דיין משה ז"ל

קורות חיים

משה נולד להוריו, דבורה ושמואל, ב-20 במאי 1915, שנת תרס"ה בדגניה. הוריו היו ממקימי מושב העובדים נהלל, בו גדל והתחנך. בשנים 1936- 1939 שירת בכוח המשטרתי היהודי ובפלוגות הלילה המיוחדות של אורד וינגייט. בשלהי שנות השלושים הצטרף ל"הגנה" והיה לאחד האישים הבולטים בארגון. היה איש מי"ע ונמנה עם מ"ג אסירי ההגנה שנעצרו על ידי הבריטים בספטמבר שנת 1939. היה כלוא בכלא עכו למשך מספר חודשים. עם הקמת הפלמ"ח נמנה עם מפקדי הפלוגות הראשונות. שימש כמפקד פלוגה ב' ובמסגרת זו פעל כסייר וכמלווה לכוחות האוסטרליים שפלשו ללבנון בראשית חודש יוני 1941. הוא איבד את עינו השמאלית באזור ראש הנקרה עת היה בתצפית והביט עם המשקפת לעבר הכוחות המתקדמים. כדור שנורה לעברו פגע בעדשת המשקפת וחדר לגולגלתו. הוא אושפז למשך מספר חודשים בבתי חולים ולמעשה איבד את עינו. בשנים שחלפו עד לפרוץ מלחמת העצמאות, עסק בפעולות שונות במסגרת ארגון ה"הגנה" והסוכנות היהודית. בין השאר היה מפקד של רשת תחנות שידור חשאיות שהיו פרוסות ברחבי הארץ וסייעו לבריטים במאבקם נגד הגרמנים בזירת המזרח התיכון. ערב מלחמת העצמאות ובראשיתה מונה ליועץ לענייני ערבים. במלחמת העצמאות היה מפקד גדוד 89 בחטיבה 8. בקיץ 1948 מונה למפקד ירושלים. בשנת 1950 מונה לאלוף פיקוד הדרום. לאחר מכן שירת כאלוף פיקוד הצפון וכראש אגף מבצעים (אג"מ). בשנים 1953- 1958 כיהן כרמטכ"ל ופקד על הצבא בתקופת פעולות התגמול ובמבצע "קדש". כמו כן, משה מילא תפקיד מכריע בפיתוח שיטות לחימה חדשות בצה"ל. בינואר 1958 משה פרש משירות צבאי ויצא ללימודים ולחיים פוליטיים. משלהי שנת 1959 שימש כחבר כנסת מטעם מפא"י ושר החקלאות. הוא פרש מן הממשלה בשנת 1964 ונבחר כחבר כנסת מטעם מפלגת רפ"י, בשנת 1965. ב-1 ביוני 1967, ערב מלחמת ששת הימים, מונה לשר הביטחון, תפקיד אותו מילא עד יוני 1974. בשנים 1977- 1979 כיהן משה דיין כשר חוץ בממשלת הליכוד בראשות מנחם בגין. מילא תפקיד מרכזי בקידום תהליך המשא ומתן על השלום עם מצרים. משה דיין נפטר ב-16 באוקטובר שנת 1981 ונטמן בבית העלמין של מושב נהלל הצופה אל עמק יזרעאל.