הכשרת שער העמקים - ניר דוד
על פי החלטת מוסדות התנועה חוייב גדוד "ניר" לשלוח הכשרה מגוייסת אחת לפלמ"ח. הייתה זו ההכשרה היחידה שגייסה התנועה במהלך מלחמת העולם השנייה.
מספר החברים: 23 (6 בנות).
מוצא החברים: מבוגרי הגדוד הארצי - גדוד "ניר".
שייכות תנועתית: ‘השומר-הצעיר’.
משק ההכשרה: כפר-מנחם (מרס 1943).
תאריך גיוס לפלמ"ח: אוקטובר, 1943.
תאריך שחרור: ספטמבר, 1945.
יחידה צבאית (פלוגה, גדוד): פלוגה ו'.
מסגרת הגיוס: מיכסה כהכשרה מגוייסת.
במהלך הפרק הצבאי שהו ב: שער-העמקים (שנה א), ניר-דוד (תל-עמל) (שנה ב).
התחברות אל קבוצה/קבוצות במהלך השירות ובסיומו: [אין]
פרטים אודות ההכשרה:
בחורף 1942 התכנסו בסככה בקיבוץ גן-שמואל חברי השכבה הבוגרת מקני תנועת השומר-הצעיר - ברחבי הארץ. השכבה נתכנתה בשם "גדוד ניר" וחבריה כללו תלמידי תיכון בשביעית ובשמינית וגם בני גילם שכבר עבדו כשכירים. באותם ימים התקרבו צבאות רומל לאל-עלמיין, עלה חשש לגורל הצפוי ליישוב בארץ. על הפרק בכנס עמדה הקריאה להתגייס לפלמ"ח ואכן כך הוחלט.
בכפר מנחם החלו להתקבץ החברים. תחילה אלה שלא למדו, ובתום שנת הלימודים - תחילת קיץ 1943 - בוגרי השמיניות. במקביל. היות שהיינו ההכשרה הראשונה של תנועת השומר-הצעיר, ניהל הקבוץ הארצי משא ומתן ממושך עם מטה הפלמ"ח על התנאים שבהם נשרת.
בסתיו 1943 לאחר 8 חודשי המתנה השורות התמלאו בחברים מקני ת"א, ירושלים, חיפה, כפר סבא, כפר מלל, קריית חיים, וביניהם גם בוגרי בתי ספר לחקלאות מכדורי וממקווה ישראל - התגייסנו כמחלקה לפלוגה ו' של הפלמ"ח והועברנו לשער העמקים. כעבור שנה הועברנו לניר-דוד.
במשך השנתיים. עברנו אימונים בנשק, בשדאות - אימון הלוחם הבודד, הכתה והמחלקה. עברנו סדרות של מסעות, סדרות ספורט מגע (מקל קצר וארוך, סכין, אגרוף, ז'יאו-ז'יצו); ספורט "שימושי" - מעבר מכשולים, ריצות למרחקים, טיפוס על חבל, הליכת זיקית, גלישה באומגה. קורס אימון ימי. הרבה טופוגרפיה וחבלה. חברים מההכשרה השתתפו במבצעים - בסירוס האנס "סרגוסה יא מוחמד" מבית שאן, ב"סזון" ובשחרור מעפילי עתלית.
כהכשרה המיועדת להתיישבות ייחסנו חשיבות רבה, עוד מימי כפר מנחם לנושא החברתי/תרבותי/כלכלי, לאורח חיים קיבוצי ולהיקלטות והתמחות בכל ענפי החקלאות, האחזקה והשירותים. בסיימנו את שרותנו בפלמ"ח, נשארנו לשנת הכשרה נוספת בניר-דוד.
בימי מלחמת העולם השנייה, כשפסקה העלייה לארץ, נשלחו בוגרי השכבות הקודמות ל"גדוד ניר" להשלים קבוצים וותיקים. אנחנו ניהלנו מאבק במוסדות הקיבוץ הארצי לייסד יישוב חדש, או כפי שקראו לזה אז לצאת לעצמאות. ב-1946 הוצע לנו להשקיע את מוטיבציית החלוציות שלנו בפיתוח הנגב, על-ידי החלפת אנשי קבוץ ארצי-ישראלי ג' שהקימו את מצפה גבולות ועסקו בניסויים למציאת גידולי השדה המתאימים לאזור הנגב. קבלנו את ההצעה בהתלהבות וביוני 1946 הקמנו את קבוץ נירים שהתמקם כנהוג בימים ההם במושבה - תחילה בבאר יעקב ואחר-כך בראשון לציון. מהמושבה הוצאה שלוחה שהחזיקה במצפה גבולות, ומאוחר יותר באוקטובר 1946 במסגרת עליית 11 הנקודות, עלתה להתיישב באדמות דנגור שמול רפיח.
נפלו במלחמה:
אורי אפרים ז"ל - בהגנת נירים, מאי 1948.
איתן בצלאל ז"ל - בהגנת נירים, מאי 1948.
אלון דוד ז"ל - בהגנת נירים, מאי 1948.
לב יוסף ז"ל - בהגנת נירים, מאי 1948.
פרידלנדר יצחק ז"ל - בהגנת נירים, מאי 1948.
