מטה הפלמ"ח - השלישות
תיפקוד השלישות נדרש לשם ניהול רישום מסודר ומדוייק של כוח-האדם, כחלק מתהליך התרחבות הפלמ"ח משתיים לשש פלוגות. הטמעת ההכרה בחשיבות העידכון המהימן והשיטתי של מצבת כוח-האדם נתקלה בקשיים רבים בקרב לוחמים ומפקדים כאחד.
המזכירות ('שלישות' במושגי ימינו) של מטה הפלמ"ח נוצרה בשנת 1942, ובראשה עמדה שושנה (שוש) ספקטור. תיפקוד השלישות נדרש לשם ניהול רישום מסודר ומדוייק של כוח-האדם, כחלק מתהליך התרחבות הפלמ"ח משתיים לשש פלוגות. הטמעת ההכרה בחשיבות העידכון המהימן והשיטתי של מצבת כוח-האדם נתקלה בקשיים רבים בקרב לוחמים ומפקדים כאחד: סדרי אירגון ומינהל קבועים וברורים לא היו ממאפייניו של הפלמ"ח. שררה בו אווירה חבר'מנית ותחושה שהכל מכירים את הכל. במערכת הפלמ"חאית בלטה הרגשה של ארעיות ודינמיות. היא נמצאה בתהליכי שינוי מתמידים, בתגובה להופעת צרכים חדשים, שהובילו להקמת יחידות צבאיות מגוונות ולניידות לוחמים מתפקיד לתפקיד. חיי המחתרת, וההכרח לקיים כללי זהירות קפדניים הכבידו אף הם על ניהול מעקב סדיר אחר מצאי כוח-האדם. צירוף הגורמים שנמנו לעיל עמד ביסוד הרישול האירגוני שנלווה לאורח החיים ההתנדבותי בפלמ"ח, ואשר התבטא במיוחד בתחום השלישותי.
המזכירות הציבה לעצמה, כמשימתה הראשונית, לספק בכל יום למפקד הפלמ"ח מידע עדכני על מצבת כוח-האדם, בהתאם לחלוקה לפלוגות, ובחתכים אחדים: מספר האנשים, שמותיהם, מקצועותיהם והתמחויותיהם, בריאותם, מצבם המשפחתי, הוותק ביחידה וכדומה. מידע בסיסי זה היה חיוני לצורך קבלת החלטות נדרשות ברמה הפיקודית מבחינה מבצעית ואירגונית. מחשש פן יפול המידע הסודי הזה לידי הבריטים, הוכנה כרטסת נוחה לטלטול שכללה את הנושאים ההכרחיים ביותר. שם המגוייס לא נרשם בה, ולכרטסת צורף מפתח-סתרים. כאשר תפסו הבריטים את הכרטסת בפשיטה שערכו ב"שבת השחורה" (29 ביוני 1946) על מטה הפלמ"ח בקיבוץ מזרע, נכשל ניסיונם לפענחה, משום שהמפתח לפיענוחה סולק מבעוד מועד. הכרטסת שוחזרה בעמל רב בידי אנשי מזכירות הפלמ"ח, ובמקביל הכינה המחלקה הטכנית של ה'הגנה' לכל אנשי הפלמ"ח תעודות מזוייפות, שבהן נותר השם הפרטי המקורי ושונו שם המשפחה והכתובת.
השלישות מינתה מזכיר בדרגת מ"כ בכל פלוגה. כל מתגייס חדש קיבל 'כרטיס אישי' ומספר, והעתק ממנו נשלח לפלוגה אליה שובץ. מזכיר הפלוגה היה מודיע על שינויים בפרטים אישיים של המגוייס ובמצב משפחתו. במקביל לכך סודרה כרטסת צבאית-מקצועית, שאיפשרה מעקב אחר דרגות הלוחמים, תפקידיהם הצבאיים, הקורסים שעברו והכשרתם האזרחית (וכך ניתן היה לנצל בעלי מקצועות מתאימים - כגון נגר או נהג - ולהזעיקם במהירות במקרה הצורך). כרטסת אנשי המילואים (ה'רזרבה') הייתה מרכזית וסודרה לפי חלוקה למחוזות. היא נועדה לגייס אנשי מילואים להשתלמויות, לפעולות מבצעיות, לכינוסים וכדומה.
דו"חות מעקב אחר תנועת האנשים נוהלו ברמה הפלוגתית, ובהמשך - גם הגדודית, ורוכזו במזכירות מטה הפלמ"ח. על יסוד הדו"חות הוכן התקציב החודשי של החטיבה, תוכננו קורסים וחולקו הנשק והתחמושת לאימונים. הדו"חות שיקפו את פעילות הכוח בהתאם ליחידות המישנה שבמסגרתו: מספר האנשים ודרגותיהם המצויים בהשתלמויות, בעבודה, במסעות ועוד. סיכומי הדו"חות הועברו בכל חודש למטכ"ל ה'הגנה'.
תפקיד רב-ערך במסגרת המזכירות מילאה מרים זלצמן, שהופקדה על העברת מכתבים, סיכומי החלטות והוראות מטה החטיבה ליחידות המשנה השונות. מרים נשאה את הדואר מוצנע על גופה, עברה מיחידת מישנה לרעותה, מסרה דואר וקיבלה דואר המיועד למטה החטיבה. לא אחת, בעת שהבריטים ערכו חיפושים והטילו עוצר, נעשתה מלאכתה תחת סיכון רב והיה עליה לנוע בדרכים נסתרות. מאוחר יותר סודר רכב מיוחד עם "סליק", שהעביר דואר פעמיים בשבוע.
פעילותה של מזכירות הפלמ"ח ושלוחותיה ביחידות השונות היוותה כלי הכרחי בניהול חיי היום-יום בפלמ"ח, ומכשיר חיוני בהכשרת הכוח לקראת יום פקודה ולכושרו לממש יכולתו.
המזכירות הציבה לעצמה, כמשימתה הראשונית, לספק בכל יום למפקד הפלמ"ח מידע עדכני על מצבת כוח-האדם, בהתאם לחלוקה לפלוגות, ובחתכים אחדים: מספר האנשים, שמותיהם, מקצועותיהם והתמחויותיהם, בריאותם, מצבם המשפחתי, הוותק ביחידה וכדומה. מידע בסיסי זה היה חיוני לצורך קבלת החלטות נדרשות ברמה הפיקודית מבחינה מבצעית ואירגונית. מחשש פן יפול המידע הסודי הזה לידי הבריטים, הוכנה כרטסת נוחה לטלטול שכללה את הנושאים ההכרחיים ביותר. שם המגוייס לא נרשם בה, ולכרטסת צורף מפתח-סתרים. כאשר תפסו הבריטים את הכרטסת בפשיטה שערכו ב"שבת השחורה" (29 ביוני 1946) על מטה הפלמ"ח בקיבוץ מזרע, נכשל ניסיונם לפענחה, משום שהמפתח לפיענוחה סולק מבעוד מועד. הכרטסת שוחזרה בעמל רב בידי אנשי מזכירות הפלמ"ח, ובמקביל הכינה המחלקה הטכנית של ה'הגנה' לכל אנשי הפלמ"ח תעודות מזוייפות, שבהן נותר השם הפרטי המקורי ושונו שם המשפחה והכתובת.
השלישות מינתה מזכיר בדרגת מ"כ בכל פלוגה. כל מתגייס חדש קיבל 'כרטיס אישי' ומספר, והעתק ממנו נשלח לפלוגה אליה שובץ. מזכיר הפלוגה היה מודיע על שינויים בפרטים אישיים של המגוייס ובמצב משפחתו. במקביל לכך סודרה כרטסת צבאית-מקצועית, שאיפשרה מעקב אחר דרגות הלוחמים, תפקידיהם הצבאיים, הקורסים שעברו והכשרתם האזרחית (וכך ניתן היה לנצל בעלי מקצועות מתאימים - כגון נגר או נהג - ולהזעיקם במהירות במקרה הצורך). כרטסת אנשי המילואים (ה'רזרבה') הייתה מרכזית וסודרה לפי חלוקה למחוזות. היא נועדה לגייס אנשי מילואים להשתלמויות, לפעולות מבצעיות, לכינוסים וכדומה.
דו"חות מעקב אחר תנועת האנשים נוהלו ברמה הפלוגתית, ובהמשך - גם הגדודית, ורוכזו במזכירות מטה הפלמ"ח. על יסוד הדו"חות הוכן התקציב החודשי של החטיבה, תוכננו קורסים וחולקו הנשק והתחמושת לאימונים. הדו"חות שיקפו את פעילות הכוח בהתאם ליחידות המישנה שבמסגרתו: מספר האנשים ודרגותיהם המצויים בהשתלמויות, בעבודה, במסעות ועוד. סיכומי הדו"חות הועברו בכל חודש למטכ"ל ה'הגנה'.
תפקיד רב-ערך במסגרת המזכירות מילאה מרים זלצמן, שהופקדה על העברת מכתבים, סיכומי החלטות והוראות מטה החטיבה ליחידות המשנה השונות. מרים נשאה את הדואר מוצנע על גופה, עברה מיחידת מישנה לרעותה, מסרה דואר וקיבלה דואר המיועד למטה החטיבה. לא אחת, בעת שהבריטים ערכו חיפושים והטילו עוצר, נעשתה מלאכתה תחת סיכון רב והיה עליה לנוע בדרכים נסתרות. מאוחר יותר סודר רכב מיוחד עם "סליק", שהעביר דואר פעמיים בשבוע.
פעילותה של מזכירות הפלמ"ח ושלוחותיה ביחידות השונות היוותה כלי הכרחי בניהול חיי היום-יום בפלמ"ח, ומכשיר חיוני בהכשרת הכוח לקראת יום פקודה ולכושרו לממש יכולתו.