קצין מטה ענב טרייביש עזריאל עזריליק ז"ל

קורות חיים

עזריאל ענב (טרייביש) נולד בארץ ישראל ב-1927. הוא התגייס לפלמ"ח ב-1943. עזריאל ענב היה מוותיקי הפלמ"ח ועליה ב', גדעוני ואחד ממפקדי האנייה "אקסודוס", מפורצי הדרך לירושלים במלחמת השחרור, ולאחר הקמת המדינה - איש המוסד. לאחר שפרש משירות הבטחון עבר לעסקים פרטיים.
פעולתו הראשונה של עזריאל כ"גדעוני" היתה הפעלת רשת אלחוט במצרים. במשך כעשרה חדשים שהה בקהיר כשהוא מחופש לחייל בריטי והעביר הוראות הפעלה לגיוס חברי "הגנה" במצרים והפעלתם. הוא העביר בנוסף הוראות הקשורות בפעולות ההעפלה ממצרים בדרכי הים והיבשה. בעקבות קשריו עם העוסקים בהעפלה ובמיוחד עם מוקה לימון שהיה פעיל בנושא זה, הבין עזריאל שהוא ישתלב בקרוב אישית בפעילות של המוסד לעליה ב'.
בעוד עזריאל מתנסה בעבודה חקלאית במושב כפר יהושע, הופיע לפתע גרישה (צבי שיינקמן פעיל בעליה ב') ולקח אותו לנמל חיפה. שם, ללא חפצים אישיים, הסברים או הוראות, הוא עלה על ספינה עם איש הפלים אלכס שור, והפליגו למרסי שבצרפת.
ב'לה-בזינה' הסמוכה לפריז, בתוך מחנה של ילדים יתומי השואה, פעלה תחנת אלחוט שהופעלה ע"י ידידיה צפריר ועזריאל. בשלב מסוים התגלתה התחנה לבולשת הצרפתית, מפעיליה כולל אלכס שור נעצרו ולאחר מעצר של כחודשיים וחקירות קשות, הם שוחררו.  תוך המתנה להכנת ספינה שכינויה היה 'ברק', הדריך עזריאל חבורת צעירים חברי "ההגנה" במתכונת ובאוירת הקורסים בג'ועארה. תפקיד האניה 'ברק' היה להעביר מעפילים מ'חיים ארלוזורוב' לחופי הארץ, שכן היה לאבד אניה גדולה ויקרה באם תיתפש ע"י הבריטים. על ה'ברק' לא הותקנו דרגשים, לאור העובדה שהפלגתה תהיה קצרה. עזריאל התקין עליה את ציוד הקשר. בעקבות שריפה שפרצה במנויע, ההפלגה נדחתה ועזריאל עבר לפעול במילנו באיטליה. 

