מוצרי גרין-מכבי רחל דרורה ז"ל

קורות חיים

רחל מכבי נולדה ב-10 בנובמבר שנת 1915 בשם מרי-לואיז גרין באלכסנדריה, מצרים למשפחה יהודית-ציונית מהמעמד הגבוה. אביה, פליקס גרין היה איש עסקים אמיד, בכיר בקהילה היהודית וממנהיגי התנועה הציונית המקומית. אמה, ג'נין, הייתה בתו של הברון פליקס דה מנשה.‏ בנעוריה למדה בגימנסיה צרפתית בעיר מולדתה אלכסנדריה, ולאחר סיום לימודי התיכון למדה משפטים. במקביל הייתה פעילה בסניף תנועת הנוער‎ השומר הצעיר. משנת 1925 ערכה מספר ביקורים בארץ ישראל המנדטורית, נקשרה אליה רגשית וגיבשה את ההחלטה לעלות לארץ. לימים היא פרסמה את רשמיה מביקוריה הראשונים בארץ ישראל בספרה "מצרים שלי" (1968). באחד מביקוריה בארץ ישראל פגשה את מכבי מוצרי-מני, בנם של הפעילים הציונים-מצרים אלברט ומתילדה (מזל) מוצרי, ובשנת 1935 בני הזוג התחתנו. היא שינתה את שמה לרחל, על שמה של רחל המשוררת, ועלתה לארץ ישראל בעקבות בעלה. השניים חיו במושב תל צור וניהלו משק לגידול ורדים. בשנת 1937 נולד בנם הבכור עודד. בשנות ה-40 שירת בעלה מכבי מוצרי-מני בתפקידים בכירים ב"הגנה" ובפלמ"ח, והמשפחה עברה בעקבותיו לחיפה ולאחר מכן לירושלים. רחל שירתה בתור מדריכת אלחוטאים בפלמ"ח ולאחר מכן בתור המזכירה של חיים הרצוג בתפקידו כראש אגף הביטחון של המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית. בשנת 1940 נולדה בתה אלונה. בשנת 1945 נרצח אביה פליקס גרין באלכסנדריה על ידי שודדים שפרצו לביתו. במהלך מלחמת העצמאות מונה בעלה מכבי לקצין מנהלה ואספקה בחטיבת הראל וליווה את שיירות האספקה בקו תל אביב–ירושלים. באפריל 1948 הוא נפצע אנושות במארב באזור דיר איוב, וכעבור יומיים מת מפצעיו. מותו של מכבי הכה קשות במשפחה. רחל שינתה את שם משפחתה למכבי על שמו של בעלה המנוח, והחליטה להמשיך בדרכו והתגייסה לצה"ל. היא שירתה כמזכירתו של יגאל אלון (מפקד חזית הדרום) ומאוחר יותר עברה קורס קצינים והמשיכה לשרת שירות קבע. בשנת 1953 נישאה ללובקה (אריה) סטרנין, השתחררה מהצבא ועברה להתגורר עִמו בקיבוץ חצור. בשנת 1955 נולד בנם המשותף הראשון, יואש, ולאחר חמש שנים נולד בן נוסף, אבישי. השכול המשיך לרדוף את רחל במהלך חייה. בשנת 1964 נפטר בנה עודד ממחלת הסרטן, בעת שהיה סטודנט לפסיכולוגיה באוניברסיטת סטנפורד, זמן קצר בלבד לאחר שהתחתן. טרגדיה נוספת פקדה את חייה לאחר שבימים הראשונים של מלחמת יום כיפור, נפל בקרב בנה יואש בן ה-18. רחל המשיכה לחיות בקיבוץ חצור כל ימיה. היא עסקה בכתיבת זיכרונותיה ופרסמה חמישה ספרים המספרים את סיפור נעוריה באלכסנדריה, החיים בארץ ישראל המנדטורית, מאורעות מלחמת העצמאות, השירות בצה"ל בשנותיו הראשונות והחיים בקיבוץ. ספריה: מצרים שלי, מרחביה: ספרית פועלים, 1968. חול ואלונים, מרחביה ותל אביב: ספרית פועלים, 1972. לילות ירושלים, תל אביב: ספרית פועלים, 1978. בחיוך ובדמע: סיפורים, תל אביב: ספרית פועלים, 1986. אויר הרים, תל אביב: ספרית פועלים, 1992. לקריאה נוספת על רחל: אילנה רוזן, 'בין שתי גברות : קריאה ספרותית-תרבותית ביצירת שתי יוצרות יוצאות מצרים, ז’קלין כהנוב ורחל מכבי, על ביקוריהן בארץ ישראל המנדטורית', בתוך: פולקלור ואידאולוגיה: קובץ מחקרים המוגש לפרופ’ עליזה שנהר (2014), עמ' 229-254. רחל מכבי-מוצרי נפטרה ב-12 באוקטובר שנת 2003 ונקברה בקיבוצה, חצור. קורות חייה מאתר קיבוץ חצור: רחל סטרנין (מכבי) 10.11.1915 - 12.10.2003 נולדה באלכסנדריה, מצרים 10.11.1915 נפטרה בקבוץ חצור, ישראל 12.10.2003 בתם של ג'נין ופליקס גרין אשתו של לובקה ז"ל אמם של עודד ז"ל, אלונה, יואש ז"ל ואבישי קורות חיים: רחל נולדה ב – 1915 באלכסנדריה למשפחה יהודית ציונית, בשם מרי-לואיז גרין. אביה פליקס, שימש יועץ חקלאי לעיריית אלכסנדריה והיה מקורב לחוגי השלטון. שנה וחצי אח"כ נולדה אחותה ז'קלין. בנעוריה הצטרפה לתנועת השומר הצעיר ובסיום התיכון החלה בלימודי משפטים. החל מ- 1925 ערכה מספר ביקורים בארץ ונקשרה לנופיה. בספרה "מצריים שלי" מתארת רחל כיצד הוקסמה משמיעת מעלליהם של אנשי "גדוד העבודה" וגמרה אומר בנפשה לעלות. בדרכה האופיינית, ביקשה רחל להפנות עורף לחיי המותרות, להתיישב בקיבוץ ולעבוד בחקלאות. באחד מביקוריה בארץ פגשה את מכבי מוצרי, בן למשפחת מני הירושלמית, ובשנת 1935 הזוג נישא. מרי- לואיז החליפה את שמה לרחל, בהשראת המשוררת הידועה, ועלתה לארץ בעקבות בעלה. עד - 1937 מכבי היה ממפקדי "ההגנה" הותיקים ומראשי הפו"ש. רחל ומכבי הקימו משק לגידול ורדים, במושב תל-צור בשרון ובשנת 1937 נולד בנם הבכור עודד. חיי השלווה נקטעו באחת, כשמכבי זומן לפקד על פלוגת נוטרי החוף של "ההגנה". זמן קצר אח"כ התגייסה רחל ל"הגנה" ושימשה מדריכת אלחוט. בשנת 1940 נולדה בתם השנייה אלונה. כשהוקם הפלמ"ח בשנת 1940- גויס מכבי למנגנון הקבע והמשפחה עברה בעקבותיו לחיפה ואח"כ לירושלים. בירושלים עבדה רחל כמזכירתו של חיים הרצוג במחלקה המדינית. ב-1946- מונה מכבי לשלישו של מפקד ההגנה יצחק שדה, ובין המשפחות נוצרו קשרי ידיות קרובים. בפרוץ מלחמת העצמאות מונה מכבי למפקד ליווי שיירות הרכב בקו ת"א ירושלים, ובאפריל 1948 הוא נפצע ומת מפצעיו. מותו של מכבי הכה קשה במשפחה. רחל החליטה להמשיך בדרכו והתגייסה לצבא. היא שימשה מזכירתו של יגאל אלון (מפקד חזית הדרום) ומאוחר יותר עברה קורס קצינות והמשיכה במסלול צבא הקבע. בשנת 1953 פגשה רחל את איש האשכולות לובקה סטרנין, והחליטה להשתחרר מהצבא ולעבור להתגורר עימו בקיבוץ חצור. ללובקה היה בן מנישואים קודמים, גבי, ובשנת 1955 נולד בנם המשותף הראשון-יואש. לאחר חמש שנים נולד לזוג בן נוסף- אבישי. השכול והיגון לא עזבו את חיי רחל לאחר מות בעלה הראשון, בשנת 1964 נפטר בנה הבכור עודד ממחלת הסרטן. עודד, אז סטודנט לפסיכולוגיה באוניברסיטת סטנפורד, נישא זמן קצר לפני מותו לחברתו ויויאן. בימים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים נהרג יואש והוא רק בן 18. נדמה כי מותו של יואש, בעודו רק נער היה קשה במיוחד עבור רחל. רחל נודעה בידיעותיה הנרחבות ובזיכרונה המופלא, ובשנת 1968 היא כתבה את סיפרה הראשון "מצרים שלי". עד שנות ה-90 ראו אור ארבעה ספרים נוספים פרי עטה. בשנת 1990 נפטר לובקה וביתה של רחל התרוקן באחת. למרות קשיי החיים והגיל היא הקפידה תמיד להישאר חיונית וראתה בנסיעות במונית נהנתנות בורגנית בזויה. רחל היתה אחת מאותן נשים שאישיותן וחייהן היו נועזים יותר מכל רומן. במותה ראוי לומר בכנות כי היתה אחת מסוגה והותירה אחריה חלל שלא יתאחה.