טוראי רובינשטיין מנחם ז"ל
Rubinshtein Menachem
בן מלכה ומשה
נולד בתל אביב
ב-י"ח שבט תרפ"ח, 9/2/1928
יחידות: פל' ה', הגדוד השישי - "ירושלים"
נפל בקרב
ב-ד' אייר תש"ח, 13/5/1948
מקום נפילה: כפר עציון-הקרב האחרון
נקבר בירושלים - הר הרצל
בן 20 בנפלו
קורות חיים
בן משה ומלכה. נולד בתאריך י"ח בשבט תרפ"ח (9.2.1928) בתל-אביב. גמר בית-ספר עממי ואת בית-הספר המקצועי "מונטיפיורי", ופנה למקצוע חשמלאות מכנית. התאמן בגדנ"ע ואימן בו.בשנת 1945 התנדב לפלמ"ח ובמשך שנתיים וחצי היה מ"כ בהכשרת שריד ומשמר-העמק והשתתף כסייר וחבלן בפעולות המאבק: פיצוץ רכבות, פיצוץ תחנת משטרת החופים הבריטית בגבעת אולגה, בהעלאת מעפילים לחוף ועוד.
להפצרות הוריו שיספר על פעולותיו "כמו אחרים", השיב כי יספר לבניו או לנכדיו. המשיך בפעולות, גם כשהיה ברזרבה בבית. מראשית מלחמת-השחרור השתתף בליווי שיירות לירושלים ובפעולות חבלה ונקם בסביבות תל-אביב, בפעולות התגמול נגד יאזור בשל רצח 7 הנוטרים, ושם הציל חבר פצוע כשידו השניה אוחזת בסטן ויורה באויב. סירב לעלות בדרגה, לבל יתנשא על חבריו.
בקרב על נווה-אילן נפצע, אך לא שם לב לפצע ברגלו עד לאחר גמר הקרב. והמשיך להוציא פצועים מהאש ודבריו היו אז: "העיקר, שהרבצנו בהם וגרשנו אותם". הסתיר את פציעתו מהוריו וחזר לשירות.
ב-24.4.48 הותקפה שיירה בשער הגיא. 14 מכוניות נשרפו. בחצות הלילה נקראו מנחם וחביריו לחלץ את השיירה תחת מטר אש. הם הצליחו להבקיע את הדרך לירושלים, ומשם נשלח לליווי שיירה לגוש עציון. מנבי-דניאל הצליח לחזור אל הגוש, והשתתף בהגנתו עד הסוף.
היה במחלקה שנשלחה ממשואות-יצחק ונחלצה לעזרת כפר-עציון ונפל בקרב האחרון בכפר עציון בד' באייר תש"ח (13.5.1948).
הועבר למנוחת עולמים עם שאר חללי הגוש להר-הרצל בירושלים ביום כ"ה במרחשוון תש"י (17.11.1949).
אלבום תמונות
תעודות וחפצים
אות ההגנה
תמונות מהשירות בפלמ"ח
בשמירה על הגוש
בין חבריו בפלמ"ח
בליווי שיירה
בליווי שיירה
בליווי שיירה
בליווי שיירה
תמונות ומסמכים כלליים
עם חבריו ב"הגנה"
בקורס מדריכים ב"הגנה"
בתל יוסף - 20.2.46
עם חבר
עם חבר
עם חברים
בהר טוב
עם חברה
בחורשה במשמר העמק (מנחם באמצע למעלה)
רשימות לזכרו
רשימות לזכרו
מנחם רובינשטיין ז"ל
קראו לו מנדל, בחור חסון אמיץ ועשוי לבלי חת, תמיד עליז היה ומחובב מאוד על החבריא, הכרתיו בבואו למחלקת הסירים במשמר העמק הוא היה העירוני היחידי בכתת ה"מושבניקים" אך לא ניכרה בו אף שויץ מהעירוני, מיד נקלט לחברה והיה ציר לסבלותיה ושמחותיה של הכתה.
הצטיין כאיש שדה בעירנותו ובסבילותו.
לחם תמיד לזכותו להשתתף בג'ובים ואף זכה להשתתף בכולם: הורדת מעפילים גבעת אולגה, סיורים וכדומה.
בעבודה במשק צוין לשבח בפי מנהלי הענפים.
בסכום שנתיים השתחרר, אך לא לזמן רב. המאורעות קראוהו בחזרה. היה מלוה את השיירות לירושלים.
בהמשך הזמן היה למפקד שיירות.
פגשתיו פעם בתל אביב היה עליז, וזמנו דחוק. היתה שעת צהרים והוא מיהר להעלות עוד שיירה לירושלים. גם שם היה חביב על מפקדיו ופיקודיו. סיפר לי שיש לו משפט בגלל עשותו למעלה מן הפקודה אשר קבל.
מנחם לוה שירה לגוש עציון הנצור ונשאר שם.
מאז אין יודעים עליו יותר. כנראה שנפל שם בקרב האחרון. משוכנע אני שלא בייש מנחם שלנו את הלוחם הישראלי בהיותו לוחם מצוין. ובמותו אבדנו איש ישר נאמן ולוחם ממדרגה ראשונה.
