private (female) Avrech Hanna Henka
Daughter of Neomi and Menashe
Born in Givton, Israel
On 4/4/1928
Drafted on 1946
Served in Palmach
In Sdom company, The First Battalion, D Company
In Hachsharat Ma'oz Hayyim
Role: Fighter (female)
Killed In The Line Of Duty
In The War Of Independence
On 18/7/1948
In: Nabi Rubin (Alongside Palmachim)
Buried in Giv'atayyim – Nahlat Yitzhak
Was 20 years old
Photo Album
מפרי עטה
מפרי עטה
מכתב לטובה
עיינות 10.12.44
לטובה
--- אני את דרכי כבר בחרתי. אני יוצאת להכשרה עם החוג העולה של התנועה היוצא בעוד זמן קצר. אני חושבת שאעזוב כבר בשבוע הבא, כי אני רוצה לעזור בבית. א. צריכה לנוח ואני אינני רוצה להפסיד את חודש ההכנה של החוג העולה, כי זהו היסוד. עוד לא החלטתי סופית, כי קשה ההחלטה.
מתוך 'שמונה שנפלו' בהוצאת קבוצת החוגים בית הערבה תש"ט
הספר נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבית הפלמ"ח
לטובה
--- אני את דרכי כבר בחרתי. אני יוצאת להכשרה עם החוג העולה של התנועה היוצא בעוד זמן קצר. אני חושבת שאעזוב כבר בשבוע הבא, כי אני רוצה לעזור בבית. א. צריכה לנוח ואני אינני רוצה להפסיד את חודש ההכנה של החוג העולה, כי זהו היסוד. עוד לא החלטתי סופית, כי קשה ההחלטה.
מתוך 'שמונה שנפלו' בהוצאת קבוצת החוגים בית הערבה תש"ט
הספר נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבית הפלמ"ח
מפרי עטה
מכתב ליהודה סלומון
בית הערבה 1947
רב שלומות לך יהודה יקירי
--- אם תשאלני לשלומי, אומר לי כי טוב, רק שמתגעגעת אני אליך. יש כאן ערבים כל כך נחמדים, והנוף הוא כה יפה, הלב פשוט נשבר. עתה לילות ירח. ביום השני לבואנו לא עבדנו, ואז הלכנו לירדן. יש שם מקומות ממש מקסימים. אתה יודע מה עלה פתאום במוחי ? - שתהיה לנו מצלמה ונוכל לצאת יחדיו ולצלם...
---- חושך בחוץ, גשם עז יורד, השמים מכוסים עננים שחורים, ברקים ורעמים מרעישים בקולי קולות. בבית שקט ודממה, הכל ישנים כבר. ---- אני כה שמחה שיחד החלטנו ללכת לקיבוץ. עתה אני שלמה עם עצמי לאחר שסיפרתי לך את כל חששותי וספקותי בקשר לדרך הזאת, ואני מקוה שיחד נוכל להתגבר על הרבה דברים.
----אני רוצה להקדיש הרבה זמן לקריאה, ובכלל ללמוד עוד קצת עד כמה שאוכל, כי מרגישה אני שחסר לי הרבה בשטחים שונים. אתה יודע, בתכניתי היה כי יחד נעבור על ספרים שונים ונחליף רשמים... אך כיון שזה לא ניתן, אעשה זאת לבד. אני רוצה מאוד לעבוד במשתלה ואם יעלה הדבר בידי אהיה מאושרת מאוד. אחד הדברים החשובים ביותר בקיבוץ הוא להיות מרוצים מן העבודה. אני כל כך אוהבת את עבודת המשתלה, ובכלל כל עבודה חקלאית שהיא.
---מוסיקה היא אחד הדברים המשפיעים עלי באופן החזק ביותר, ומה צר לי על אשר לא למדתי לנגן על איזה כלי. לפעמים יש לי הרצון לנגן משהו, ולהביע ואינני יכולה. את ילדי כבר אלמד לנגן ויהי מה.