צפתי יהודה ז"ל - בקרב לטרון, יולי 1948.
קוטלר נתנאל ז"ל - בהגנת נירים, מאי 1948.
מוצא החברים: מבוגרי הגדוד הארצי - גדוד "ניר".
שייכות תנועתית: ‘השומר-הצעיר’.
משק ההכשרה: כפר-מנחם (מרס 1943).
תאריך גיוס לפלמ"ח: אוקטובר, 1943.
תאריך שחרור: ספטמבר, 1945.
יחידה צבאית (פלוגה, גדוד): פלוגה ו'.
מסגרת הגיוס: מיכסה כהכשרה מגוייסת.
במהלך הפרק הצבאי שהו ב: שער-העמקים (שנה א), ניר-דוד (תל-עמל) (שנה ב).
התחברות אל קבוצה/קבוצות במהלך השירות ובסיומו: [אין]
פרטים אודות ההכשרה:
בחורף 1942 התכנסו בסככה בקיבוץ גן-שמואל חברי השכבה הבוגרת מקני תנועת השומר-הצעיר - ברחבי הארץ. השכבה נתכנתה בשם "גדוד ניר" וחבריה כללו תלמידי תיכון בשביעית ובשמינית וגם בני גילם שכבר עבדו כשכירים. באותם ימים התקרבו צבאות רומל לאל-עלמיין, עלה חשש לגורל הצפוי ליישוב בארץ. על הפרק בכנס עמדה הקריאה להתגייס לפלמ"ח ואכן כך הוחלט.
בכפר מנחם החלו להתקבץ החברים. תחילה אלה שלא למדו, ובתום שנת הלימודים - תחילת קיץ 1943 - בוגרי השמיניות. במקביל. היות שהיינו ההכשרה הראשונה של תנועת השומר-הצעיר, ניהל הקבוץ הארצי משא ומתן ממושך עם מטה הפלמ"ח על התנאים שבהם נשרת.
בסתיו 1943 לאחר 8 חודשי המתנה השורות התמלאו בחברים מקני ת"א, ירושלים, חיפה, כפר סבא, כפר מלל, קריית חיים, וביניהם גם בוגרי בתי ספר לחקלאות מכדורי וממקווה ישראל - התגייסנו כמחלקה לפלוגה ו' של הפלמ"ח והועברנו לשער העמקים. כעבור שנה הועברנו לניר-דוד.
במשך השנתיים. עברנו אימונים בנשק, בשדאות - אימון הלוחם הבודד, הכתה והמחלקה. עברנו סדרות של מסעות, סדרות ספורט מגע (מקל קצר וארוך, סכין, אגרוף, ז'יאו-ז'יצו); ספורט "שימושי" - מעבר מכשולים, ריצות למרחקים, טיפוס על חבל, הליכת זיקית, גלישה באומגה. קורס אימון ימי. הרבה טופוגרפיה וחבלה. חברים מההכשרה השתתפו במבצעים - בסירוס האנס "סרגוסה יא מוחמד" מבית שאן, ב"סזון" ובשחרור מעפילי עתלית.
כהכשרה המיועדת להתיישבות ייחסנו חשיבות רבה, עוד מימי כפר מנחם לנושא החברתי/תרבותי/כלכלי, לאורח חיים קיבוצי ולהיקלטות והתמחות בכל ענפי החקלאות, האחזקה והשירותים. בסיימנו את שרותנו בפלמ"ח, נשארנו לשנת הכשרה נוספת בניר-דוד.
בימי מלחמת העולם השנייה, כשפסקה העלייה לארץ, נשלחו בוגרי השכבות הקודמות ל"גדוד ניר" להשלים קבוצים וותיקים. אנחנו ניהלנו מאבק במוסדות הקיבוץ הארצי לייסד יישוב חדש, או כפי שקראו לזה אז לצאת לעצמאות. ב-1946 הוצע לנו להשקיע את מוטיבציית החלוציות שלנו בפיתוח הנגב, על-ידי החלפת אנשי קבוץ ארצי-ישראלי ג' שהקימו את מצפה גבולות ועסקו בניסויים למציאת גידולי השדה המתאימים לאזור הנגב. קבלנו את ההצעה בהתלהבות וביוני 1946 הקמנו את קבוץ נירים שהתמקם כנהוג בימים ההם במושבה - תחילה בבאר יעקב ואחר-כך בראשון לציון. מהמושבה הוצאה שלוחה שהחזיקה במצפה גבולות, ומאוחר יותר באוקטובר 1946 במסגרת עליית 11 הנקודות, עלתה להתיישב באדמות דנגור שמול רפיח.
נפלו במלחמה:
אורי אפרים ז"ל - בהגנת נירים, מאי 1948.
איתן בצלאל ז"ל - בהגנת נירים, מאי 1948.
אלון דוד ז"ל - בהגנת נירים, מאי 1948.
לב יוסף ז"ל - בהגנת נירים, מאי 1948.
פרידלנדר יצחק ז"ל - בהגנת נירים, מאי 1948.
צפתי יהודה ז"ל - בקרב לטרון, יולי 1948.
קוטלר נתנאל ז"ל - בהגנת נירים, מאי 1948.