הוא הלך בשדות

תיאור הספר

רומן מימי טרום מלחמת העצמאות: סיפורה של נערה עולה, וחייה עם בן הקיבוץ בו נקלטה, שהתגייס לפלמ"ח. המחבר היה איש פלמ"ח. הוא הלך בשדות הוא רומן מאת משה שמיר, שיצא לאור בשנת 1947. הרומן נחשב לאחת היצירות המרכזיות שנכתבו בספרות העברית החדשה, ולאחד הטקסטים המכוננים של החברה הישראלית לאחר קום המדינה. הוא זכה להצלחה מסחררת, הומחז והוסרט. "הוא הלך בשדות" הפך לאחד מאבני היסוד במיתוס הישראלי הציוני. דמותו של גיבור הסיפור, אורי, תרמה רבות לעיצוב דמותו של הצבר המיתולוגי, "יפה הבלורית והתואר". שם הספר לקוח משירו של נתן אלתרמן, "האם השלישית": "בני גדול ושתקן / ואני פה כותונת של חג לו תופרת / הוא הולך בשדות. הוא יגיע עד כאן. / הוא נושא בלבו כדור עופרת". הספר זכה בשנת 1948 בפרס אוסישקין. הוצג כמחזה פעמיים על ידי התיאטרון הקאמרי כשבתפקיד כשבתפקיד אורי שיחק עמנואל בן-עמוס ובתפקיד מיקה שיחקה חנה מרון, ופעם אחת על ידי תיאטרון חיפה. הספר הוסרט ב-1967, בבימויו של יוסף מילוא, ובכיכובם של אסי דיין, באחד מתפקידיו הראשונים, ואיריס יוטבת. הספר תורגם לאנגלית, איטלקית, וספרדית, והמחזה הוצג ברחבי העולם. המחזה הועלה מחדש, בכיכובה של אגם רודברג, על ידי תיאטרון בית ליסין. הסיפור מתרחש בשנת 1944, ברקע מאבק היישוב בערבים מצד אחד ובבריטים מצד שני. הספר מתאר את חייו של אורי, הפלמ"חניק, ואת אהבתו הגדולה למיקה, נערה עולה, עד למותו בתאונת אימונים. אורי הוא צבר יליד הארץ, קיבוצניק, הילד הראשון של קיבוץ "גת העמקים", בן 19. הוא בעל ביטחון עצמי, וחש מחויבות עמוקה לארצו, למשפחתו, לחבריו ולמשימות הצבאיות שהוטלו עליו. בניגוד לאורי, יליד הארץ, שבא "מכאן", מיקה, בת זוגו, היא עולה חדשה מפולין, פליטה חסרת כל, באה "משם" - השואה, שאינה נזכרת בספר במפורש, על מנת להיקלט בקיבוץ. הרומן מגולל את סיפור אהבתם של השניים, כאשר ברקע סיפורו של הקיבוץ.