אלוף (מיל') לימון מרדכי מוקה ז"ל

קורות חיים

מרדכי נולד בפולין בשלישי בינואר שנת 1924. כנער צעיר עלה ארצה בשנת 1934 וגדל בתל-אביב. בנעוריו היה איש השומר הצעיר בת-אביב והתאמן בפלוגה הימית של הפועל. לאחר מספר שנים, עם הקמת הפלמ"ח והפלי"ם, הצטרף לשורות והיה חבר בפלוגה הימית של הפלמ"ח. לאחר מכן שרת מספר שנים בצי הסוחר הבריטי, שם עלה על האונייה "שקמונה" שהפליגה תחת דגל בריטי, במטרה לרכוש ניסיון ימי כמלח מן המניין. כמו כן שירת על אוניות מלחמה בריטיות. מפקדיו בפלי"ם הענישו אותו על כך אולם עם סיום מלחמת העולם השנייה חזר לשורות הפלי"ם ופעל במסגרת פעולות המוסד לעלייה ב'. כמפקד אונייה, הביא לארץ בשנת 1947 שלוש אוניות מעפילים לחופי ארץ ישראל: "תיאודור הרצל", "גאולה, "כ"ט בנובמבר".

עם סיום שירותו בפלי"ם, הצטרף כרבים מחבריו לחיל-הים הצעיר של מדינת ישראל ופיקד על אנויות כקצין בכיר.
בשנת 1950, בהיותו בן 26 שנים, בלבד - מונה למפקד החיל בדרגת אלוף.
לאחר סיום שירותו בצה"ל הצטרף למשרד הביטחון ועסק ברכש מעבר לים. הוא התפרסם בשנת 1969 בפרשת "ספינות שרבורג", שהיו ספינות טילים של חיל הים אשר נבנו בצרפת. לאחר מלחמת ששת הימים בשנת 1967, הטיל נשיא צרפת, שארל דה-גול, אמברגו על משלוחי נשק מצרפת לישראל. כתוצאה מכך, נותרו חמש ספינות טילים בנמל שרבורג בצרפת, כבנות ערובה. מוקה, שהיה ראש משלחת הרכש של משרד הביטחון בפאריז, הגה את הרעיון להבריחן לים הפתוח ומשם לנמל חיפה. המבצע יצא לדרך בלילה חורפי בחודש דצמבר 1969 והיכה בתדהמה את הצרפתים. הללו גרשו את מוקה מצרפת אך הספינות הגיעו לחיל-הים בחיפה.

עם השנים פעל מוקה לימון גם כנציגו של הברון דה-רוטשילד בישראל.
האלוף (מיל) מוקה לימון, היה איש רב-זכויות ופעלים למען ביטחון מדינת ישראל, חוסנה ועוצמתה. הוא ייצג את הישראלי היפה וקורות חייו שזורים בסיפור הקמתה של מדינת ישראל. הוא פעל בפלי"ם, בצי הסוחר הבריטי, במפעל ההעפלה וכמובן בשירותו בצה"ל.

מוקה לימון נפטר ביום שבת ה-16 במאי 2009, בניו-יורק בעת ניתוח שעבר והוא בן 85 שנה. הובא למנוחות ביום שני, 18 במאי 2009 בבית העלמין בכפר-שמריהו. השאיר אחריו אשה, רחל, ילדים ונכדים.