סא"ל חבלין שלום עצמון ז"ל

קורות חיים

שלום נולד בשנת תרע"ב (1912) בעיירה ליד וילנה שברוסיה. בשנת 1932 עלה לארץ. עם בואו יצא להכשרה בת שנתיים באיילת השחר, עבד כרועה צאן והתגייס לארגון ה"הגנה". בהמשך עבר לקיבוץ הגושרים. בחודש אפריל 1942 התגייס שלום לפלמ"ח. שובץ בפלוגה א' במחלקת דפנה, ולאחר מספר חודשים עבר עם מחלקתו לקיבוץ דורות שבנגב. לאחר מכן יצא לקורס מפקדי כיתה בכנרת ובשנת 1945 יצא לקורס מפקדי מחלקה בג'וערה. בזמן הקורס השתתף בשחרור המעפילים ממחנה המעצר בעתלית. לאחר הקורס מונה למפקד יחידת העפלה מסוריה דרך לבנון. היא ה"חולייה היבשתית". לאחר כחצי שנה מונה שלום למפקד פלוגה, וזמן קצר אחר כך למפקד הגדוד השלישי. במסגרת תפקידו פיקד על פיצוץ ארבעה גשרים (גשר בנות יעקב, גשר משמר הירדן, גשר הירמוך וגשר הרכבת) במסגרת ליל הגשרים. בסוף שנת 1947 מונה לקצין המנהלה של מטה הפלמ"ח. ביוני 1948 מונה לקצין המנהלה של חטיבת הנגב, ולמעשה היה סגנו של מפקד החטיבה נחום שריג. במסגרת תפקידו השתתף בקרבות מבצע "יואב" ובכיבוש באר שבע. ביוני 1949 השתחרר שלום משירות וחזר לקיבוצו. במשך שנתיים לאחר מלחמת ששת הימים, כיהן כמרכז ועדת הביטחון בקיבוץ המאוחד. כחבר קיבוץ הגושרים, היה מרכז המטע וגזבר. שלום חבלין נפטר ב-27 באוקטובר 2003. המפקד השני - מאת בנו, צביקה חבלין שלום חבלין נולד בעיירה גלובוקי שבפולין (כיום בילורוס) ב- 12 במרס 1912 ועבר כילד את מלחמת העולם הראשונה. התחנך ב"חדר" בעיירה ואח"כ למד בבית ספר תיכון. הצטרף ל"החלוץ" בוילנה. תורו לעליה עוד לא הגיע, אך בגלל הסכנה שיגויס לצבא הפולני הוקדם תורו והוא עלה ב- 1932. כדי לחסוך בסרטיפיקט נאלץ להתחתן בנישואים פיקטיביים, כמנהג ב"החלוץ" בימים ההם. בארץ הצטרף לאיילת השחר, שם רעה צאן ואחר כך עבד בכרם עם שמחה זיו, נישא ונולדו לו שלושה ילדים. מכל משפחתו העניפה שרדה את השואה רק אחותו דבורה שעלתה ארצה ב- 1957. התגורר בקיבוץ "הגושרים" מ- 1957 ואז נישא שנית ונולדו לו עוד שלושה ילדים ובסך הכול היו לו שלושה בנים ושלוש בנות. ב- 1941 דרש הקיבוץ המאוחד את גיוסו לפלמ"ח והוא הצטרף לפלוגה א'. לאחר זמן עבר קורס מ"כים בדגניה וב- 1946 השתתף בקורס מ"מים בג'וערה. מן הקורס נשלף שלום להשתתף בפעולה לשחרור המעפילים מעתלית. תפקידו היה מפקד הכוח שנכנס למחנה במסווה של מורים לעברית. הוא ואנשיו נטרלו את הנשק של השומרים על ידי הוצאת הנוקרים מהרובים והכינו את העולים לפינוי. לאחר זמן חזר לאיילת השחר לפקד על פלוגה ט' שבין יתר תפקידיו בה היה מפקד "החוליה" - יחידת הפלמ"ח שעסקה בעלייה ביבשה מארצות המזרח. לאחר זמן החליף את עודד מסר בפיקוד על פלוגה ו'. בהיותו מפקד פלוגה ו' במשך תקופה קצרה הודיע לו יגאל אלון שהוא מתמנה למפקד הגדוד השלישי. שלום ערער על המינוי בטענה שלא היה זמן מספיק כמ"פ. יצחק שדה דחה את הערעור. הפעולה הגדולה הראשונה שהשתתף בה הגדוד השלישי בפיקודו של שלום חבלין היה פיצוץ מוצלח של ארבעה גשרים ב"ליל הגשרים": שני גשרים ליד מטולה, גשר בנות יעקב והגשר על הירמוק. בתום תפקידו כמפקד הגדוד השלישי עבר שלום להיות קצין המנהלה של מטה פלמ"ח בתל אביב. במסגרת זו סייע להעברת