חזית הדרום

ב-2/9/48, לאחר 9 חודשים שבהם התנהלה לחימה בדרום ובנגב, מונה יגאל אלון למפקד חזית הדרום. בתשעת חודשי הלחימה, שקדמו להקמת מפקדת חזית הדרום, פעל מונדק פסטרנק - מטעם פיקוד "ההגנה" ועם הקמת צהל מטעם המטכ"ל של צהל, כקצין קישור לחזית הדרומית. פעילותו עסקה בכל הקשור למבצעי חטיבות גבעתי והנגב ולתיאום ביניהן. חטיבת גבעתי הייתה אחראית לנפת הדרום (מנס ציונה עד כביש מג'דל - בית ג'וברין, כולל הכביש); חטיבת הנגב הייתה אחראית לנפת הנגב (מכביש מג'דל - בית ג'וברין עד רביבים ונבטים).
אלוף יגאל אלון הביא עמו מטה, ששימש קודם לכן כמטה הפלמ"ח והתנסה בניהול מבצעים על-עוצבתיים, במבצע "יפתח" ובמבצע "דני". מפקדת חזית הדרום התמקמה בגדרה ונוספו לה קציני מטה. קציני המטה העיקריים שנכללו במטה החזית היו: קמב"צ – יצחק רבין; עוזר קמב"צ – עמוס חורב; קמ"ן - זרובבל ארבל (צ'יפאף); קצין קשר – אריאל עמיעד; קצין סיוע ארטילריה – פרדי בלום; קצין הנדסה – מאיר בץ; קצין אפסנאות – בני אדן; קצין שלישות – עזריהו ארנן (סיני).
כצעד ראשון, דאג אלוף יגאל אלון להקים שתי מפקדות - מפקדת מחוז השפלה ומפקדת מחוז הנגב - שקיבלו את האחריות להגנה המרחבית. לרשות כל מפקדת מחוז הועמדו כוחות חי"מ (חיל משמר). הכוחות האלה החליפו את חיילי חטיבת גבעתי וחטיבת יפתח (שבשלב זה החליפה את חטיבת הנגב, שעלתה מן הנגב ועברה לבאר יעקב להתארגנות), באחזקת המשלטים בנפות הדרום והנגב. על ידי כך התפנו חטיבות גבעתי ויפתח למשימות התקפיות.
בתוך 6 חודשים מהקמת מפקדת חזית הדרום, בשורה של מבצעים גדולים ומוצלחים, הוכרע חיל המשלוח המצרי, גורש הלגיון הערבי שהחזיק בערבה, וכל הדרום והנגב (למעט רצועת עזה) הוכנסו תחת ריבונות המדינה היהודית.
על פי עוצמת הכוחות הלוחמים ומתאר הלחימה ניתן לחלק את הלחימה בנגב לארבע שלבים:
1. הלחימה בערביי ארץ ישראל - מדצמבר 1947 עד 15 מאי 1948
2. הלחימה בחיל המשלוח המצרי הפולש – מ-15 במאי עד 10 ביוני 1948
3. עמידת הנגב במצור – מ-10 ביוני עד 15 באוקטובר 1948
4. סידרת המבצעים ההתקפיים וכיבוש הנגב כולו מ-15/10/48 -10/3/49