סגן ראשון הלוי יצחק "אצליה" ז"ל

קורות חיים

יצחק בן משולם ויעל. נולד בא' באדר תרפ"ה, 25.2.1925 בנהלל. למד בכפרו, במשמר-העמק, בבית-החינוך לילדי עובדים בירושלים ואחרי-כן בבית-הספר המחוזי ביגור.
קשור היה בכל נפשו לנוף הארץ, לצומח ולדומם שבה. בטיוליו ובסיוריו הרבים על-פני הארץ היה אוסף צמחים, צדפים, אבנים, כלי-צור, מטבעות וכדומה והניח אחריו אוסף עשיר וחשוב (ראה מאמר: "האוסף הפריהיסטורי של יצחק הלוי" מאת מ. שטקליס בבטאון "החברה העברית לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה", שנה י"ד, חוברת ב'-ג' תש"ח. כמו-כן: "לזכר בוטנאי צעיר", רשימת חידושים פלוריסטיים, מאת נעמי פיינברון, "השדה", מנחם-אב תש"ח).
בפלמ"ח התמחה במיוחד בסיירות והשתתף בהרבה פעולות נועזות, אך לבו נהה ללימודים, וכאשר שוחרר, הפתיע את הוריו ומוריו בכוח שקידתו וכשרונו. תקופת לימודיו הייתה עדות לרצון ברזל. לימודיו דרשו ממנו מאמצים, במידה גוברת והולכת.
עד מהרה השתבש המשך ההכנה ללימודים על-ידי "טיולים" מסוג אחר: כינוסים מטעם הפלמ"ח, ואחר כך פעולות מסוכנות: פיצוץ מסילת הברזל, ליל וינגייט (הוא עמד בתפקיד אחראי, במרחק כמה עשרות מטרים מברכה פולד), פיצוץ גשר אלנבי (הוא שירה לתוך חלון בית המשטרה ושיתק, לפי ההשערה, את מכשיר הרדיו).
זכור בייחוד מקרה זה. במשך שני ימים נעדר מהבית, כדרכו לא סיפר על מקום שליחותו, אף על פי כן הבינו בני הבית, כי ידו הייתה בפעולה זו ושיערו שנאסר יחד עם חברי בית הערבה. בבוקר יום השלישי התפרץ הביתה - מכנסיו קרועים, ידיו זבות דם, נפל למיטה וישן שעות רבות במשך ימים. כך התכונן לבחינות הכניסה לאוניברסיטה.
"הננו להודיעך שעל סמך בחינות ההתחרות נתקבלת לשנת תש"ז ללימודי הביולוגיה" - היתה הודעת מזכירות האוניברסיטה, אות כבוד למאמץ גבורה במשך שנה וחצי. מוריו ניבאו לו גדולות. בשנה השנייה ללימודיו באוניברסיטה, אף כי חלה באותו זמן, התייצב לשירות והיה למפקד שנתחבב על אנשיו. נודע כי בליל אפלה בסערת הגשם הראשונה בחורף, פיקד על פעולה קשה באחד הכפרים בהרים. כשהותקפו על ידי כנופיה, נתן את פקודותיו בשקט ובבהירות ונטע בחבריו בטחון ושקט נפשי, הכיתה ניצלה רק תודות לקור רוחו ולהתאפקותו. עמדו להעבירו למקום אחר, אגב העלאה בדרגה, אך הדבר נדחה לפי שעה, בגלל התנגדותם של חברי כיתתו.
חברו יונה, שעסק בליווי שיירות לים המלח, ביקש שיעבירו אותו לכיתה של יצחק. טוביה קושניר התגייס וביקש לצרפו לכיתה של יצחק, ומבלי לחכות לאישור לקח את צרורו ונסע למעלה החמישה. מונה למפקד מחלקה.
כסייר מומחה הוביל את מחלקת ה"ל"ה" אשר נשלחה לעזרת גוש עציון ועמה נפל בתאריך ה' בשבט תש"ח (16.1.1948) בקרב ליד הכפר צוריף.
הובא לקבורה בכפר-עציון ומשם הועבר עם יתר חללי הגוש לקבורת-קבע להר-הרצל בירושלים ביום כ"ה במרחשון תש"י (17.11.1949).
בפקודת המטכ"ל הוענקה לו דרגת סגן ראשון.