אלוף משנה יריב ריבקינד יוסף יוסקה ז"ל

בן בתיה ויצחק
נולד בחיפה, ישראל
בכ"ז כסלו תרפ"ד, 5/12/1923
גוייס ב-1942
יחידות: פל' א', פלי"ם, הגדוד השמיני - "הנגב הדרומי"
תפקיד אחרון: מפקד גדוד - מג"ד
שוחרר ב-1949
נפטר ב-כ"ח כסלו תשנ"ט, 17/12/1998

קורות חיים

יוסקה יריב נולד ביום כ"ז בכסלו תרפ"ד, ה-5 בדצמבר 1923 בחיפה, להוריו בתיה ויצחק ריבקינד בני העלייה השלישית. חייו מעוגנים בשורשים עמוקים של הוויה ועשייה לביטחון המדינה בתקופה של טרום המדינה ובתקופת המדינה. ראשית ילדותו בתל-עדשים ובכפר-סבא. בהמשך, בהיותו בן 10 שנים עבר להתגורר במושב גני-עם אשר בשרון. כבר בגיל 11 השתייך למסגרת ארגון ה"הגנה" בכפר מל"ל שבשרון. עם הקמת הפלמ"ח היה מראשוני המתגייסים, מראשוני פלוגה א' של יוני 1941. במסגרת שירותו בפלמ"ח נזקפו לזכותו תפקידים ומבצעים רבים, ביניהם: היה ממפקדי הפריצה למחנה המעפילים בעתלית באוקטובר 1945; היה מפקד מבצע פיצוץ הרדאר בסטלה מאריס על הר הכרמל ב-20 בפברואר 1946; מפקד הקורס השישי של הפלי"ם בחודשים מרץ-מאי 1946; מפקדו השני של הפלי"ם ממאי 1946 ועד סוף שנת 1946; מראשית 1947 ועד סוף מרץ 1948, שרת כשליח הפלמ"ח במילאנו, איטליה. במסגרת זו עסק ברכישת נשק והעברתו לארץ ובפעילויות המוסד לעלייה ב'. לקראת סוף מרץ 1948, חזר ארצה כדי להצטרף ללוחמים במלחמת העצמאות ולמלא משימות הקשורות באוניית הרכש "נורה". האוניה שהביאה לארץ ישראל באחד באפריל 1948, את נשק ששינה את פני המלחמה ואיפשר את פריצת הדרך לירושלים. בשלב זה התבקש לצאת בחשאי לקפריסין לצורך עסקת נשק נוספת. ב-15 במאי חזר ארצה על סיפון אחת מאוניות ה"פאנים" וב-17 במאי 1948, הצטרף לחטיבת הנגב והתמנה על ידי נחום שריג מפקד החטיבה, לסגן-מפקד הגדוד השביעי. בתוך ההפוגה הראשונה קיבל את הפיקוד על הגדוד השמיני, במקומו של חיים בר-לב, שנתמנה להיות קצין המבצעים של החטיבה. בפיקודו של יוסקה תפקד הגדוד השמיני כגדוד חצי נייד וחצי מרחבי, אשר חלש על כל הרצועה הדרומית של ארץ ישראל. הגדוד החזיק את קו היישובים בין נירים, גבולות, צאלים, חלוצה, רביבים ובית-אשל. כל אחד מהם תפקד למעשה גם כיישוב וגם כבסיס של הפלמ"ח, שבתוכו היה כוח של הגדוד השמיני. הגדוד דאג לכל מחסורם של המשקים ולהגנתם, ומצד אחר פעל ככוח לוחם נייד והשתתף בקרבות לשחרור הנגב ובכל המבצעים להרחבת גבולותיו ועד אילת. במסגרת הפלמ"ח עבר יוסקה מספר קורסים ותפקידים: קורס מפקדי כיתות בקבוצת כנרת במהלך שנת 1943. קורס מפקדי מחלקות בג'וערה בשנת 1944, היה מפקד מחלקת המטה ביגור, מפקד הפלי"ם. מפקד הגדוד השמיני. עם תום מלחמת העצמאות ועד סוף שנת 1952 שרת יוסקה כמתאם בין התעשייה הצבאית, כאיש צה"ל, לבין משרד הביטחון. בשנת 1952 פרש מצה"ל. לקראת סוף שנת 1955, בעקבות המפולת הקרויה "עסק הביש", נקרא לשוב לצה"ל, לאמ"ן, ולהצטרף ליחידה חשאית וממודרת. לאחר זמן מה התמנה למפקד היחידה. בשנת 1963 עברה היחידה כולה בפיקודו של יוסקה שהיה בדרגת אלוף-משנה, ל"מוסד", כיחידת המבצעים המיוחדים. במהלך השנים פיקד יוסקה על פעולות מודיעין רבות ועל מבצעים מיוחדים שרובם עדיין עלומים. בשנת 1967 יצא עם משפחתו לפאריס בתפקיד נציג ראש ה"מוסד" באירופה. בשנים 1969-1972 הקים שתי יחידות חדשות במסגרת ה"מוסד", שעניינן טיפול בבעיות מיוחדות שנוצרו לאחר מלחמת ששת הימים. בשנת 1972 פרש לחיים אזרחיים. לאחר נישואיו ב-26 באוקטובר 1948 לזהבה ביין, ילידת תל-אביב ששרתה ב"הגנה" בתל-אביב בתפקיד מ"כ - התגורר בתל-אביב עד אחרית ימיו, להוציא 9 שנים של מגורים בנוף-ים שליד הרצליה [1952-1961]. בכ"ח בכסלו תשנ"ט, 17 בדצמבר 1998, נפטר יוסקה יריב. השאיר אחריו אשה - זהבה לבית ביין, בת - ליהי יריב-לאור, חתן - דן לאור, ארבעה נכדים: אברהם, יצחק, דוד ועמוס. בני משפחה נוספים וחברים רבים.

אלבום תמונות