סא"ל רם הוכמן דן סלים, דניאל קפוסתא ז"ל

קורות חיים

דן נולד ב-17 ביולי שנת 1917 באוקראינה, רוסיה להוריו רוחמה ונוח הוכמן. עלה ארצה בשנת 1924. למד בבית ספר עממי לבנים על שם אחד העם ומשם לגימנסיה הרצליה. היה חבר בתנועת הנוער "המחנות העולים", למד גם בבית ספר "כדורי". בשנים 1936-1938 עבר למושב נהלל כפועל חקלאי. שימש כנוטר בשייך אבריק אצל משפחת אלכסנדר זייד. עבד בחפירות בית-שערים. למד ערבית מדוברת ושמירת שדות ברכיבה עם גיורא זייד. נכלל בין 90 המגויסים המתנדבים שעלו להקמת חניתה בשנת 1938. פעל עם אורד ויינגייט בביצוע השתלטות על הכפר ג'ורדיה, מרכז הכנופיות באזור. שימש כקורפורל בפלוגות הלילה. בספטמבר 1939 שימש כמדריך בקורס המ"ג של אנשי ארגון ה"הגנה" באזור יבניאל. עת כולם נעצרו דן הצליח לחמוק עם יגאל אלון מהמעצר. חזר לחניתה, התקבל לחברות ועבד בפלחה. נבחר למוכתר המקום וקשר קשרים עם השלטונות ועם השכנים הערביים. התגייס לפלמ"ח במאי 1941, שימש כסגנו של משה דיין בפלישה ללבנון. לאחר שדיין נפצע בעינו ניהל את הקרב עד שהגיע הצבא הבריטי. חילץ את משה דיין והצילו ממוות. לאחר מכן שימש כמפקד פלוגה ב' ביערות הכרמל. התנדב לשרת כמסתערב בלבנון ובסוריה בתיאום עם המודיעין הבריטי, במסגרת המחלקה הסורית. עם הזמן שב חזר ארצה והתמנה כמפקד מחלקת פלמ"ח בכפר גלעדי. בשנת 1942 נעצר עם מתי פלד ונכלא למשך 16 חודשים במעצר מנהלי בלטרון וישב יחד עם אנשי קבוצת שטרן במחנה מספר 4. בעת שהותו בלטרון ניצל את הזמן ולמד לימודי הנדסה. בינואר 1945 נישא ליהודית. לאחר מכן יצא לעיראק, כשליח ארגון ה"הגנה" ופעל לארגן מחדש את ההגנה היהודית, האימונים ותכניות ההגנה על הגיטאות בבגדד ובבצרה. בדצמבר 1945 נולד בנו-בכורו אודי. בשנת 1946 שב לחניתה, נטל חלק בפעולת ליל-הגשרים. התמנה לסגן מפקד הגדוד הרביעי תחת אורי יפה. במסגרת זו יצא למחנות המעצר בקפריסין בספטמבר 1947 על-מנת לבחון מקרוב את עבודתם של שליחי הפלמ"ח. עם ראשית מלחמת העצמאות שהה בחניתה הנצורה. באותה עת נולד בנו, אבישי. עם הסרת המצור מהגליל המערבי הצטרף לחטיבת הראל והתמנה לקצין מודיעין של חטיבת הראל בפרוזדור ירושלים. עם הקמת שלושת הפיקודים, כיהן כקמ"ן פיקוד מרכז. לאחר מכן יצא לארצות הברית במשלחת המגבית המאוחדת. פעילות אזרחית: עם פירוק הפלמ"ח, שב הביתה, למד מקצועות טכניים ועיבוד שבבי במפעל המתכת של המשק. בשנת 1951 נולד הבן הצעיר, אביתר. בשנים 1950-1964 עבד במפעל ונתמנה כמנכ"ל המפעל. דן זכה לקבל את פרס קפלן עבור ייזום ותכנון, אוטומציה בהשקעה קטנה ושיטות ניהול ייצור. עם הזמן קיבל הסמכה מהטכניון כמהנדס מכונות וכמהנדס ייצור. בשנים 1965-1966 פעל במסגרת הצוות שהקים את איגוד התעשייה הקיבוציתני בראשות אריה בהיר. בשנים 1966-67 ניהל את חברת תיעוש אזורי פיתוח במסגרת חברת העובדים של ההסתדרות. במלחמת ששת הימים היה בצוות קישור בין צה"ל לבין יישובי הספר בראשות האלוף מאיר זורע. בשנים 1966-69 פעל כיועץ לשר העבודה יוסף אלמוגי בתחומי הכשרה מקצועית למשוחררי צה"ל ומבוגרים. נסע לארצות הברית במסגרת משלחת ללימוד תחומי הכשרה מקצועית בזמנת ממשלת ארה"ב. בחודש יולי 1969 נפל בנו הבכור, אודי, בפעולת האי גרין כלוחם סיירת מטכ"ל. עם נפילתו פנה דן לשוב לשרות מילואים פעיל. הוא פעל בשנים 1969-1973 במסגרת דובר צה"ל ולאחר מכן פעל בפיקוד הצפון. בשנים 1969-1971 שימש כסמנכ"ל של ישראל ליברטובסקי במספנות ישראל עם תחילת בניית "ספינות שרבורג" [ספינות הטילים]. בשנים 1971-1977 מנהל מילודע - מחקר ופיתוח ב"מילואות", המפעלים האזוריים של הגליל המערבי. בשנים 1973-1974, כתוצאה ממחקר, הקים את מפעל "מילומור", ליצור קמח עשיר בחלבון מגרעיני כותנה. קמח זה משמש כמאכל לבני אדם וכן למפעלי התרופות באירופה לפרמנטציה של בקטריות למשפחת הפניצילין. דן שימש כמנהל המפעל עד שנת 1987. בשנים 1984-1987 סייע בהקמת מפעל דומה במקסיקו ואף שיתף פעולה במחקר עם מכון מחקר בטקסס. במקביל עסק גם בסיוע להקמת מפעל העדשות של חניתה, בתחום השגת יידע. בשנת 1988, בגיל 71 שנים יצא לגימלאות והחל לעסוק בפיתוח וייצור צעצועים מעץ. כן היה חבר בועדת המשק של הקיבוץ. בשנת 1999 קבל את פרס יגאל אלון למעשה מופת חלוצי. דן רם התגורר כל השנים בקיבוצו חניתה. הוא נפטר שבע שנים ומעשים ב-15 באוקטובר שנת 2007.