סגן וולך אריה ז"ל

קורות חיים

וולך אריה בן משה ואסתר. נולד בי"ד באלול תרפ"ד, 13 בספטמבר 1924 בקוקלי, ווהלין (אז - פולין). בינואר 1926 עלתה המשפחה לארץ והתיישבה בתל-אביב. מילדותו נתגלה בטוב לבו, בדאגה ובעזרה לזולת. אחרי סיום בית-הספר העממי והמחלקה למכונאות בבית-הספר המקצועי על שם מכס פיין וחברות ב"הנוער העובד", יצא להכשרה במסגרת הפלמ"ח.
השתתף באימונים, במסעות ובעבודה מסורה בעין-חרוד, אפיקים, יגור ועוד. סיים קורסים, הגיע לדרגת מ"כ והדריך בהצלחה מגויסים חדשים. בתקופת המרי השתתף בפיצוצים, בפעולה נגד הפורשים ובהעלאת מעפילים אל החוף. יצא עם גרעינו לחיי משק עצמאי בקבוצת "מגינים" בהרצליה, אך משהוטלה עליו המשימה נטה שכם ונשא באחריות לעבודה ולביטחון המקום. בדרישותיו לסדר ולרצינות בעבודה ובשמירה היה תקיף ללא ויתורים. הועבר עם חלק מהחבורה לעין-זיתים, וגם שם מילא את חובתו כמפקד האזור מטעם ה"הגנה" ובאחריות משקית וביטחונית בתנאים קשים ביותר. מילא תפקיד ארגוני ופיקודי בכיבוש ביריה ובהקמתה מחדש, בי"א באדר הידוע, לאחר שהצבא הבריטי כבש אותה כנקודת-הגנה בלתי-חוקית ושלח את כל חבריה למאסר.
בגלל הצורך לעזור להורים חזר העירה לעסוק במקצועו, אך משהתחילה מלחמת-השחרור, התייצב מיד לשירות. השתתף בהגנת תל-אביב, בפעולות תגמול, בטיהור הכפרים בסביבת העיר ובדרום והקפיד בכל תוקף שאנשיו לא ישלחו יד בביזה. עם זה היה קיצוני בשקידה על טובתם בדרכים כשרות עד כדי ויתור על המגיע לו לעצמו. על כן נקרא בפי פקודיו "המפקד האהוב ביותר" והם היו מוכנים ללכת אחריו ללא כל היסוס. אחרי חדשי עמל וחירוף-נפש בליווי שיירות, בעמידה איתנה נגד כנופיות ערביות וצבא בריטי ובפריצת הדרך לירושלים הגיע הביתה לחופשה, ואם כי יכול להישאר בבית לחג-הפסח, חזר לפני החג לשירות, באמרו לאמו, ששידלה אותו להישאר: "...וכי יכול אני להישאר בחג בבית וליהנות מכל טוב, בזמן שיהודי ירושלים סובלים רעב ומחסור?...".
נשלח להדריך בקורס מפקדי כיתות בנתניה, אך משגברה הסכנה מצד הצבא המצרי לא יכול עוד "להשתמט בעורף". ומשלא הורשה לחזור אל החזית זייף את תעודת החופשה, הגיע אל גדודו שעמד בקרבות מרים ועקובים מדם בחזית אשדוד, ושם נפל בקרב ב-3.6.1948 נקבר בכפר-ורבורג.
מפקדו אמר עליו: "גם במותו היה גיבור". בפקודת המטכ"ל מיום 29.9.1949 הוענקה לשמו דרגת סגן.