תרומת הפלמ"ח ומורשתו
לאחר פירוק מטה הפלמ"ח, בעיצומה של מלחמת העצמאות, נשארו יחידותיו ללחום במסגרות הסדירות של צה"ל. בתום המלחמה השתחררו רוב הלוחמים ופנו לעיסוקיהם האזרחים. אך חלק מהמפקדים נשאר לשרת בצבא, והם נשאו איתם את ערכי ה"הגנה" והפלמ"ח ואת תחושת השליחות הציבורית – המדינית, הציונית והחברתית. לדור זה, דור הפלמ"ח, הייתה תרומה עצומה לביטחון ישראל, גם בשנים הבאות, וכן להתפתחות ולעיצוב דמותה המדינית, הכלכלית, החברתית והחינוכית של המדינה.
הפלמ"ח, פלוגות המחץ, היה החיל המגויס הסדיר של ארגון ה"הגנה" (כוח המגן של היישוב היהודי והתנועה הציונית) לפני ובראשית מלחמת העצמאות. במשך שבע שנות קיומו הוא רכש ניסיון לחימה רב כחיל-מחץ ויצר מסורת ארגונית, מקצועית וחברתית שאומצה במידה רבה על ידי צה"ל.
לאחר פירוק מטה הפלמ"ח, בעיצומה של מלחמת העצמאות, נשארו יחידותיו ללחום במסגרות הסדירות של צה"ל. בתום המלחמה השתחררו רוב הלוחמים ופנו לעיסוקיהם האזרחים. אך חלק מהמפקדים נשאר לשרת בצבא, והם נשאו איתם את ערכי ה"הגנה" והפלמ"ח ואת תחושת השליחות הציבורית – המדינית, הציונית והחברתית. לדור זה, דור הפלמ"ח, הייתה תרומה עצומה לביטחון ישראל, גם בשנים הבאות, וכן להתפתחות ולעיצוב דמותה המדינית, הכלכלית, החברתית והחינוכית של המדינה.
כל זה נעשה על ידי לוחמי הפלמ"ח – בסך הכל 3,100 איש ואישה בראשית מלחמת העצמאות וכ- 6,000 באמצעיתה. עוד כ-1,000 עולים חדשים ניצולי השואה, הגח"ל, הצטרפו לחטיבות הפלמ"ח במחצית המלחמה. 1,168 לוחמי פלמ"ח, נשים וגברים, נפלו במהלך השנים 1941-1949 ויותר מ-2000 נפצעו. האיכות, ולא הכמות, היא הסיבה למידה הגדולה של ההשפעה המיוחדת על תחומים מסוימים בחיי המדינה ומוסדותיה, אף על פי שרוב הצעירים התנדבו לפלמ"ח מבלי שהספיקו כלל להשלים את חוק לימודיהם הפורמליים. השפעה זו שנמשכת עדיין מעל שישים השנים המכוננות של המדינה, מתוארת להלן במספר תחומים.
לאחר פירוק מטה הפלמ"ח, בעיצומה של מלחמת העצמאות, נשארו יחידותיו ללחום במסגרות הסדירות של צה"ל. בתום המלחמה השתחררו רוב הלוחמים ופנו לעיסוקיהם האזרחים. אך חלק מהמפקדים נשאר לשרת בצבא, והם נשאו איתם את ערכי ה"הגנה" והפלמ"ח ואת תחושת השליחות הציבורית – המדינית, הציונית והחברתית. לדור זה, דור הפלמ"ח, הייתה תרומה עצומה לביטחון ישראל, גם בשנים הבאות, וכן להתפתחות ולעיצוב דמותה המדינית, הכלכלית, החברתית והחינוכית של המדינה.
כל זה נעשה על ידי לוחמי הפלמ"ח – בסך הכל 3,100 איש ואישה בראשית מלחמת העצמאות וכ- 6,000 באמצעיתה. עוד כ-1,000 עולים חדשים ניצולי השואה, הגח"ל, הצטרפו לחטיבות הפלמ"ח במחצית המלחמה. 1,168 לוחמי פלמ"ח, נשים וגברים, נפלו במהלך השנים 1941-1949 ויותר מ-2000 נפצעו. האיכות, ולא הכמות, היא הסיבה למידה הגדולה של ההשפעה המיוחדת על תחומים מסוימים בחיי המדינה ומוסדותיה, אף על פי שרוב הצעירים התנדבו לפלמ"ח מבלי שהספיקו כלל להשלים את חוק לימודיהם הפורמליים. השפעה זו שנמשכת עדיין מעל שישים השנים המכוננות של המדינה, מתוארת להלן במספר תחומים.