סא"ל זיו איז'בסקי יהודה איז'ב ז"ל
קורות חיים
יהודה זיו נולד להוריו יפה ושמואל ב- 24.02.1925, בעיירה אראן, בליטא. בשנת 1932 – עולה לארץ, כילד בן 7, ברכבת דרך ברלין ועיר הנמל טריאסט שבצפון איטליה, שם הם עולים על ספינה ומפליגים עד נמל יפו. למעשה הם היו עולים בלתי-לגאליים: כספי תרומות שהביאו מקובנה בירת ליטא לקק"ל הם שאיפשרו להם להציג לשלטונות הון של 50 לי"ש, ולהיכנס לארץ כתיירים. בשנים 1942-1933 – לומד בתל-אביב, בבית-הספר היסודי 'נס-ציונה', ובהמשך בתיכון 'גאולה'. בשנת 1935 – מצטרף ל'צופים' בגיל 10, ל'צופי-הקהילה'. בשנת 1941 – בגיל 16, מתגייס ל'הגנה'. מדריכים בולטים: יהודה בן-דוד ושלמה תבורי. בשנת 1943 - מגוייס לפלוגת ההגנה ב'מקווה-ישראל'; הייתה פלוגה נוספת שמוקמה בבת-ים. הפלוגות גויסו גיוס מלא, לאור החשש שכוחות רומל, שכבר חדרו מלוב למצרים, יגיעו גם לארץ-ישראל. כל מגוייס קיבל נשק אישי. 3 חודשים של גיוס מלא, אימונים בנשק ובשדאות. בשנת 1943 עובר קורס מ"כים ב'הגנה', כחודשיים ימים, בכפר-מנחם ובשפייה. בשנת 1944 - יציאה ל'שנת-שרות' - הכשרה בקיבוץ חפציבה, אח"כ בקיבוץ דורות שבנגב. בשנת 1944- כמ"כ מוסמך, מדריך בדורות את חברי-ההכשרה שם בנשק ובשדאות. בשנת 1945 - מתארגן גרעין התיישבותי שיוצא לגיבוש בקיבוץ תל-יוסף; איז'ב בגרעין של פלוגת-עבודה בבנימינה, שעובדת (קשה!) במחצבה. בשנים 1947-1946 - קבוצת הצופים בבנימינה מתאחדת עם קבוצת הנוער-העובד, כהכנה לעלייה לקרקע, ועוברים יחד לגדרה. בסוף שנת 1946 עובד מטעם הגרעין במחנות הצבא-הבריטי ברצועת-עזה, ובהמשך עובד בחריש הכרמים החדשים של איכרי גדרה, ליד קיבוץ חפץ-חיים. 6.10.1946, מוצאי יום-כיפור - עולה עם כוח החלוץ שצועד ל'נחביר', ומקים את קיבוץ בארי – במסגרת "עליית 11 הנקודות בנגב".
פעולות קרביות בנגב: 1946 דצמבר – ינואר 1947 - נשלח ע"י מפקד-הנפה בהגנה, יצחק פונדק, לקורס מפקדי-מחלקות בהגנה (מחזור י"ח); הקורס מתקיים בקבוצת גניגר; שנת 1947 - מתגייס מטעם ההגנה למשטרת היישובים העבריים. הוא מפקד המ"ן (המשמר-הנע) בניר-עם. אחראי על המרחב שבין עזה לבאר-שבע, כולל יד-מרדכי, גבר-עם, דורות, רוחמה, שובל ומשמר-הנגב. היה ממונה חלקית גם על אבטחת קו-המים שהונח באותה עת. בקיץ 1947 היה מדריך בקורס מ"כים שנערך בגבר-עם. מפקד הקורס היה יהודה וולאך. הקורס נמשך חודשיים ימים.
27 לדצמבר 47' – ליווי שיירה מניר-עם לקיבוץ גבולות. התפתח קרב ליד כפר-דרום. השיירה חולצה, והלוחמים נשארו בשטח. מספר פצועים מקרב הנוסעים. חזרנו עם משאית ערבית, שנלכדה בידינו.
12 לינואר 48' – ליווי שיירה מניר-עם לבית-אשל ולרביבים. קרב יריות בבאר-שבע. השיירה הגיעה ליעדה.
18 לינואר 48' – מבצע חילוץ השיירה מבית-אשל, ע"י פעולת הטעייה.
מרץ 48' – קיבל פיקוד על מחלקת פלמ"ח בנבטים, וכן מונה כמפקד המקום. עסק באימונים, ביצורים, סיורים בשטח, כמו-גם סלילת מסלול למנחת-מטוסים.
אפריל 48' – חילצו יחידת-סיור מבית-אשל, שנתקלה בכח של 'האחים המוסלמים'. שני הרוגים של היחידה חולצו על ידם, והובאו לקבורה בנבטים.
