סא"ל יפה שאול ז"ל

קורות חיים

שאול נולד ביבנאל ב-כ"ח בשבט תרפ"א, שישי במרץ 1921. נפטר בקיבוץ יקום ב- ט' בניסן תשל"ז, 23 במרץ 1977. שאול בנם השלישי של חיים ומרים שעלו ארצה מרוסיה ופולין. בשנת 1928 עזבה המשפחה את יבנאל ועברה לאזור המרכז, תחילה להרצלייה ומאוחר יותר לרמת-גן ולתל-אביב. אחיו הבכור אברהם, היה ממייסדי "השומר-הצעיר" בארץ, שאול הצטרף אליו.התנועה הפכה למקום מרכזי בחייו. ימי התנועה היו עבורו ימים של התבגרות, חברות טובה, אהבות ראשונות, הדרכה, צופיות וטיולים, כשבאופק התגבשה הליכה לקיבוץ חדש. שאול התנדב ל"הגנה", בד בבד עם כניסתו לפלמ"ח לפלוגה ג', היה זה בשנת 1941. באותה תקופה כבר היה חבר קיבוץ יקום, ויחד עם חברים ממספר קיבוצים הוא השתתף באימונים, בקיבוץ רמת-הכובש, שם בילה עד חורף 1942. בהמשך הוא סיים קורס מפקדי כתות בגבעת-עדה, מפקד הקורס היה צביק'ה הורביץ. את גיוסו המלא לפלמ"ח עשה בקיץ של אותה שנה. בעין-השופט סיים קורס מ"כים של הפלוגה יחד עם בני מרשק, מפקד הקורס היה מאיר בץ. בחורף של שנת 1942, הצטרף לקורס מפקדי מחלקות, במסגרת ה"הגנה", בפיקודו של מונדק, שהתקיים בג'וערה. עם סיום הקורס, בחורף 1943, פיקד על מחלקת הסיירים של פלוגה ג', שחנתה בהזורע. במחלקה היו יחידת מסתערבים וכיתות סיירים. עם מחלקתו השתתף במבצע החזרת נשק מהמחנה הבריטי על הכרמל, במרץ 1943. במסגרת המחלקה הוא פיקד על האימונים, הסיורים ופעולות החבלה. שאול השתתף בין היתר גם בפעולות של פלוגה ז' - הפלוגה לתפקידים מיוחדים. במסגרת זו השתתף בפעולות ביטחוניות וכן במסעות משכם לסדום, ומסדום למצדה. מפקד הפלוגה היה אחיו, אורי יפה. כשהוקמו הגדודים בפלמ"ח, ביוני 1944, התמנה שאול למפקד פלוגה ו'. אנשיו השתתפו בשחרור המעפילים מעתלית, בהתקפה על משטרת שפרעם, עם המפקד עודד מסר, בפיצוץ קטע של רכבת-העמק, וכן בפעולת ליל-הגשרים, בפיצוץ גשר אכזיב. בפעולה זו נהרגו 14 אנשים מהפלוגה לרבות המפקד, נחמיה שיין. במאי 1946, התמנה שאול להיות סגן מפקד הגדוד הרביעי של הפלמ"ח, המפקד היה נחום שריג. תפקידו של הגדוד בשנים 1946-1947, היה להכשיר מלווים לאוניות המעפילים, לארגן את הקבלה של האוניות בחוף, וכן לעשות פעולות חבלה ותגמול נגד הבריטים. בשלב זה קיבל שאול חופשה מהשירות וגויס שוב בדצמבר 1947. הוא התבקש להקים את הגדוד החמישי, גדוד שהיה בנוי בחלקו על פלוגת הרזרבה התל-אביבית. הגדוד בפיקודו השתתף במספר פעולות בין תפקידיו העיקריים היה ליווי השיירות לירושלים. בקרב חולדה נפצע ויצא לחופשת החלמה, למשך חודשיים. לאחר ההחלמה התמנה לסגנו של יצחק שדה. פעילותו בצה"ל - כסגנו של יצחק שדה היה סגן מפקד חטיבה 8, החטיבה המשוריינת של צה"ל. כן פיקד על גדוד 82, הגדוד הראשון של השריון. במסגרת הגדוד השתתף במבצעים "אסף" ו"חורב". בסיומה של מלחמת העצמאות, השתתף בהקמת ביה"ס לשריון של צה"ל ופיקד על הקורס הראשון. לאחר המלחמה מונה להיות קצין שריון ראשי, בדרגת סגן-אלוף [אז הייתה זו הדרגה השלישית בחשיבותה לאחר רמטכ"ל ואלוף]. ביוני 1950, חזר שאול לקיבוצו ועזב את הצבא, מאז לא חזר לשרת בו, בשרות קבע, ושרת רק במסגרת מילואים. פיקד על גדוד 82 שיריון במהלך השנים 1950-1967. בגדוד זה הוא הטביע את חותמו הברור כמנהיג, חבר ואב לכל החיילים. פעילותו האזרחית - שאול היה בוגר ביה"ס מקווה-ישראל, וכחבר בגרעין ה"שומר-הצעיר" הקים יחד עם חבריו את קיבוץ יקום. עיסוקו המקצועי בקבוץ היה מכונאי במוסך. יחד עם תפקידו זה הוא מילא שורה של תפקידים: רכז החטיבה הצעירה של הקיבוץ הארצי, היה מזכיר הקיבוץ מספר פעמים. בשנים 1965-1975 ניהל מפעל הפלסטיק של קיבוץ יקום "פלסטיק יקום". החל משנת 1976 היה רכז מחלקת הביטחון בקיבוץ הארצי, תפקיד זה מילא עד מותו. היה ממעצבי תורת הביטחון של הקיבוץ הארצי ומפ"ם. הקיבוץ והתנועה היו חשובים לו מאוד והיה מעורב בכל הנעשה בהם. שאול היה בן 56 במותו. על שאול כתב חברו זרובבל גלעד: מתוך "כשחדל הגשם" ..."ובבקר הזה מת רעי, רעי היפה. גם לאחר שעבר את המלחמות הגדולות לבו נותר בהיר. והרוח בא בין שערות ראשו"... פרטי קורות חייו לוקטו מתוך הספר: "מסע בעקבות שאול" מאת יגאל וילפנד. כן עזרו בהבאת פרטים על קורותיו: רעייתו בלהה ובתו טליה.