רפאל שפר
רעו ובן כתתו בפלמ"ח
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח
הצטיין כאיש שדה בעירנותו ובסבילותו.
לחם תמיד לזכותו להשתתף בג'ובים ואף זכה להשתתף בכולם: הורדת מעפילים גבעת אולגה, סיורים וכדומה.
בעבודה במשק צוין לשבח בפי מנהלי הענפים.
בסכום שנתיים השתחרר, אך לא לזמן רב. המאורעות קראוהו בחזרה. היה מלוה את השיירות לירושלים.
בהמשך הזמן היה למפקד שיירות.
פגשתיו פעם בתל אביב היה עליז, וזמנו דחוק. היתה שעת צהרים והוא מיהר להעלות עוד שיירה לירושלים. גם שם היה חביב על מפקדיו ופיקודיו. סיפר לי שיש לו משפט בגלל עשותו למעלה מן הפקודה אשר קבל.
מנחם לוה שירה לגוש עציון הנצור ונשאר שם.
מאז אין יודעים עליו יותר. כנראה שנפל שם בקרב האחרון. משוכנע אני שלא בייש מנחם שלנו את הלוחם הישראלי בהיותו לוחם מצוין. ובמותו אבדנו איש ישר נאמן ולוחם ממדרגה ראשונה.
רפאל שפר
רעו ובן כתתו בפלמ"ח
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח
רשימות לזכרו
תמצית מדברי החברים
היה חניך הגדנ"ע משנת 1942, התלהב מאד מהענין הלאומי שלנו. יסודי ועקשן בדעותיו - התקדם למטרתו לבד בלי כל הצעות מבחוץ. תקיף מאד לשחרור הארץ הן משבי האויב מבחוץ והן מפני האויב מבפנים (הפורשים). אהב להיות כאחד מבני העם הפשוטים, חינך נוער מבלי להיות נעלה עליהם (שנא דרגות), אהב להכיר את הארץ היטב בזיעתו, הצטיין באמוניו.
התגייס לפלמ"ח ב-6.7.45 לפלוגה 5 מתוך חובה עצמית וראה כבר אז את הנולד, השתתף בפעולות הפלמ"ח בתקופה ההיא בתור סייר וחבלן, כגון: פיצוץ הרכבות, הראדר באולגה, בעליה ב', הצטיין בפעולות הנ"ל, ערך פעולות סיור בנגב השומם ופילס על ידי זה דרך להתישבויות בנגב, אחר שנתיים בפלמ"ח עבר לרזרבה הפלמ"חית בעיר שהם למעשה עשו את הפעולות הראשונות בערביי יפו והכפרים סביב. בין מלוי השיירות לירושלים במשך כל הזמן. יש לציין כי גם בחופשתו פעל עם יחידות אחרות בתור חבלן במקצוע. לא ידע פחד מהו, נפצע ברגלו בהגישו עזרה לנוה אילן; הוציא פצועים במערבולת האש; דבריו היו אז: "העיקר שהרבצנו בהם וגרשנו אותם". נוכח בשיירה לירושלים כשנהרגו הנוטרים על הטנדר, נתן פקודה למכוניות לסגת והוא וחבריו הסתערו לפקודתו על היורים ונקם את דם הנוטרים. היה בין 50 הרזרביסטים הנועזים שהובילו שיירה לגוש עציון המכותרת על אף היותו פצוע. ביצעו את המשימה וחזרו ונתקעו ב"נבי דניאל" משם חזר לגוש עציון ונשאר שם עד הגיע היום הנורא ושם נפל מבלי לגמור את תפקידו ולראות למה שהגענו היום בגללו ובגלל חבריו.
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח
התגייס לפלמ"ח ב-6.7.45 לפלוגה 5 מתוך חובה עצמית וראה כבר אז את הנולד, השתתף בפעולות הפלמ"ח בתקופה ההיא בתור סייר וחבלן, כגון: פיצוץ הרכבות, הראדר באולגה, בעליה ב', הצטיין בפעולות הנ"ל, ערך פעולות סיור בנגב השומם ופילס על ידי זה דרך להתישבויות בנגב, אחר שנתיים בפלמ"ח עבר לרזרבה הפלמ"חית בעיר שהם למעשה עשו את הפעולות הראשונות בערביי יפו והכפרים סביב. בין מלוי השיירות לירושלים במשך כל הזמן. יש לציין כי גם בחופשתו פעל עם יחידות אחרות בתור חבלן במקצוע. לא ידע פחד מהו, נפצע ברגלו בהגישו עזרה לנוה אילן; הוציא פצועים במערבולת האש; דבריו היו אז: "העיקר שהרבצנו בהם וגרשנו אותם". נוכח בשיירה לירושלים כשנהרגו הנוטרים על הטנדר, נתן פקודה למכוניות לסגת והוא וחבריו הסתערו לפקודתו על היורים ונקם את דם הנוטרים. היה בין 50 הרזרביסטים הנועזים שהובילו שיירה לגוש עציון המכותרת על אף היותו פצוע. ביצעו את המשימה וחזרו ונתקעו ב"נבי דניאל" משם חזר לגוש עציון ונשאר שם עד הגיע היום הנורא ושם נפל מבלי לגמור את תפקידו ולראות למה שהגענו היום בגללו ובגלל חבריו.
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח