שחם פגיץ-רוזנברג קטינה ז"ל

קורות חיים

קטינה שחם לבית פגיץ, נולדה ב -13/6/1926 בתל אביב. נפטרה ב - 13/8/2019. בת לחנה ויעקב פגיץ. היתה נשואה לנתן שחם. אם לבועז רוזנברג וליביו ואורית שחם.
קטינה נולדה ב- 13/6/1926 בת בכורה לחנה ויעקב פגיץ, מעולי העלייה השלישית, ילידי קייב, אז רוסיה. כעבור שנה וחצי נולדה אחותה חסידה, וכעבור 5 שנים נולדה לביאה. את בית הספר היסודי התחילה קטינה בבית ספר יבנה וסיימה בבית ספר בלפור. עד כיתה י"א למדה תיכון בלימודי ערב. מגיל צעיר הייתה חברה בתנועת השומר הצעיר, בגדוד ניר של קן מרכז בתל אביב, שם פגשה את בעלה לעתיד , חנוך רוזנברג. בגיל 16 התגייסה לפלמ"ח והצטרפה לגרעין של קיבוץ נירים, שהלך להכשרה של הפלמ"ח בקיבוץ תל עמל. בשנת 1946 התחתנה עם חנוך רוזנברג והצטרפה אליו להשלמה של השומר הצעיר בקיבוץ בית אלפא.  באפריל 1947 נולד בנה הבכור בועז, וביולי 1948 נהרג חנוך בקרב על הר המזאר בבלימת הכוחות העירקיים שבאו מכיוון ג'נין. קטינה נשארה עם בועז בקיבוץ, וכשלוש שנים מאוחר יותר הקימה משפחה עם נתן שחם. בדצמבר 1952 נולדה אורית ובינואר 1958 נולד יבין. שנים הייתה קטינה חברת בית אלפא ובתוכן שלוש שנים (1977-1980) שהתה עם נתן בניו-יורק כששירת שם כנספח תרבות של מדינת ישראל. קטינה מילאה בקיבוץ תפקידים רבים. שנים רבות עבדה בתחום החינוך ומאוחר יותר עסקה בתחום התפירה. בהיותה בעלת יכולת ארגונית ויכולת השפעה חברתית ולאחר שהשתתפה בקורס ניהול במדרשת רופין, הייתה קטינה רכזת שירותים, אקונומית, ורכזת ועדות חינוך, בנייה, בריאות, ואף כיהנה פעמיים כמזכירת הקיבוץ. כל השנים הללו מעולם לא הפסיקה לעבוד באהבתה הגדולה – הגזירה והתפירה. היא תפרה בגדים למאות ילדים ומבוגרים בקיבוץ ובמשפחה, והמשיכה לעבוד עד גיל 83 גם אחרי שחלתה. לקטינה היו ידי זהב ונפש אמנותית, היא עסקה גם ברקמה, סריגת צמר ואף עיטרה דלועים בעזרת מחט חשמלית בזמנה הפנוי. בשנים האחרונות לחייה התמודדה קטינה עם בעיות בריאות רבות. עד לפני שנתיים חייתה בביתה וניהלה חיים עצמאיים. בשנתיים האחרונות שהתה בבית רבגיל עד שהלכה לעולמה בשיבה טובה בגיל 93. כתבו: אורית שחם-גובר ובועז שחם, אתר ההנצחה, קיבוץ בית אלפא.

דבריה של אורית שחם-גובר על אימה:

קטינה שחם 13.6.1926 – 8.8.2019
קטינה נולדה בתל אביב ב-13 ביוני 1926, בת בכורה לחנה ויעקב פניץ, מעולי
העלייה השלישית ילידי קיייב, אז רוסיה. כעבור שנה וחצי נולדה אחותה חסידה,
וכעבור 5 שנים נולדה לביאה.
את בית הספר היסודי התחילה קטינה בבית ספר יבנה וסיימה בבית ספר בלפור.
עד כיתה יא למדה תיכון בלימודי ערב. מגיל צעיר הייתה חברה בתנועת השומר
הצעיר, שם פגשה את בעלה לעתיד – חנוך רוזנברג. בגיל 16 התגייסה לפלמ"ח
והצטרפה לגרעין של קיבוץ נירים, שהלך להכשרה בקיבוץ תל עמל. בשנת  1946
התחתנה עם חנוך רוזנברג והצטרפה אליו להשלמה של השומר הצעיר בקבוץ בית
אלפא. באפריל 1947 נולד בנה הבכור בועז, וביולי 1948 נהרג חנוך בקרב על הר
המזר. קטינה נשארה עם בועז בקיבוץ וכשלוש שנים מאוחר יותר הקימה משפחה
עם נתן שחם. בדצמבר 1952 נולדה אורית, ובינואר 1958 נולד יבין.
73  שנים היתה קטינה חברת קיבוץ בית אלפא ובתוכן 3 שנים (1977 – 1980)
שהתה עם נתן בניו יורק כששירת שם כנספח תרבות של מדינת ישראל.
קטינה מילאה בקיבוץ תפקידים רבים. שנים רבות עבדה בתחום החינוך ומאוחר
יותר עסקה בתחום התפירה. בהיותה בעלת יכולת ארגונית ויכולת השפעה
חברתית, ולאחר שהשתתפה בקורס ניהול במדרשת רופין, היתה קטינה רכזת
שרותים, אקונומית, ורכזת ועדות חינוך, בנייה, ובריאות, ואף כיהנה פעמיים
כמזכירת הקיבוץ.
כל השנים הללו קטינה מעולם לא הפסיקה לעבוד באהבתה הגדולה  –
התפירה. היא תפרה בגדים למאות ילדים ומבוגרים בקיבוץ ובמשפחה,
והמשיכה לעבוד עד גיל 83 גם אחרי שחלתה. לקטינה היו ידי זהב ונפש
אמנותית, היא עסקה גם ברקמה, סריגת צמר ואף עיטרה דלועים בעזרת
מחט חשמלית.
 בשנים האחרונות לחייה התמודדה קטינה עם בעיות בריאות רבות. עד לפני
שנתיים חייתה בביתה וניהלה חיים עצמאיים, בשנתיים האחרונות שהתה
בבית רב גיל עד שהלכה לעולמה בשיבה טובה בגיל 93.
יהי זכרה ברוך !