סא"ל סגל מרדכי-מנפרד מרדוך ז"ל

קורות חיים

מרדכי נולד ב-27 בדצמבר שנת 1927 בברלין. בשנת 1939 בגיל 11, הגיע לבדו ארצה לכפר הנוער בן-שמן. למד במקום שבע שנים והיה חבר ב"הגנה" ושוטר מיוחד. התגייס בשנת 1946 לפלמ"ח במסגרת הכשרת "החושלים", בקבוצת גבע. היה בפלוגה ד' בגדוד הראשון. בשנת 1947, עבר קורס חובשים מחלקתיים בקיבוץ שדה-נחום. בחורף 1948-1947 עבר קורס מ"כים קבוצת דליה (בפיקוד חיים בר-לב). במלחמת העצמאות, הצטרף לגדוד השני בחטיבת הנגב. היה מ"כ בדפו ברוחמה, מ"מ מחלקת ההקמה של הישוב האחרון שהוקם בתקופת המנדט, "ברור-חיל" - לפתיחת התנועה לנגב הנצור ואחזקתו. עסק בפינוי הילדים מקיבוץ יד-מרדכי, היה מפקד עמדה מס.1 והקטע הדרומי בהגנת יד-מרדכי. עבר קורס מ"מים במחנה אליהו, שימש כמ"מ במוצב משמר הנגב. בשלב מסוים עבר הגדוד השני לחטיבת יפתח. שימש כסמ"פ במחנה מנסורה. שירות בצה"ל: בצבא קבע היה מפקד בית הספר למכ"ים פיקוד דרום, מפקד סוללת מרגמות כבדות חת"מ, קמב"ץ חטיבה 7, שליש של משה דיין. הוא בוגר קורסים: מפקדי סוללות חת"מ, מ"פים שיריון, מגד"ים, פו"מ. פרש מצה"ל בשנת 1971. תפקיד אחרון במטכ"ל: באג"ם/תכנון, רע"ן בטחון לאומי. לאחר שחרורו, בשנים 1971-72 היה מנהל ה"מגבית" בברלין וצפון גרמניה. עד שנת 1993 היה עובד מדינה במשרד התעשיה והמסחר בתפקיד ממלא מקום ראש הרשות העליונה למשק כללי בשעת חירום (מל"ת). הוא בוגר קורס מורי דרך לתיירות. מתנדב במל"ח ובהחברה להגנת הטבע. מרדכי סגל התגורר בירושלים, היה נשוי לבת-שבע שריף ולהם שני בנים ושלושה נכדים. מרדכי מנפרד סגל נפטר ב-29 באפריל 2017 והובא למנוחת עולמים בהר המנוחות, ירושלים. אילן מאירי מיד מרדכי הוסיף את המידע הבא אודות מורדוך: מורדוך נולד בברלין שבגרמניה ב 27.12.1927 . שמו בגרמניה היה מנפרד. בהיותו בן 10 בשנת 1937 נאלץ להפסיק את לימודיו עקב הגזרות של המשטר הנאצי. הוריו שהיו בעלי ראייה מפוקחת הביאו אותו באחד הבקרים לתחנת הרכבת בברלין ושלחו אותו לבדו לישראל במסגרת עליית הנוער. בארץ נקלט בבית הספר החקלאי בן שמן ושם גם החל באימוני ההגנה. עם סיום בית הספר התגייס מיד לפלמ"ח כמו רוב בני כיתתו. הוצב מטעם הפלמ"ח לשרת בגדוד השני (הצפוני) במסגרת חטיבת הנגב תחת פיקודו של המ"מ מוסא גולדשמידט בגבר עם. עבר קורס מכ"ים ובהמשך הזמן נשלח להעביר מגויסים חדשים טירונות בבסיס הטירונות של החטיבה שהיה מדרום ובסמוך לקיבוץ רוחמה. השתתף יחד עם כל פלוגת דבמבם במבצע "ברק" לכיבוש הכפר ברייר ב- 12 במאי. במסגרת