בן יעקב זלצמן מרים מימי ז"ל

קורות חיים

מרים נולדה באנטוורפן, בלגיה בשנת 1911 למשפחה בעלת שורשים ציוניים. מרים הייתה האחות הצעירה מבין ששת אחיה ואחיותיה. בגיל 13 שנים נסחפה לתנועת הנוער "השומר הצעיר". חושיה מחודדים ליוזמה ואחריות נהפכו לסמל. תיק עזרה ראשונה וכן הקופה הקטנה ליוו אותה במחנות ובטיולים. בשנת 1930 נשלחה להכשרה. בהמשך מונתה להנהגת "השומר הצעיר". בסוף שנת 1931, עשתה דרכה להצלת התנועה בתוניסיה שעמדה בפני קריסה. ב-26 באפריל 1932, עלתה ארצה לאדמת עין החורש, משתלבת בטיפוח גן הירק והעבודת הפרדס הצעיר. מרים יוצרת תקדים מבורך: לאור התקפות הערבים בעת המרד הערבי הגדול, ניתנה הוראה לפנות את הנשים והילדים. מרים נשארת עם הבחורים להגנת הגדר, נשק ביד ולהגשת עזרה ראשונה לפי הצורך. בשנת 1942 גוייסה לפלמ"ח, שרתה בפלוגה ג', עברה קורס מפקדי כיתות בחניתה וקורס מפקדי מחלקות בג'וערה. השתתפה בהורדת מעפילים. התמנתה לאחר מכן לאחראית על מערך העזרה הראשונה מטעם הפלמ"ח והעבירה קורסים של עזרה ראשונה קרבית. בסוף שנת 1943, הוצבה במטה הפלמ"ח כממונה על שירות דואר המטה. "חורשת" את הארץ. מעבירה הוראות בסליק מוצנע על גופה. לעיתים, הביאה גם נשק ליחידות אותן פקדה וחזרה למטה עם דו"חות. כחובשת בקרה בכלא לטרון ובכלא עכו. היא הגתה תחבולות מקוריות להחדרת מכתבים: מתוך ספר תמים הוצא דף והוחלף בדף אחר, מודפס באותן אותיות וכן מאותו סוג נייר. היה צורך לכרוך את הספר מחדש. לאחר אירועי "השבת השחורה", נוצר חשש שהאנגלים יענו את הקשרית הראשית של מטה הפלמ"ח. מרים הזריקה לה חומר הגורם לעליית חום הגוף. היא פונתה לבית חולים. למרים היו שלושה שמות קוד: המירימית, מימי, מומו. בחודש דצמבר 1947, המוסד לעלייה ב' החתים אותה לפעילות בצרפת כמספר שלוש מתוך רשימת המטה שבסיסו היה במארסיי. היא הפכה להיות קצינת המנהלה של המשלחת. בין לבין, יזמה הקמת בית חולים קטן ומרפאות בבסיסי מחנות העקורים סביב מארסיי. הרבתה לנסוע לפאריז על מנת להעביר כספים רבים לצורך ציוד אוניות המעפילים. ההצטיידות כללה רכישת אמצעים לעזרה ראשונה, מזון. סכומים רבים הופנו לרכישת האוניות עצמן. בחודש יוני 1949 השתחררה מהשירות ושבה לביתה בעין החורש. היא סעדה את יצחק שדה בחוליו עד אחרון ימיו. יצחק היה מפקדה הנערץ. מרים נפטרה בטרם עת ממחלת הסרטן והיא רק בת 51 שנה. מעשיה מהווים דוגמא להקרבה, דבקות במטרה, עזרה ללא גבולות וזאת הרחק מאור הזרקורים. מרים הייתה חשוכת ילדים, השאירה ריקנות גדולה, לא רק אצל בעלה בולק, אלא בקרב בית עין החורש וכן בקרב המשפחה. מרים בן יעקב [זלצמן] נפטרה ב-18 בפברואר 1962. המידע נלקח מתוך תקציר של חוברה לזכרה שאחיינה, אריאל זלצמן, הגיש לבית הפלמ"ח בקיץ 2012.