---גמרתי לנקות את ארבע הערוגות של תות הגינה, אשר היה כולו מלא עשבי בר, ובקרוב יהיו לנו תותים בגינה. אתה ודאי אוהב תות, נכון?
---עבדתי יומיים במחסן ויום אחד בגן הירק. היה זה יום נהדר, היתה לי הרגשה כה טובה לעבוד בחוץ, במרחב, אני כה אוהבת את השדות ואת הטבע. עבדנו בהדלית עגבניות ואחר בהורדת ירקות ודילול גזר. באמת הייתי מאושרת.
---כפי שהבטחתי לך, הנני כותבת אליך מיד. מה שלומכם ומה נשמע ? הגעתי לבית הערבה בשלום והנני מרגישה בטוב. מה אומר לך ומה אספר: בעצם עדיין אינני יכולה לקבוע שום דבר, אך הרושם הראשון הינו טוב. המשק הוא נחמד והחברים חביבים.
הספקתי לעבוד יומיים במחסן כבר ביררתי עם סידור העבודה בקשר לענף המשתלות. מסתבר כי לי סיכויים רבים, כי מתכוננים להגדיל את הענף.
מתוך 'שמונה שנפלו' בהוצאת קבוצת החוגים בית הערבה תש"ט
הספר נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבית הפלמ"ח
רב שלומות לך יהודה יקירי
--- אם תשאלני לשלומי, אומר לי כי טוב, רק שמתגעגעת אני אליך. יש כאן ערבים כל כך נחמדים, והנוף הוא כה יפה, הלב פשוט נשבר. עתה לילות ירח. ביום השני לבואנו לא עבדנו, ואז הלכנו לירדן. יש שם מקומות ממש מקסימים. אתה יודע מה עלה פתאום במוחי ? - שתהיה לנו מצלמה ונוכל לצאת יחדיו ולצלם...
---- חושך בחוץ, גשם עז יורד, השמים מכוסים עננים שחורים, ברקים ורעמים מרעישים בקולי קולות. בבית שקט ודממה, הכל ישנים כבר. ---- אני כה שמחה שיחד החלטנו ללכת לקיבוץ. עתה אני שלמה עם עצמי לאחר שסיפרתי לך את כל חששותי וספקותי בקשר לדרך הזאת, ואני מקוה שיחד נוכל להתגבר על הרבה דברים.
----אני רוצה להקדיש הרבה זמן לקריאה, ובכלל ללמוד עוד קצת עד כמה שאוכל, כי מרגישה אני שחסר לי הרבה בשטחים שונים. אתה יודע, בתכניתי היה כי יחד נעבור על ספרים שונים ונחליף רשמים... אך כיון שזה לא ניתן, אעשה זאת לבד. אני רוצה מאוד לעבוד במשתלה ואם יעלה הדבר בידי אהיה מאושרת מאוד. אחד הדברים החשובים ביותר בקיבוץ הוא להיות מרוצים מן העבודה. אני כל כך אוהבת את עבודת המשתלה, ובכלל כל עבודה חקלאית שהיא.
---מוסיקה היא אחד הדברים המשפיעים עלי באופן החזק ביותר, ומה צר לי על אשר לא למדתי לנגן על איזה כלי. לפעמים יש לי הרצון לנגן משהו, ולהביע ואינני יכולה. את ילדי כבר אלמד לנגן ויהי מה.
---גמרתי לנקות את ארבע הערוגות של תות הגינה, אשר היה כולו מלא עשבי בר, ובקרוב יהיו לנו תותים בגינה. אתה ודאי אוהב תות, נכון?
---עבדתי יומיים במחסן ויום אחד בגן הירק. היה זה יום נהדר, היתה לי הרגשה כה טובה לעבוד בחוץ, במרחב, אני כה אוהבת את השדות ואת הטבע. עבדנו בהדלית עגבניות ואחר בהורדת ירקות ודילול גזר. באמת הייתי מאושרת.
