פקודתו של חבלין וביטולה

למחרת שלח סגן מפקד הפלמ"ח, שלום חבלין (מפקד הפלמ"ח, יגאל אלון, נמצא באותו הזמן בגליל) - כתגובה - פקודה, שלפיה לא יקבלו חטיבות הפלמ"ח פקודות במישרין מן המטכ"ל, אלא באמצעות מטה הפלמ"ח. כתוצאה מהתפתחות המלחמה, היוו שלוש חטיבות הפלמ"ח פרושות על פני החזיתות ('יפתח' בגליל, 'הראל' בחזית ירושלים וחטיבת הנגב בדרום). כשהחלו חטיבות הפלמ"ח לקבל את פקודותיהן ישירות מאגף המבצעים במטכ"ל, ובו בזמן המשיך מטה הפלמ"ח לשלוח פקודות לחטיבות - נוצרה כפילות סמכויות. גם בנושא האספקה לחטיבות: בן-גוריון ותומכיו סברו שאין להשאירו בידי מטה הפלמ"ח, אלא יש להעבירו לחטיבות השונות, לפי צרכי הזמן והמקום; על אחת כמה וכמה הם פסלו את כפל הסמכויות בנושאים המבצעיים ודרשו לבטלו לחלוטין. אפשר שהוראתו של חבלין נועדה לעצור את התהליך בו התפרק מטה הפלמ"ח מסמכויותיו המבצעיות והלא מבצעיות כאחת.
יומיים לאחר יציאת פקודתו של חבלין, ב- 26 במאי 1948, קרא לו בן-גוריון, ודרש כי פקודתו מה- 24 במאי, שהינה בבחינת מרד, תבוטל מייד. חבלין ציית ונאלץ לבטלה.