מבצע "אברהם" הגיע ב- 18 באפריל יחד עם המחלקה שלו להחזיק ולשמור על המשלט החדש שהוקם מול הכפר בריר בו ישב עד 4 במאי, יום בו הגיע למקום גרעין התיישבות שייסד את קיבוץ ברור חיל. באותו יום (4 במאי) חזר עם מחלקתו לגבר עם. לאחר שמוסא גולדשמידט נהרג, יצא רגלית עם תגבורת בליל 21/22 במאי בתפקיד מ"כ במסגרת מחלקה מצומצמת תחת פיקודו של יוסי ירקון לתגבר את לוחמי יד מרדכי. עם הגיעו לקיבוץ הוטל עליו להחליף את מפקד עמדה מס' 1. בבוקר הנסיגה, שימש כמאסף למחלקת הפלמ"ח שנסוגה מהקיבוץ בעקבות החברים. למעשה היה האחרון שיצא מהקיבוץ בבוקרו של 24 במאי. לאחר הנסיגה מיד מרדכי נשלח יחד עם שאר אנשי מחלקתו להתאוורר ולהתרענן במבנה משטרת הרוכבים הבריטית שעמד ריק מדרום לקיבוץ שובל. בהמשך נשלח לקורס קצינים אותו סיים בקיץ 1948. מהיכרותי רבת השנים ומסיפוריו, אין לי ספק שאמר לעצמו יותר מפעם ש .."אם יוסי ירקון יכול להיות מ"מ וקצין, אני אוכל להיות קצין לא פחות טוב ואפילו טוב ממנו". לאחר המלחמה צורף לסגל הקצונה כמדריך בבה"ד 1. במסגרת זאת פגש בתחילת שנות החמישים את שולק וכטל כחניך שלו. שולק נשלח לעבור קורס קצינים מקוצר לאחר שיועד להיות המא"ז של יד מרדכי. מורדוך ידע ששולק השאיר בבית שתי ילדות קטנות ולכן שיחרר אותו לסופי שבוע. בשנת 1963 עבר קורס פו"ם (פיקוד ומטה). באחד הימים התחלקו חניכי הקורס לחוליות וכל חולייה קבלה אירוע או קרב מסוים מתש"ח כדי לנתח אותו.סיפר על כך מורדוך: " במסגרת קורס פו"מ שהשתתפתי בו ישבנו חוליות חוליות. החוליה שלי קבלה עבודה שהתבססה על מבצע שחרור יפו. פתאום אני שם לב שהחוליה שלידי עובדת על דו"ח מקרבות יד מרדכי. הסתקרנתי מאד והצצתי בו. כאשר הסתכלתי בו ראיתי שמי שחתום על המסמך היה עודד מסר. הקריאה בו הרגיזה אותי ויום אחד התקשרתי לגרישה מרחב וסיפרתי לו על כך. גרישה סיפר לי שגם אליו הגיע עותק מהדו"ח ולאחר שקרא בו גם הוא התרגז מאד היות והדו"ח היה מאד ביקורתי כלפי חברי יד מרדכי מלא בסילופים שקרים וטעויות". גם גרישה וגם מורדוך חשו כעס רב ותסכול כיצד מלמדים חניכים בקורס פו"מ צהלי עובדות שקריות חסרות בסיס בהקשר לקרב יד מרדכי. בהמשך התקשר גרישה לרמ"ח היסטוריה בצה"ל ובעקבות זאת הוזמנו כמה מפקדים (גרישה מרחב, יוסי ירקון, מורדוך סגל) למסור את עדויותיהם בענף ההיסטוריה של צה"ל. למרות הכול הדו"ח השקרי של עודד מסר נשאר עד היום בארכיון צה"ל. בהמשך דרכו בצבא שימש כשלישו של משה דיין. השתחרר מצה"ל בדרגת סא"ל. בשנות השישים סיפר למקורביו שהוא עובד