קצין מודיעין בכיר ארבל וורמל זרובבל צ'יפאפ ז"ל

קורות חיים

זרובבל נולד ביום ה' בתשרי תרע"ט (11.9.1918) בקרים שברוסיה. בשנת 1920 עלה עם משפחתו לארץ והתגורר בתל אביב. בגיל 15 הצטרף לארגון ה"הגנה" ושובץ תחילה במחלקת הקשר, אחר כך עבר למחלקה ה"נודדת". בהמשך הצטרף לתנועת הנוער "המחנות העולים" ובסוף שנת 1936, עם סיום לימודיו ב"גימנסיה הרצליה", יצא להכשרה בגבעת ברנר. כעבור שנה הצטרף לקבוצת החוגים ברעננה, שעלתה באותה שנה להתיישבות במעוז חיים, הקיבוץ שהיה לביתו. בשנת 1938 יצא זרובבל לקורס מפקדי כיתה בחניתה ובשנת 1941 לקורס מפקדי מחלקה בג'וערה. לאחר סיום הקורס נשלח להדריך בקורס מפקדי כיתה. לאחר זמן מה מונה למפקד קורס מפקדי כיתת סיירים. היה מראשוני המתגייסים לפלמ"ח בשנת 1941. במהלך שירותו הדריך בקורס מפקדי כיתה, מפקדי מחלקה וסיירות. השתתף במבצעים רבים בתקופת המאבק, וביניהם פיצוץ גשר דמיה בליל הגשרים. במלחמת העצמאות מונה לקצין מודיעין חטיבתי בחטיבת הראל, עימה השתתף בקרבות המלחמה: במבצע נחשון, במבצע מכבי, בקרבות באזור לטרון, בקרבות לפריצת דרך בורמה, במבצע קלשון, בכיבוש הר ציון, בכיבוש העיר העתיקה בירושלים, בכיבוש רמת רחל ובמבצע יורם. לאחר מכן מונה לקצין מודיעין של חטיבת יפתח, עימה השתתף בקרבות מבצע דני. בהמשך מונה לקצין המודיעין של חזית הדרום והיה מבין מתכנני ומשתתפי מבצע יואב. כמו כן השתתף בניסיונות כיבוש משטרת עיראק סואידן, בקרבות כיס פלוג'ה, בקרבות מבצע חורב ובקרבות מבצע עובדה. לאחר המלחמה השתתף בוועדת שביתת הנשק בעוג'ה ולאחר מכן עבר לשרת במטה הכללי (מטכ"ל). בשנת 1950 השתחרר מהשירות וחזר לקיבוצו, מעוז חיים. במהלך השנים היה זרובבל פעיל מאוד בחיי החברה והכלכלה של המשק. התמסר לגידול הכותנה והפך למומחה מצטיין במקצוע זה ואף החל להדריך את חקלאי האזור. בשנת 1980 יצא עם רעייתו לשלוש שנים לעזרת קיבוץ לוטם, ופיתח שם את ענף היערנות. זרובבל נפטר ביום ו' באייר תשס"א (29.4.2001) ונטמן בקיבוצו.