נשק ותחמושת שהגיעו מצ'כיה אל הגדוד הראשון שהיה בעיצומו של הקרב על משמר העמק. ב- 25.4.48, כשיגאל אלון עלה לגליל לפקד על "מבצע יפתח" הוא מינה את שלום חבלין למלא את מקומו במטה פלמ"ח בתל אביב. שלום שהבין שמינויו עלול להתפרש כאילו מטה פלמ"ח מתפרק, ניסה להרגיע את חבריו וכתב "יש מקום לחרדתכם אולם הפעם זו לא תוצאה מלחץ חיצוני, כי אם התפתחות דברים אובייקטיבית". ממבצע "יפתח" עבר יגאל אלון למרכז ופיקד על מבצע "דני". בהעדרו של יגאל ממטה פלמ"ח נעשה המטה, כגוף מתווך בין חטיבות הפלמ"ח והמטכ"ל, פחות ופחות חשוב. במטה פלמ"ח ישב שלום חבלין כממלא מקום מפקד הפלמ"ח בעת שהתקבל שם חוזר מטכ"ל ובו נמנו החטיבות השונות של הפלמ"ח במנותק מהמטה. בתגובה הוציא חבלין את החוזר הבא מעין פצצת תבערה: "הננו להודיעכם משחטיבת הפלמ"ח המכונה "בולגרים", לא התפרקה ולא תתפרק דה-פקטו ולא דה-יורה והבריגדות של הפלמ"ח: "יפתח", "הראל" ו"הנגב" וכן יחידת הפשיטה הממוכנת לא יקבלו כל הוראה וכל חומר אחר מאף מוסד, אגף, חיל או שירות שלא דרך המטה הארצי של הפלמ"ח ושלא על דעתו". כעבור יומיים הוציא שר הביטחון בעצמו הוראה לחבלין, המורה לו שפקודתו מן ה- 24.5 אינה חוקית, וחבלין נאלץ למשוך בחזרה את דבריו. אך הדבר לא נשכח לו ונפתח "חשבון" ארוך בינו לבין שר הביטחון והמטכ"ל. פקודתו של חבלין זכתה לפרסום רב ובן גוריון נהג להזכירה בכל פעם שביקש לנגח את הפלמ"ח ולהציגו כגוף מפר מרות. כשחזר אורי ברנר למטה פלמ"ח, עבר שלום חבלין לחטיבת הנגב ושימש בה כקצין המינהלה וכסמח"ט וכשנחום שריג נפצע בתאונה היה ממלא מקום המח"ט. אנשי כפר דרום שהדפו התקפות קשות של הצבא המצרי מאמצע מאי ועד יולי 1948, פנו מספר פעמים אל המטכ"ל וביקשו תגבורת או רשות לפנות את הישוב. לא התקבלה מהמטכ"ל כל תשובה. ורק חטיבת הנגב שלחה להם מדי פעם כוח לעזרה. בסופו של דבר כדי למנוע עזיבת הנקודה על דעת עצמם, נתן שלום חבלין ההוראה לפנות את כפר דרום ואף שלח כוח מחטיבת הנגב ללוות את המתפנים בליל ה- 8 ביולי 1948. עם סיום מלחמת העצמאות ביקשו הקיבוץ המאוחד וישראל גלילי משלום להישאר בצבא, אך הוא סרב, השתחרר מצה"ל וחזר לכרם באיילת השחר. למרבה האירוניה סרב שר הביטחון להעניק לחבלין דרגת סגן אלוף, כמשתמע מתפקידו בחטיבת הנגב והוא השתחרר בדרגת טוראי. יגאל אלון התערב ולאחר בירורים בקשר לתפקידו במילואים, הוענקה לו דרגת רב סרן (שלא הצריכה אישור שר הביטחון). באיילת השחר, בה היה חבר עד 1951 מילא תפקידים שונים והיה גזבר וכורם. בעת הפילוג בקיבוץ המאוחד היה פעיל מאד ובסיום המאבקים עבר עם משפחתו לקיבוץ "הגושרים". עוד פעילות ציבורית יוצאת דופן בשליחות הקיבוץ המאוחד, הייתה מעורבותו ב"מלחמת הפילוג" בקיבוץ יפתח לשם נשלח לארגן את התנגדותם של פעילי הקיבוץ המאוחד נגד נישולם מהקיבוץ. בקיבוץ "הגושרים" היה שלום חבלין פעיל, הקים את ענף המטעים ושימש כגזבר ובתפקידים נוספים, בין היתר טיפל וריכז את העזרה ליישובי עמק הירדן ועמק בית שאן בעת שאלה הופגזו קשות מעבר הירדן לאחר מלחמת יום הכיפורים. בהגושרים הוא חי עד זקנה ונפטר בשיבה טובה. נכתב על ידי יהודה דקל מפי צביקה חבלין בהגושרים ב- 24 באוגוסט 2004