בסוכנות היהודית כאשר בפועל פעל כמנהל פעולות המוסד בגרמניה. לימים נשא לאשה את בת שבע שריף (אחותו של המוזיקאי נועם שריף) ואימץ את שני ילדיה יוסי וזאב כבניו שלו. כאשר החלטנו (ורד ואנוכי) בשנת 2012 לחדש את הברושים שניטעו בקבר האחים וגם לחנוך שלט זיכרון צנוע, הוזמן מורדוך לחנוך את השלט סמוך למקום קבר האחים המקורי ולטעת עץ ברוש, אחד מתוך 26 ברושים שנטענו באותו יום. בתקופה שגר בירושלים נהג מורדוך להיפגש כל בוקר עם נתיבה בן יהודה בקפה קטן בשכונת רחביה. עד שנותיו האחרונות החזיק אקדח ולא רצה להיפרד ממנו. בגיל 88 עדיין יצא אתו למטווח על מנת לחדש את הרישיון ופגע את כל הכדורים במטרה ! מורדוך נהג לצלצל אלי כל שבת לשאול מה נשמע ומה חדש? כך שמר על קשר ישיר ואישי עם הקיבוץ באמצעותי. לאחר טכס יום זיכרון לפני ארבע שנים (2013) ישבתי עם מורדוך במועדון וזה מה שסיפר לי: " לפני שיצאנו מיד מרדכי, אמר לי המ"מ יוסקה אבו צ'יז שאלך במאסף. כאשר הגענו ברגל לגבר עם, שאל אותי יוסקה אם בצעתי את הפקודה. עניתי לו: כן, בצעתי, אבל לא בדיוק כמו שאמרת... אילן- ומה הייתה הפקודה שלו ? מורדוך- הוא פקד עלי לפוצץ את המקלט ששימש מקלט המטה על כל הציוד שנשאר בו. אילן: ומה נשאר בו, הרי סיפרת שיוסקה פקד על כל חייל להיכנס לבונקר לקחת כלי נשק נוסף ולצאת מצד שני ולצעוד אחריו. מורדוך- נכון, אבל נשארו כמה כלי נשק פגומים וקצת חומר נפץ. חשבתי שאם אפעיל ואפוצץ אותו, הדבר יגרום להסבת לב המצרים לקיבוץ ולכל הסביבה ועלול להפריע ולסכן את הנסוגים. לכן החלטתי לפוצץ אותו עם השהייה מסוימת. לקחתי מנורת נפט, הדלקתי אותה תוך כוונה שהיא תגרום לאט לאט לשריפה בפנים שתביא בהמשך לפיצוץ כאשר כבר נהייה דיי רחוקים. בכך גם אבצע את הפקודה וגם לא אפריע למהלך הנסיגה. אילן- זה דבר חדש שלא סיפרת מעולם. במחשבה נוספת, הרעיון שלך היה מעולה וייתכן שאם היית ממלא את הפקודה של יוסי, לא הייתם מצליחים להתחמק מהמצרים שהיו סוגרים עליכם. מורדוך- נכון. כאשר היו כאן כתבי הטלוויזיה האנגלית לפני שנה סיפרתי להם שהפלמ"ח פעל לפי התורה של "אנשי פנפילוב". כאשר הם פתחו עיניים וראיתי שלא יודעים במה מדובר, סיפרתי להם שהמפקד הרוסי שידע שכוחו חלש לעומת הגרמנים, פעל תמיד בשיטת הקפיץ. כלומר בשיטה העוקפת. להכות ולנוע תוך מניעת עימות ישיר בו היה כמובן לגרמנים יתרון בכוח ובעוצמה. כך גם אנחנו פעלנו". מורדוך נפטר ערב יום הזיכרון ביום שבת 29.4.2017 היה אדם ישר, צנוע ובעל נשמה יתרה... אהבנו אותו... יהי זכרו ברוך.