סיפור חייו מארכיון קיבוץ מעוז חיים: 29.4.2001 זרובבל נולד ב - 1918 בעיירה בחצי האי קרים (אוקראינה), משפחת אימו המוסיקאית, הייתה מרוחקת מהיהדות ואמו התקשתה בעברית כל חייה. משפחת אביו, וורמל, ששמה כשם עיירה בצפון צרפת. על-פי מסורת המשפחה הגיע השם מחייל יהודי בצבא נפוליון שנפצע וניצל בידי יהודים ונשאר באוקראינה. אביו מבית ציוני חם, המארח בביתו ציונים וביניהם טרומפלדור, המעניק לזרובבל התינוק חיבוק מידו האחת. ב-1920 עולה המשפחה ארצה ומתיישבת בתל-אביב. האב מורה בגימנסיה הרצליה - בעברית. את ילדותו בבית ספר היסודי, זוכר זרובבל (בספרו למאיה הנכדה, לעבודת "שורשים") בהתחברותו לכנופיית ילדים יהודית ערבית שלא הרבתה ללמוד. בהקשר הזה ספג מאביו את סטירת הלחי היחידה בחייו, ומועבר ללמוד בגימנסיה הרצליה. בן -15 הצטרף להגנה ורק אחר-כך למחנות העולים. עם בני גילו מ"החוג העולה" יוצא להכשרה בגבעת ברנר ומשם, עם ראשוני העולים להתיישבות במעוז חיים. ב - 1940 נישא ליהודית וב - 1941 נולדה בכורתו, תרצה. כשהוקם הפלמ"ח ב - 1941 גויס זרובבל ונשאר בתפקידי צבא וביטחון בפלמ"ח, במטה ההגנה ואחר בצה"ל, עד 1949. תחילה בקורסים, אחר כמדריך בקורסים למ"כים ולמ"מים, מדריך סיירות בנפת העמקים והגלבוע. ביוני 1946 משתתף ב"ליל הגשרים", בחוליה שפוצצה את גשר דמיה. לערך באותו זמן דבק בו הכינוי צ'יפב (או צ'יפף) (ע"ש גיבור מיתולוגי מהקולנוע הרוסי). ב - 1947 נושא את גיטה וב - 1948 נולדה הבת גלי. זרובבל מדווח (וו שרוקה) על כך כשהוא בחזית הדרום. בפרוץ מלחמת השחרור, זרובבל קצין מודיעין של חטיבת "הראל" בפיקודו של יצחק רבין, משתתף במבצע "נחשון", לפריצת המצור על ירושלים, וכקצין מודיעין וסיירות, נמנה על פורצי דרך "בורמה". משם עובר להיות קצין המודיעין של פיקוד מרכז במבצע "דני" (בו נכבשו רמלה לוד וסביבותיהם). אחר-כן כקצין המודיעין של יגאל אלון, אלוף חזית הדרום. השתתף בשיחות עם הנצורים המצריים שב"כיס פלוג'ה", ביניהם גמאל עבדול נאצר. כקצין מודיעין וסיור של חזית הדרום, השתתף במסע לכיבוש אילת. היה הקצין הבכיר של צה"ל בשיחות על שביתת הנשק עם המצרים, שהתקיימו בניצנה במהלך 1949. בהן נקבע קו הגבול עם מצרים וההסדרים שנלוו לו. זמן קצר אחר-כך, השתחרר מצה"ל וחזר למעוז, לעבודת השדה. בה ראה ערך שלעצמו, אך בעיקר הפנים את הצורך להתפרנס. לכן משקיע את כל מרצו ומחשבתו למצוא פתרונות כלכליים לבעיות שהחקלאות הציבה בפניו. המשפחה מתרחבת, נולדים ענת, הדס, ויורם. ב- 1955 התחיל זרובבל את גידול הכותנה במעוז ורואה בה פתרון קיבוצי לחקלאות מתועשת. למרות שבשנתיים שלוש הראשונות עוד קטפו כותנה בידיים. עתה "מסתער" על לימוד ופיתוח הגידול במלא כובד משקלו. הופך אותו לגידול ראשון במעלה בהיקף הדונמים וההכנסות בעמק ובכול הארץ. על כך זכה בפרס "סם-המבורג" כמגדל כותנה מצטיין. כל אותו זמן זרובבל פעיל בוועדות במעוז, במועצות קיבוץ ארציות, בועידות מפלגה. מביע דעתו בקול רם ובכול נושא (כמעט). לדבריו, הכול קשור זה בזה ואין לנו את הזכות להתעייף מלעסוק באורחות חיינו כיהודים, כחברי קיבוץ וכחברי מעוז. ב - 1971 זכינו לשמוע סיפורים על ומאת זרובבל, בתוכנית "אלה הם חייך" שהכין עבורו בהפתעה, יגאל שחר, להנאת כל משתתפי אותו ערב. ב- 1975 זרובבל מזכיר מעוז (בפעם השניה) תוך כדי היותו מדריך כותנה אזורי. ב- 1980 יוצאים זרובבל וגיטה לשליחות מטעם התנועה לחיזוק ישוב צעיר, לוטם. שם השקיע את מלוא יכולתו בפיתוח ענף היערנות. מתוך אמונתו שישוב צריך בראש ובראשונה לחיות מתוך ובתוך סביבתו הגיאוגרפית. ב- 1987 סיים רשמית את עבודתו בכותנה והקדיש את מרצו לפיתוח הנוי בכניסה למעוז. בינתיים התרחבה המשפחה, נולדו הנכדים (10) זרובבל וגיטה משמשים כמטה למפגשים ואירועים משפחתיים ענפים. ביולי 1999 מלווה זרובבל את גיטה הרעיה והידידה למנוחות. המשפחה הופכת מאז לתומכת צמודה ודואגת. הפחד הגדול של זרובבל, אותו ביטא לא פעם ובקול רם, שרק לא להיות לנטל. הביא אותו להחלטתו האחרונה. גם למרות החלטה קשה וטראגית זו, נזכור אותך באהבה עוד ימים ושנים רבות. יהי זכרו ברוך.