2 למאי 48' – צורף למחלקה מבית-אשל, בפיקוד המ"פ משה אלברט, לפעולה בכביש ב"ש-חברון; פוצצו שני גשרונים.
22 לנובמבר 48' – מבצע לוט: יצא כמפקד סיירי גדוד 7 לסיור לילי למשטרת כורנוב והדרך אליה.
25 לדצמבר 48' – מבצע חורב: פלוגת-הזחל"מים בפיקודו כובשת את מוצבי המיתלה והמשרפה.
27 לדצמבר 48' – רדיפה וחיסול של שיירה משוריינת של מוצב מצרי. שלושה משוריינים, אחד עם תותח, נלקחו בשבי, וכן 40 משאיות עם אספקה ותחמושת.
29 לדצמבר 48' - כיבוש אבו-עגילה, ורדיפה אחרי המצרים לכיוון אל-עריש.
5 לינואר 49' – קרבות בצומת רפיח. כבש שני מוצבים בהסתערות עם זחל"מים.
1949 - ביולי 1949 מתמנה למפקד גדוד 8 של חטיבת-הנגב.
פעילות אזרחית:
30.06.1949 – מתחתן עם צילה; ב-12.05.1950 נולד נמרוד, הבן הבכור. 1957-1946 – חבר קיבוץ בארי. ממלא תפקידים מרכזיים: גזבר, סדרן-עבודה, מרכז ענף-הפלחה. 10.11.1952 - נולדת בתו עירית; ב-27.08.1955 נולד בנו עמוס. 1958 – המשפחה עוזבת את קיבוץ בארי, ועוברת לבאר-שבע; נשארים בנגב, ברוח חזונו של בן-גוריון. עובד בחברה חקלאית "דגנים בנגב". 1959 – בלחץ אישי של יגאל אלון... נעתר להיות מועמד מפלגת אחדות-העבודה לראשות עירית באר-שבע. גיחה ראשונה ואחרונה לפוליטיקה. 1964-1959 – מנהל-הייצור בחברת "הפוספטים" במפעל באורון. 1967-1965 – נקרא להצטרף ל'כור', מקים ומנהל את מפעל בקבוקי הזכוכית "פיניציה-ירוחם", המפעל התעשייתי הראשון בירוחם; אחריו כבר יקומו נוספים. 1970-1968 – מנהל את מפעלי "חרסה" ו"חסין-אש" בבאר-שבע. 1970 – בוגר המחזור הראשון של תל"ם-לה"ב, ליד בית-הספר למוסמכים במינהל-עסקים, אוניברסיטת תל-אביב. 1971 – עובר לעבוד במינהל-מקרקעי-ישראל (ממ"י); מוביל פרויקט רישום משבצות-חקלאיות; 1973-1972 – מטעם ממ"י, ממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש – קמ"ט נכסים ברצועת-עזה; 1982-1974 – מנהל מחוז-הדרום במינהל-מקרקעי-ישראל; 1978 – הקמת שדה-התעופה הצבאי ב-'נבטים'; תוכנית 'בנה-ביתך' ראשונה בארץ (בישוב 'עומר'), 1980- הקמת הישוב 'להבים', הקמת הישוב 'מיתר' על הקו-הירוק. פרויקטים נוספים: פארק באר-שבע בין העיר ל'מחנה-תימן', פארק-גולדה, פיתוח אזור התעשייה עמק-שרה (פרויקט ראשון מסוגו לממ"י), הקמת 7 עיירות הבדואים בנגב, בנה-ביתך באילת, מבצע יעור אזורים שונים בנגב, בשיתוף עם קק"ל, ועוד. בשנים 1990-1983 – מנהל מחוז-ירושלים במינהל-מקרקעי-ישראל. חבר-הנהלה ב'רשות לפיתוח ירושלים', דירקטור ב'חברה הכלכלית של ירושלים'. פרויקטים בולטים בתמיכתו: בניין עריית-ירושלים, אצטדיון טדי, גבעת-משואה, שכונת-מנחת, קניון-מלחה, בית-הלוחם, מוזיאון ארצות-המקרא, בית-הספר למדעים ואומנויות, הגן-הבוטני, מרכז-המורמונים, שכונת הר-נוף, שכונת פסגת-זאב, ועוד.
1999-1990 – פורש לגמלאות ב-1990; ממשיך לעבוד חלקית במינהל-מקרקעי-ישראל, בפרויקטים מיוחדים.
יהודה זיו התגורר בכפר סבא.
הוא נפטר ב-4 בספטמבר 2023.
מסר את הפרטים: הבן, נמרוד זיו.
אלבום תמונות