סא"ל חלמיש חלמר איסר ז"ל
קורות חיים
איסר חלמיש (חלמר) נולד בארץ-ישראל בשוני שליד בנימינה לטובה ויוסף חלמר בתאריך 8.3.1923. בילדותו גדל בזיכרון יעקב וב- 1939 עברה המשפחה לבנימינה.
בשנת 1941 סיים לימודיו בבית ספר במקווה ישראל והתגייס לפלמ"ח בגיל 17 בעידוד של חיים בר לב, שם הכיר את רבקה אשתו לעתיד.
בשנת 1948 חטיבת הראל, הגדוד השישי עבר קורס קצינים בג'וערה ושרת כקמ"ן הגדוד ומפקד מחלקת הסיירים.
בין היתר השתתף בפעילויות הבאות: לחם עם הפורמנים – פורצי הדרך לירושלים בקרבות על הציר לירושלים, השתתף במבצע נחשון לפריצת הדרך לירושלים, התנדב עם מספר חבריו והשתתף בקרבות לטרון ככוח תגבור, השתתף במבצע ההר וחורב, לחם בכיבוש הקסטל והמשלטים בדרך לירושלים, מצא את שרידי מטוס הנורסמן של חיל האוויר שהתרסק באזור בית מחסיר.
איסר היה ערבסיט מעולה ולכן עם המעבר לצה"ל היה מחבורת מקימי יחידת המיעוטים לאחר תש"ח. בתקופה זו החלו גיוס בלתי סדירים שנקרא הגב"ס של דרוזים, צ'רקסים נוצרים וגם קצת מוסלמים מתוך הכפרים. היחידה הוקמה בתחילה בנשר ליד חיפה בהמשך התמקמה ליד טירת הכרמל. היחידה פעלה בגבול הצפון, לחמה בדרום במרדפים בתקופת הפדאיון- מול מסתננים מגבול מצרים ורצועת עזה.
איסר ביצע תפקידים ביחידה עד לסגן מפקד היחידה בדרגת רס"ן. הוא יצר קשרים הדוקים עם נכבדי העדה ופיתח קשרים חבריים עם בני
העדה יחד עם חבריו חיים לבקוב, גיורא זייד, אמנון ינאי ואחרים וכך נוצרה "ברית הדמים" מול העדה הדרוזית והחל גיוס החובה לצה"ל
על פי בקשת נכבדי העדה מבן גוריון.
באותה תקופה גידל וטיפח גם את סגן אלוף עמוס ירקוני ז"ל (עבדול מגיד) שהיה גשש ולוחם מעולה וממקימי סיירת שקד בהמשך.
היחידה עסקה גם בהיבטיים הומניטרים של טיפוח הכפרים והעדה ובמסגרת זו פיקד איסר על מבצע פריצת הדרך לכפר ג'ת הגלילית בשנות ה- 60.
בשנים 1965-1967 היה מושל צבאי במשולש אזור ואדי ערה ועד כפר קסם וגלגוליה בדרום.
בשנים הראשונות לאחר מלחמת ששת הימים היה עוזרו של חיים הרצוג בהקמת המנהל האזרחי באיו"ש.
לאחר מלחמת ששת הימים ובתקופת המרדפים בבקעה בשנות ה-70 הקים את יחידת הגששים וגייס את הבדויים ליחידה.
בתפקידו האחרון בצה"ל היה מפקד בטמ"ר בפיקוד המרכז (מקביל לראש המנהל האזרחי באיו"ש כיום) כעוזרו של האלוף רחבעם זאבי
אלוף פיקוד המרכז. בשנת 1972 השתחרר מצה"ל בדרגת סא"ל.
בשנת 1972 לאחר פרישתו מצה"ל עבד במפעלי אליאנס בחדרה בתפקידי ניהול וארגון במשך כ- 10 שנים ולאחריהם פרש לגמלאות. עסק בהתנדבות בבנימינה בעמותה לשימור עבר המושבה, סייע לתלמידים בהקניית מורשת הפלמ"ח והעדה הדרוזית ועוד והשתתף כסטודנט עצמאי בהרצאות באוניברסיטת חיפה וברמת אפעל.
עד מותו שמר על קשרים טובים עם חבריו הדרוזים, הצ'רקסים והמוסלמים ומדי שנה השתתף בטקס יום הזיכרון לחללי העדה בעוספיה.
איסרהשאיר אחריו מורשת עשירה לדורות הבאים- בנושאי הפלמ"ח, העדה הדרוזית והצ'רקסים.
איסר נפטר ב- 17.12.2008 בביתו בבנימינה בגיל 86. תאריך פטירה 17.12.2008. השאיר אחריו אישה: רבקה, שלושה ילדים: יעל, עפר ויובל, שמונה נכדים ותשעה נינים (עד יום פטירתו).
את הפרטים העביר הבן יובל חלמיש.
אלבום תמונות