ביולי 1947 עגנה בנמל סט שבדרום צרפת אניית מעבורת שהוכנה לשאת על סיפונה 4,500 מעפילים לארץ ישראל. הפלגתה היתה בניגוד למדיניות הבריטית שמנעה כניסת עולים לארץ, מעבר למכסת הסרטיפיקטים שעליה החליטה ממשלת בריטניה ואשר לא סיפקה אפילו למצער את הצרכים. 
היתה זו האניה הגדולה ביותר עד כה- יציאת אירופה או 'אקסודוס' בלעז. מרגע הגעתה לאירופה החלו הבריטים לעקוב אחריה. רב החובל של האניה היה אייק אהרונוביץ, מפקדה יוסי הראל וכן היו עליה מיכה פרי, סימה שמוקלר וצבי קצנלסון (מירי). עזריאל היה אחראי על מערכת הקשר לעזרתו שני אלחוטאים נוספים, מקס כהן וכן מתנדב אמריקאי. 
מכשירי האלחוט עוררו התפעלות ושמחה בקרב הצוות. לראשונה התקבל ציוד קשר שניתן היה לשדר ממנו אל תחנות רדיו אחרות והשידורים מה'אקסודוס' נקלטו גם במכשירי הרדיו הביתיים בספינות ובארץ. עזריאל בן ה-20 ניצל עד תום את האפשרויות שניתנו לו  והציוד המשוכלל, לשתף את הישוב בארץ והעולם הסובב במה שהתרחש באניה. כדי לנצל היטב את מערכת בקשר שבידיו, הכין עזריאל שלוש רשתות לשימוש היום-יומי, לשידור והאזנה בגלים הבינלאומיים, לקשר עם התחנות של המוסד  לעלייה כולל הספינות ולתקשורת פנימי באניה, העברת הוראות והעלאת המורל בקרב המעפילים.   רשת נוספת נועדה לעימות הצפוי עם הבריטים.
בעוד "אקסודוס" עושה את דרכה בים, שהתה בארץ ועדת החקירה של האו"ם - ועדת אונסקו"פ - כשלב סופי לגיבוש המלצותיה לפתרון שאלת ארץ-ישראל. ב"אקסודוס" היה משדר רדיו חזק. ה'גדעוני', עזריאל עינב, הציע לנצלו כדי לשדר מן האונייה ליישוב היהודי. ההצעה אושרה בידי מטה 'המוסד', שקבע את תוכן השידור. ב- 17 ביולי שידרה האונייה באמצעות 'קול ישראל', התחנה המחתרתית של 'תנועת המרי העברי'. בשידור תוארו קורותיהם של המעפילים ונחישותם לעלות ארצה, וכן שולבה בו קריאה לחברי ועדת אונסקו"פ לגבות עדות חיה ממעפילי "אקסודוס" לפני צאתם מהארץ. השידור מן האונייה עורר התרגשות רבה ביישוב. לראשונה בתולדות ההעפלה קלטו בכל בית את המתרחש באניה ובקרב אנשיה. באמצעות כבלים שהכין עזריאל שמעו הילדים שירי מולדת, פלמ"ח ושירי פרטיזנים. עזריאל שידר 'נאום לאומה' ותאר בשפה חיה את המתרחש בקרב המעפילים, על המשחתות הבריטיות המלוות את האניה ואף את קולו של המטוס הבריטי שטס מעליהם. הכומר גוהן גרואל, שליווה את השייט מצאתו, שיר פנייה נרגשת באנגלית לועדת האו"ם ששהתה אז בירושלים וכן לעתונאים שפרסמו את תכנו של הנאום בכל הארצות. 
כאשר פרץ הקרב עם חיילי הצי הבריטי, שודר כל המתרחש באניה ישירות ותושבי הארץ שמעו את הקולות. יגאל אלון פנה ואמר לעזריאל לאחר מכן:"השידורים בהם תיארת את הקרב על סיפונה של 'יציאת אירופה' וכל מה שהתרחש ובצורה חיה כל כך ומוחשית, עשו את ההיסטוריה". 
עזריאל מילא תפקיד מרכזי וחושב בהפלגה גורלית זו, כולל הקרב עם הבריטים וגירוש המעפילים לגרמניה. הפרשה של 'יציאת אירופה' העלתה את נושא העלייה והצורך במדינה ליהודים לראש סדר היום הציבורי באירופה וארצות הברית.

במלחמת העצמאות היה עזריאל עוזרו של מכבי מוצרי ושירת כקצין קשר בארגון השיירות לירושלים.
בהמשך, בהפוגה הראשונה, הוא הצטרף לחיל הים שם הקים את מחלקת הקשר בתפקיד של קצין קשר ראשי. 
בשנת 1951 גוייס עזריאל לשירות הביטחון הכללי. 

עם שחרורו פנה לעסקים חובקי עולם שכללו אספקת בשר לישראל, הצבא האמריקאי בוויטנאם ועוד. בנוסף פיתח רשת של מרכזים רפואיים בארה"ב. בעת שהותו באפריקה היווה עזריאל גם זרוע ביצועית חסויה של המוסד. 
עזריאל ורעייתו תמר תרמו בין השאר את 'מרכז ענב' לתרבות בתל אביב. הוא החל להקים מוזיאון לתולדות  תל-אביב בבניין העירייה הישן אך נפטר ב-8 לדצמבר 1996, בעיצומה של המלאכה. 

הפרטים באדיבות אתר הפלי"ם ההעפלה והרכש ו -אתר אקסודוס https://www.exodus-1947.com/