המחלקה הסורית בפיקודו של יגאל אלון
בינואר 1942 קיבל יגאל אלון את הפיקוד על המחלקה הסורית, במקום אהרון לשם-לישבסקי , שהתגייס לצבא הבריטי, והמשיך לפקד עליה עד מרס 1943.
היוזמה להפעלת הפלמ"ח במשימות התוכנית הסורית באה מצד הבריטים. מתחילת 1942 חששו הבריטים מכיבוש המזה"ת על ידי הצבא הגרמני בתנועת מלקחייים - מיתקפת "הקורפוס האפריקאי" של רומל מכיוון אפריקה, והתקדמות השיריון הגרמני מברית המועצות, דרך הקווקז.
בינואר 1942 קיבל יגאל אלון את הפיקוד על המחלקה הסורית, במקום אהרון לשם-לישבסקי , שהתגייס לצבא הבריטי, והמשיך לפקד עליה עד מרס 1943. תפקידי המחלקה התחלקו לשני תחומים: האחד - מודיעין ותעמולה כנגד יסודות פרו נאציים שנשארו בסוריה, והשני - הכנת תשתית למודיעין ולפעולות חבלה, למקרה של כיבוש גרמני.
המשימות היו:
- איסוף ידיעות בעלות ערך מדיני וצבאי, ובדיקת הלכי הרוח בסוריה ובלבנון.
- הפעלת לוחמה פסיכולוגית בקרב האוכלוסיה המקומית ע"י הפצת כרוזים ותעמולה.
- הכנת תוכניות חבלה בכבישים, במסילות ברזל, בשדות תעופה, בכלי שייט ובצינורות נפט, למקרה של כיבוש גרמני.
- הקמת תאי פעולה במספר מרכזים עירוניים, אשר ישמשו מוקד לקשר ולפעולות חבלה בעורף הגרמני, במקרה של כיבוש.
אלון פעל בשלושה מישורים: שיפור מיומנות המסתערבים, הגדלת המחלקה, וחתירה לעצמאות פיקודית של הפלמ"ח על המחלקה ללא כפיפות ישירה לשותפים הבריטים. כפועל יוצא מכך הפכה המחלקה לחלק אורגני מהפלמ"ח, ומטה ה'הגנה' לא איפשר למיפקדה הבריטית ולמחלקת ה S.O.E לקיים מגעים ישירים עם המסתערבים. עם כניסתו לתפקיד ניפה אלון חמישה מסתערבים ששהו בסוריה ונמצאו בעיניו כבלתי מתאימים, וירוחם כהן נישלח לגייס מתנדבים חדשים לתיגבור המחלקה.
היחידה פתחה קורסים אחדים להכנת המסתערבים לתפקידם. בנוסף לקורס שנערך ביוני 1941 ב"גני התערוכה" בתל-אביב, נפתח קורס בחורשת משמר-העמק ביולי 1942, בפיקודם של מייג'ור גרנט-טיילור ומאיר בץ -רבינוביץ . האימון כלל צליפה, ירי אינסטינקטיבי וחבלה.
כשחלפה סכנת הכיבוש, לאחר תבוסתם של הגרמנים במדבר המערבי ובחזית סטלינגראד, התפוגגה המוטיבציה הבריטית להמשך 'השיתוף' והחריף הניגוד בין המגמה של ה'הגנה' לפיקוד עצמאי על המחלקה הסורית לבין המגמה של הבריטים לשליטה מוחלטת עליה. ניגוד זה גרם להתפטרות יגאל אלון מתפקידו במרס 1943, ולהחזרת כל המסתערבים לארץ חודשים אחדים אחרי כן.
