שיירת ה"יתום"

במקום זה נעשה ניסיון להעביר שיירה במסלול חדש: נקבע כי היא תיסע בנתיב לא סלול - ‘דרך האיילות’, שנכנסים אליו לפני לטרון, ויוצאים ממנו מדרום לשער-הגיא, לכביש המגיע מהר-טוב, וכך עוקפים את הקטע הבעייתי, שמול דיר-איוב.
בליל המחרת, ליל 16.5 תפסה פלוגה א' מגדוד 52 את גבעה 200, ופלוגה שנייה (בפיקוד נועם לאונר) תפסה את הכפר לטרון ללא קרב. הגדוד הרביעי תפס את הכפר דיר-איוב ואת המשלטים שליידו.
השיירה יצאה מחולדה ב- 01:30 בפיקוד אריה רייס, והיו בה שלושה משוריינים ומשאית תחמושת, שנשאה מטען פגזי מרגמה לירושלים. קמ"ן ‘הראל’, זרובבל ארבל, ניווט את השיירה ל’דרך האיילות’ - נתיב שהיה ידוע לערבים ושימש אותם כמעבר מלטרון לבית-מחסיר - והיא התנהלה לאיטה, תוך פינוי מוקשים, על מנת להבטיח לה מעבר. עם כל זאת, עלתה המשאית על מוקש. כל חלקה הקידמי נפגע, אך מטענה לא נפגע והיא נותרה עומדת בדרך הצרה, כאשר המשוריין שנסע בעקבותיה אינו יכול לעקוף אותה. למרבה המזל, הגיע כוח ‘הראל’ מן הצד השני והמטען הועמס על כלי-הרכב שלו.
שיירה זו זכתה לכינוי "שיירת היתום" - משום שרק משאית בודדת עברה בסופו של דבר, בעוד שבמערכת הקשר של השיירה, הופעל הקוד ‘משפחה’...
עם שחר החלו לירות מחורשת מנזר לטרון והכוחות שתפסו את הכפרים לטרון ודיר-איוב חזרו לבסיסם, לאחר שהמשימה הושלמה.