לוחמת אבן שר לאה ז"ל

קורות חיים
לאה נולדה להוריה פניה ויואל בעיירה פלונגיאן בסביבות העיר ממל בליטא. עיר שהייתה מחולקת בין ליטא וגרמניה ב-24 באפריל שנת 1908. המשפחה התגוררה בבית כפרי עם חצר גדולה בה הסתובבו פרה, עז, תרנגולות ואווזים. האב היה תפר נעלים והאם עקרת בית. בית המשפחה לא היה רחוק מהנהר המקומי והאם נהגה לכבס את הבגדים בנהר. לאה זוכרת כי האם ניהלה את הבית ביד חכמה ודאגה לכך שהילדים ילמדו היטב.
כמשפחה מסורתית התקשו ההורים לקבל את העובדה כי הילדים נטו לפעילות בתנועות הנוער. כל אחד ואחת מהילדים עברו לתנועה אחרת, השומר הצעיר, רויזיוניסטים, החלוץ וכדומה. בבית הייתה פעילות רבה וכולם השתתפו בתרומות והרצאות לכול צד שהוא בתמונה הפוליטית. החגים נחגגו באופן מסורתי יהודי. בעת מלחמת העולם הראשונה התנאים היו קשים אך המשפחה שרדה את המלחמה ועם סיומה שבה לכפר ולבית.
לאה החלה ללמוד וסיימה את הגימנסיה בבית הספר "יבנה" לבנות בעיר טלש. עם סיום בית הספר החלה לאה ללמוד סמינר לגננות בריגה, תוך כדי שלימדה עברית על מנת להתפרנס. לאחר שנה סיימה את הסמינר ושבה לכפר הולדתה, שם הקימה גן ילדים ראשון בשנת 1933. יחד עם זאת המשיכה את פעילותה בתנועת הנוער ובשנת 1935 עלתה ארצה באוניית מעפילים. המשפחה נותרה מאחור ורובה ניצל בעת השואה כאשר הם נימלטו לרוסיה. אחרי המלחמה הם שבו לקובנה והמשיכו את חייהם.
לאה הגיעה לגבעת ברנר ומהר מאוד הפכה לגננת. מקצוע בו עבדה שבע שנים. לאחר מכן נכנסה לעבודה בבית החרושת לשימורים של גבעת ברנר. בשנת 1942 גייס אותה יצחק שדה לפלמ"ח והיא בת 35 שנה. זה לא הפריע לה והיא הצטרפה לחבריה בפלוגה ה'. יחד עברה את כל מסכת האימונים והפעילויות שווה בין שווים. לאה עברה את כל המסעות של הפלוגה כולל מסע בן 10 ימים עד למצדה.
במקביל לפעילותה בפלמ"ח עברה לאה קורס אחיות מוסמכות בהדסה הר הצופים, כשנה לאחר גיוסה לפלמ"ח. היה מחסור עצום באחיות וכך זכתה לאה להגשים את חלומה השני להיות אחות. היא הוצבה כאחות פלוגתית בגבעת חיים וכך הסתובבה בין המשקים והפלוגות כאחות בכירה. תקופת הפלמ"ח נחשבה אצלה כתקופה נהדרת וכל חייה שמרה על קשר עם חבריה לפלוגה בנען, תל-אביב ובשאר הישובים.
לאחר חמש שנים בפלמ"ח עברה קורס לאחיות לעזרת מעפילים, בבית החולים בעפולה , אותו ארגנה והקימה רחל כצנלסון [אשתו של זלמן שזר]. בסיום הקורס נשלחה לקורס מיילדות בעפולה.
עם סיום הקורס, פרצה מלחמת השחרור ובית החולים עפולה הפך לבית חולים צבאי והתקופה הייתה קשה מאוד.
במקביל נולד הבן אורי כפג ולאה כבר בת ארבעים. לאה הייתה נשואה לזליג ובשנת 1952 סיימה עבודה של שבע שנים בבית החולים עפולה ועברה לקיבוץ גבת בו נולדה בתה רוחל'ה. לאה נכנסה לעבוד בבית תינוקות.
לאחר ארבעים שנה בבית תינוקות עברה לאה לעבוד ב"פלסטרו", המפעל של גבת. בו עבדה עוד מספר שנים.
לאה נפטרה בכ"ה כסלו תשנ"ג, 20 בדצמבר שנת 1992.
המידע נמסר על ידי הבת, רוחל'ה , בסיוע ראיון שערכה תלמה כנעני עם לאה שר בשנת 1991.