להערכת פעולתה של המחלקה הסורית ניתן לומר כי אף על פי שיעדם העיקרי לא יצא לפועל , הוכיחה המחלקה את יכולתו של הפלמ"ח להתערות באוכלוסיה מקומית, לבצע משימות מודיעין ובעת הצורך גם פעולות חבלה. תקופת הפעילות בסוריה יצרה, הן בכוח אדם והן בניסיון מבצעי, את התשתית להסתערבות שהופעלה במסגרת המחלקה הערבית של הפלמ"ח , בתוך ארץ ישראל ואחר כך במדינות ערב.
בינואר 1942 קיבל יגאל אלון את הפיקוד על המחלקה הסורית, במקום אהרון לשם-לישבסקי , שהתגייס לצבא הבריטי, והמשיך לפקד עליה עד מרס 1943. תפקידי המחלקה התחלקו לשני תחומים: האחד - מודיעין ותעמולה כנגד יסודות פרו נאציים שנשארו בסוריה, והשני - הכנת תשתית למודיעין ולפעולות חבלה, למקרה של כיבוש גרמני.
המשימות היו:
- איסוף ידיעות בעלות ערך מדיני וצבאי, ובדיקת הלכי הרוח בסוריה ובלבנון.
- הפעלת לוחמה פסיכולוגית בקרב האוכלוסיה המקומית ע"י הפצת כרוזים ותעמולה.
- הכנת תוכניות חבלה בכבישים, במסילות ברזל, בשדות תעופה, בכלי שייט ובצינורות נפט, למקרה של כיבוש גרמני.
- הקמת תאי פעולה במספר מרכזים עירוניים, אשר ישמשו מוקד לקשר ולפעולות חבלה בעורף הגרמני, במקרה של כיבוש.
אלון פעל בשלושה מישורים: שיפור מיומנות המסתערבים, הגדלת המחלקה, וחתירה לעצמאות פיקודית של הפלמ"ח על המחלקה ללא כפיפות ישירה לשותפים הבריטים. כפועל יוצא מכך הפכה המחלקה לחלק אורגני מהפלמ"ח, ומטה ה'הגנה' לא איפשר למיפקדה הבריטית ולמחלקת ה S.O.E לקיים מגעים ישירים עם המסתערבים. עם כניסתו לתפקיד ניפה אלון חמישה מסתערבים ששהו בסוריה ונמצאו בעיניו כבלתי מתאימים, וירוחם כהן נישלח לגייס מתנדבים חדשים לתיגבור המחלקה.
היחידה פתחה קורסים אחדים להכנת המסתערבים לתפקידם. בנוסף לקורס שנערך ביוני 1941 ב"גני התערוכה" בתל-אביב, נפתח קורס בחורשת משמר-העמק ביולי 1942, בפיקודם של מייג'ור גרנט-טיילור ומאיר בץ -רבינוביץ . האימון כלל צליפה, ירי אינסטינקטיבי וחבלה.
כשחלפה סכנת הכיבוש, לאחר תבוסתם של הגרמנים במדבר המערבי ובחזית סטלינגראד, התפוגגה המוטיבציה הבריטית להמשך 'השיתוף' והחריף הניגוד בין המגמה של ה'הגנה' לפיקוד עצמאי על המחלקה הסורית לבין המגמה של הבריטים לשליטה מוחלטת עליה. ניגוד זה גרם להתפטרות יגאל אלון מתפקידו במרס 1943, ולהחזרת כל המסתערבים לארץ חודשים אחדים אחרי כן.
להערכת פעולתה של המחלקה הסורית ניתן לומר כי אף על פי שיעדם העיקרי לא יצא לפועל , הוכיחה המחלקה את יכולתו של הפלמ"ח להתערות באוכלוסיה מקומית, לבצע משימות מודיעין ובעת הצורך גם פעולות חבלה. תקופת הפעילות בסוריה יצרה, הן בכוח אדם והן בניסיון מבצעי, את התשתית להסתערבות שהופעלה במסגרת המחלקה הערבית של הפלמ"ח , בתוך ארץ ישראל ואחר כך במדינות ערב.