמסר בכל לבו וטהרת נפשו לחברה, ידע לרפא כל נקודה רפה אצל חבר, לתת עצה טובה ונבונה ולהושיט יד לעזרה. איש הועדה ויו"ר עד הילקחו מעמנו טיפל בכל עניני החברה והפרט.
כאשר נלקח לתקופה קצרה לעבודת-חוץ התגעגע לחברה, שאל והתענין בנעשה בה ואף לא שכח לעורר את החברים לפעולה ודרש מהם שיתוף פעולה. באחד ממכתביו למרים ז"ל הוא כותב: "... בדרך-כלל לא משעמם לי, בכל זאת יש לי חשק לחזור ולעבוד במקום שקט ואחר העבודה להתעסק אפילו בשטויות, אבל עם חברי. אודה, שאילו הייתי כל שבוע יכול לבוא, לא הייתי מצטער כל כך, כי בין כך זאת תקופה ארוכה שאינני בחברה. אני מרגיש שגם מכאן אני הולך לקראת מטרה ובלבי אני שותף לכם.
... תמיד ידע לעורר את האנשים ולהוציאם ממחשבתם המוטעית ולהובילם למסלול לגלגל חיינו.

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.

רשימות לזכרו

מדברי אחיו אהרן

יענקל'ה איננו, איננו... נעלם אותו חיוך התמידי על שפתיו. סמל הטוב, היושר והמסירות האין סופית למשפחתו, חבריו והזולת. יענקל'ה הותרן תמיד - עליו הם לא ויתרו לקחוהו בדמי ימיו, בעצם פריחתו, חדשים מספר אחרי יום הולדתו ה-19. מי יוכל לתאר את אותה השמחה אשר קרנה מעיניו ביום הולדתו - בראש השנה -כאשר בא לחופשה הביתה ואמר, מאושר כולו: "מלאו לי 19 שנה, כעת אני מוסמך. כעת כבר יסמכו עלי... כעת ישתמשו בי בפועל בכל אשר לימדוני, וימשיכו ללמדני כאשר אוכיח את ערכי ואני אוכיח."
כן יענקל'ה היקר, הוכחת אולם לא הספקת, הם רצחוך בדם קר. פניך היו לשלום והם בגדו. יצאת להגן יחד עם קבוצת חברים יקרים, לשמור על מפעל יקר, ובדמך ובדם חבריך הזך, עזרת לפרוץ את אזיקי הפלדה הלופתים אותו

תמיד אמרת: "עם איננו עם אם אין לו מולדת"
למען אמרה זו חיית ולמענה גם נפלת יהי זכרך ברוך

אחיך
א ה ר ן
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.

מפרי עטו

מפרי עטו

על מצב החברה

שלום רב חבריא!
זה היום השני שאינני אתכם וחומר רב לכתיבה לא הספקתי לאסוף ורק כדי לשמור קשר אתכם אני מתאמץ להוציא מתחת ידי משהו דומה למכתב
וכעת לעצם הענין. במספר השעות שהייתי יחד אתכם קבלתי רושם שהחברה נמצאת במצב די-ירוד, אין אנשים לפה ואין לשם, הועדות אינן פועלות, כך שהחברים הרוצים בפעילות שקועים במצב רוח אשר מבטא כעין כאב השורר בחברה. זה מוציא מהם את החשק לפעול, כי החברים אשר לא מתענינים בכנות גוררים את השאר אחריהם. דברים אלה לא באו סתם, כי אם ישנם סיבות ומקורות אשר משם נובעים היחסים בחברה. לדעתי, לאחר עזיבת מספר גדול של חברים יש להתאחד מיד. שנית, לעמוד בתוקף להחשת ימי העיון אשר ודאי ימלאו חלק גדול מהריקנות שלישית, חברים הנוטים למקצועות מסוימים ישתדלו לרכוש תאוריה. וזאת להתחיל כבר, זה יוסיף לידיעות וגם יפיג את השעמום כאשר יתעסקו בלימודים בשעות הפנאי. מה אשמח אם אקבל מכתב ובו מסופר שהחברים לומדים. מתוך ניסיון יש לנהל שיחות ולשמוע מפי החברים, מה הם מרגישים שחסר להם וע"י זה למצוא דרך לפתרון. בנוגע אלי אין לי מה לכתוב, רק שאני נמצא לבד, רחוק מהחברה, מכתביכם יעודדוני. אני יודע שהתקוה להגשמה מחזקת אותי ותקוה זו קיימת אצלי.
כתבו ושתפו אותי עד כמה שאפשר,לכו בהכרה שהכל בסדר וזה יכניס את שאר החברה לדרך זו.
שלום וכל טוב
שלכם יעקב

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.

מפרי עטו

מדבריו לחבר

חברה!
מה שאני מנסה בעיקר לכתוב עכשיו, זה שכל מלה תיכתב לפי מחשבות הרגע, אף כי יכולתי לעשות זאת טוב יותר על ידי הכנת הדברים ועיכולם ואחר להביעם. הנושא שעליו צריך לעמוד ולא לעזבו זה הבנת נפש החברים וממה נובעים כל רגשותיהם ויחסם כלפי החברה והעבודה וכל הכרוך בזה. אם ארצה להעמיק בזה הרי לא אגמור היום וגם באופן שטחי אין בזה תועלת, לכן אשתדל להוציא את המיותר. ישנם הרבה מאוד דברים לאמור לחבר ונתקלים במצבים עדינים, שאפילו אדם בעל אופי חזק ובעל רגש חברי לא יאמר דבר מסוים בעל-פה לפני החבר, וכך יוצא או שהוא אומר זאת שלא בפניו ודבר זה קורה, או שהוא שותק. והנה בא מפנה כה פשוט ואין מרגישים אותו וזה להביע בכתב כך, שכל אחד יוכל לקרוא. בתור מרכז חברה, שלדעתי היא קצת מטושטשת, יש לי הרבה לאמור, אחרי שאמרתי הרבה. הייתי זמן מה מחוץ לחברה ושאפתי אויר בלי דאגות של מרכז, כגון: איך לרומם את החברה, איך להגביר את המתח וכו'. לא השתעממתי אבל התגעגעתי. אל מי? אל אנשים כמוכם. יתכן שהפעם תבינו זאת, כי איני זוכר אם רמזתי על כך באיזה זמן שהוא. תפקיד חברה הוא ליצור תנאים של חיים שיתופיים, זאת אומרת אמונה אחד בשני ואפשרות של גישה והבנה אחד לשני. כשזה ישנו, אין טוב ממנו, אילו הכרתם את מלחמת האדם הפשוט בעיר, הייתם חדלים לחשוב על שיבה העירה. אפילו חברים טובים הםחברים עד גבול מסוים וכשזה מגיע לעבודה ולפרנסה אין מכירים את הזולת ומסוגלים לרמות עד פשיטת עור, כי האנוכיות שולטת.
...תשובת יענקל'ה לחבר שלא הספיק לסיימה

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.