רוזנברג זאב ז"ל

קורות חיים

זאב נולד בברלין, גרמניה ב-25 במאי שנת 1929 להוריו אורנה והרמן. להלן סיפורו האישי: ילדותי ונערותי עברו עלי בברלין. בשנת 1935 בגיל 6 בזמן שהלכנו ברחוב, נפטר אבי משבץ לאחר שפוטר מעבודתו כמנהל מפעל לייצור נעליים, היה מובטל, ונרדף על-ידי הנאצים. בשנת 1944 סיימתי את לימודי בבי"ס יסודי והמשכתי ללמוד בבי"ס מקצועי כתלמיד וחניך ללמודי נגרות עד 1947. שנות המלחמה עברו עלי בזהות בדויה שסופקה לי שכן שהיה בעל קשרים בכנסיה. סבלתי מרעב כבד ואיומים שיסגירו אותי לגסטפו. בזמן גירוש יהודי ברלין נשלחתי למסתור בכפר בצפון גרמניה (כיום פולין). בשנת 1945 נפטרה אימי (מתת תזונה). נאלצתי לעזוב את הבית.  חברים הפנו אותי לבית היתומים היהודי שם גרתי. המשכתי את לימודי עד הסמכתי כנגר בשנת 1946 ואת עבודתי בנגריה עד שנת 1948. בשנת 1946 הצטרפתי עם עוד צעירים להגנה וקיבלתי הכשרה צבאית. הגעתי לארץ באניה נורית (St. Antonio) אניית מפרשים עם מנוע עזר. תאריך עליה: 13/9/1948. תאריך גיוס 15 או 16/9/1948 (לילה אחד שהו לבדיקות במחנה עולים בהרצליה). כל הקבוצה גוייסה יחד כך שמספריהם האישיים עוקבים. שמות אחדים מחברי הקבוצה שעלתה מגרמניה: מנפרד כץ, וולפגנג ...., ברנרד ויזנגרונד, אדלר יגלינסקי, פרד סלומון (מופיע ברשימת חברי הפלמ"ח), דוניץ יאנק (או ינק), הורסט סימון. גוייסתי לגדוד 7 פל' א' מח'1. המ"מ היה בחור מיגור (דויד ?) (בתקופה מאוחרת יותר עבר למשמר הגבול שם נהרג בניסיון ליישב סכסוך בין חיילים דרוזים).  הובאנו למחנה אימונים בבית ליד ובמאהל ליד הים בנתניה. לאחר שבועיים הופסקה הטירונות ונשלחו לגדוד 7 בנגב כתגבורת אחרי כישלון הקרב על פלוג'ה. לגדוד 7 הגיענו דרך קווי המצרים, יום אחד לאחר שחרור ב"ש (כלומר 22-10-1948). בבאר-שבע קיבלנו נשק. כל כיתה קיבלה משלט שנועד להגנה על באר-שבע מהמצרים שישבו ממערב עד אשדוד וממזרח עד חברון. בהתחלה ישבנו במשלט ביציאה הדרומית של העיר. אחר-כן עברנו לדרך חברון ובהמשך לאזור עזה (לפי התיאור של אבא (גבעה עם מכתש שצופה על עזה) אפשר להניח שזו הגבעה ליד קיבוץ גבר-עם עליה נמצא מתקן מקורות).
בבאר-שבע קיבלנו בקבוקי מולוטוב. מאוחר יותר קיבלנו מקלע " פיאט" (Piat), כלי אנטי-טנקי גדול וכבד. הורט סימון היה מס.1 ואני הייתי מס.2. את הכלי נשאו בשניים ובנוסף היה לכ"א ארגז פעולה עם תחמושת. במסגרת זו נלחמתי במלחמת הקוממיות בחטיבת הנגב והשתתפתי בכיבוש דרום הארץ.  אתרי פעילות נוספים:  תל ג'מה (10 ק"מ מעזה ), ואדי ג'ירפי (נחל פארן ). בשלב מסוים פורק גדוד 7 והפלוגה צורפה לגדוד 8. לאחר הקמת צה"ל שוחררו כולם יחד כיוון שהשתייכו להכשרת בני משקים בשבי ציון. לאחר זמן התקבלתי כחבר במושב. שם הכרתי את אישתי המנוחה רחל. בנינו את ביתנו בנהריה ולאחר זמן בקרית חיים וביאליק, שם גידלנו את שלושת ילדינו. עבדתי בבתי הזיקוק בחיפה עד פרישתי. כיום אני אלמן,..".     זאב רוזנברג נפטר בט' באב תשע"ח, 11 באוגוסט 2018.

המידע הובא בסיוע המשפחה ובנו יאיר רוזנברג.