---כפי שהבטחתי לך, הנני כותבת אליך מיד. מה שלומכם ומה נשמע ? הגעתי לבית הערבה בשלום והנני מרגישה בטוב. מה אומר לך ומה אספר: בעצם עדיין אינני יכולה לקבוע שום דבר, אך הרושם הראשון הינו טוב. המשק הוא נחמד והחברים חביבים.
הספקתי לעבוד יומיים במחסן כבר ביררתי עם סידור העבודה בקשר לענף המשתלות. מסתבר כי לי סיכויים רבים, כי מתכוננים להגדיל את הענף.
מתוך 'שמונה שנפלו' בהוצאת קבוצת החוגים בית הערבה תש"ט
הספר נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבית הפלמ"ח
מפרי עטה
מכתב להוריה
רב שלומות לכם, יקרים !
השלום לכם? קשה לי לכתוב, כי לא פג הכאב מן הלב ונפשי עדיין בוכיה על האסון שקרה לנו.
השמעתם ? יהודל'ה שלנו נפל. ב 15 במאי קרה הדבר, בקרב על מלכיה שבגליל. היו בקרב זה הרבה קורבנות ופצועים והנה נפל הגורל גם עלינו. עדיין איני יודעת כל פרטים אך דבר אחד ברור לי, כי יהודה מת מות-גיבורים וידע לשם מה הלך ולמה הקדיש את כל כוחו ומרצו.
הוא היה מוכן תמיד שיקרה לו מה שקרה. וברור לי כי בקשתו האחרונה היתה, שנהיה חזקים ונדע להתגבר על הכל.
הורי היקרים, קשה היא לכולנו האבדה, אך לי כפליים. ובקשה אחת לי אליכם: היו חזקים ואל תרבו לבכות. הוא היה אחד מרבים ותפקידו אשר מילא, מחייב אותנו להמשיך וללכת בדרכו.
חזקו ואמצו! ראו, את זאת מבקשת בתכם, שחברה הוא שנפל. אם אדע כי ידעתם לשמור על רוחכם - יקל לי הרבה, ואוכל ביתר קלות להמשיך את חיי.
מתוך 'שמונה שנפלו' בהוצאת קבוצת החוגים בית הערבה תש"ט
הספר נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבית הפלמ"ח
השלום לכם? קשה לי לכתוב, כי לא פג הכאב מן הלב ונפשי עדיין בוכיה על האסון שקרה לנו.
השמעתם ? יהודל'ה שלנו נפל. ב 15 במאי קרה הדבר, בקרב על מלכיה שבגליל. היו בקרב זה הרבה קורבנות ופצועים והנה נפל הגורל גם עלינו. עדיין איני יודעת כל פרטים אך דבר אחד ברור לי, כי יהודה מת מות-גיבורים וידע לשם מה הלך ולמה הקדיש את כל כוחו ומרצו.
הוא היה מוכן תמיד שיקרה לו מה שקרה. וברור לי כי בקשתו האחרונה היתה, שנהיה חזקים ונדע להתגבר על הכל.
הורי היקרים, קשה היא לכולנו האבדה, אך לי כפליים. ובקשה אחת לי אליכם: היו חזקים ואל תרבו לבכות. הוא היה אחד מרבים ותפקידו אשר מילא, מחייב אותנו להמשיך וללכת בדרכו.
חזקו ואמצו! ראו, את זאת מבקשת בתכם, שחברה הוא שנפל. אם אדע כי ידעתם לשמור על רוחכם - יקל לי הרבה, ואוכל ביתר קלות להמשיך את חיי.
מתוך 'שמונה שנפלו' בהוצאת קבוצת החוגים בית הערבה תש"ט
הספר נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבית הפלמ"ח
תעודות וחפצים
מודעת אבל לנופלי המטוס
מודעת אבל לנופלי המטוס
תעודה על נטיעת עץ לזכרה
תעודת שירות בפלמח