סא"ל ביבר שאול עפר ז"ל

בן לבאיש
נולד בקרית ענבים, ישראל
ב חשוון תרפ"ג, 29/11/1922
גוייס ב-1941
יחידות: פל' א', פלי"ם, הגדוד התשיעי - "הפשיטה"
תפקיד אחרון: מפקד פלוגה - מ"פ
שוחרר ב-1949
נפטר ב-2/7/2013
נקבר בקיבוץ גבעת השלושה

קורות חיים

שאול נולד בחודש חשוון תרפ"ג (29 בנובמבר 1922) בקריית ענבים. לאחר זמן מה, מסיבות בריאותיות עברה משפחתו להתגורר בשכונת קריית שמואל שבטבריה.
לאחר שסיים את לימודיו בבית ספר יסודי בעיר עבר לכפר-ילדים על יד עפולה, שחינך ברוח תנועת העבודה. בהמשך עבר שאול ללמוד בבית הספר המחוזי בגבעת השלושה, ואת לימודיו המשיך בבית הספר החקלאי כדורי. במהלך לימודיו הצטרף לתנועת "הנוער העובד" ולפעילות בארגון ה"הגנה". בחופשות יצא לאימונים במחנה הנוטרים במגדל. עם סיום שנת הלימודים הראשונה בכדורי הצטרף להכשרת "הנוער העובד" באשדות יעקב. לאחר כשנה חזר לבית הספר כדי להשלים את לימודיו.
שאול היה מראשוני המתגייסים לפלמ"ח בשנת 1941. שובץ בפלוגה א' ויצא לקורס חבלה במשמר העמק. במהלך שירותו יצא לקורסי פיקוד שונים, ביניהם עבר קורס מפקדי מחלקות בג'וערה בשנת 1944. בין לבין, שימש תקופה גם כמפקד יחידת המסתערבים של הפלמ"ח, המחלקה הערבית. במסגרת תפקידו השתתף בפעולות המאבק בבריטים בשנים 1945- 1946.
שאול הצטרף לפעולות ההעפלה בסוף שנת 1946. להלן סיכום פעילותו בפלי"ם מאת יהודה בן-צור:
ב-1946 גברה ההעפלה הן במספר האוניות (22) והן בכמויות המעפילים ('כנסת ישראל' – 3,836 איש). בשלב זה הוחלט לצרף כמה מפקדי מחלקות משורות הפלמ"ח לתגבור המערכת הארגונית על סיפון האוניות. בסוף 1946 – שאול משתתף בקורס קצר להכרת בעיות המעפילים על סיפוני האוניות ונשלח לצרפת. פברואר 1947- שאול מלווה באוניה 'המעפיל האלמוני' בפיקודו של יוס'לה דרור ומגיע למחנה בקפריסין. מרץ-יולי 1947 – שאול במחנה המעצר בקפריסין.
אוגוסט 1947 – שאול נשלח שנית לצרפת ומשתתף ב"קבלת הפנים" למגורשי 'אקסודוס 47'.
עד מאי 1948 – שאול במרסיי וסביבותיה ולאחר מכן נשלח ליוגוסלביה וחזר ארצה בסוף יוני 1948 באונית הרכש Maestralle*.
שאול חזר לארץ בסוף יוני 1948 ומונה למפקד פלוגת הג'יפים בגדוד התשיעי של חטיבת הנגב.
בתום המלחמה נשאר בשירות קבע בצה"ל.
היה מפקד גדוד במילואים. קצין חינוך של גייסות השיריון. הקים וניהל את להקת גייסות השיריון. לאחר מכן נתמנה כראש ענף הווי ובידור במפקדת קצין חינוך ראשי. נחשב לאבי הלהקות הצבאיות של צה"ל.
השתחרר מצה"ל בדרגת סא"ל בשנת 1970.
היה מכוכבי תוכנית הרדיו הסאטירית "שלושה בסירה אחת" ששודרה בקול ישראל בשנות החמישים. כתב מספר פזמונים, בהם "אוכל" ("אוכל, קדימה אוכל!") והלחין את "הוא פשוט שריונר" למילים של יורם טהרלב. כמו כן כתב מערכונים לבומבה צור, גדי יגיל ואחרים.
בשנת 1970 פרש מצה"ל ונבחר להיות מנהל מחלקת האירועים של הממשלה. בשנת 1971 גייס אותו עוזי נרקיס לסייע בקליטת אמנים עולים‏.
כתב את המחזמר "דבר מצחיק קרה לי בדרך לסואץ" וכן את ספר הפולקלור "עלילות אבו לַיש". ערך את "העמדה הקדמית" - סיפור ההגנה בכפר סבא, וכן את "ממחשך לאור יום" - סיפור ההגנה בגוש דן. תרם צ'יזבטים לספר "ילקוט הכזבים" והוא אחד מגיבוריו (תחת הכינוי "עופר").
זכה בפרס "מפעל חיים" בפסטיבל "ימי זמר" בשנת 2008. בשנת 2011 הוענק לו תואר יקיר העיר תל אביב-יפו.
שאול היה גרוש ואב לשלוש בנות ובן.
הוא התגורר בתל אביב עד לפטירתו ביום שבת, 20 ביולי 2013.
שאול ביבר שבע ימים, פעלים ושנים נטמן בבית העלמין של קיבוץ גבעת השלושה ביום ראשון ה-21 ביולי 2013.

אלבום תמונות