דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
ונזכור את כולם

רב"ט לב יוסף יוסי ז"ל

Lev Joseph Yossi
Lev Joseph Yossi
בן מרים ומרקוס
נולד בחיפה, ישראל
ב-כ"ד ניסן תרפ"ז, 26/4/1927
גוייס ב-1945
שרת בפלמ"ח - חטיבת הנגב
יחידות: חטיבת הנגב, פל' ו'
בהכשרת שער העמקים-ניר דוד, השומר הצעיר
תפקיד: מקלען
נפל בקרב בהגנה על קיבוץ נירים
במלחמת העצמאות
ב-ו' אייר תש"ח, 15/5/1948
מקום נפילה: נירים
נקבר בנירים
בן 21 בנפלו

קורות חיים

יוסף-יוסי, בן מרכוס ומרים, נולד בכ"ד ניסן תרפ"ז, 26.4.1927 בחיפה.
סיים את בית-הספר העממי שם, בנווה-שאנן, ואחרי סיימו את בית-הספר הימי החל לעבוד בבתי-המלאכה של הרכבות בקישון. אחר 4 חדשים הועבר למחלקת השרטוטים של הרכבות כמשרטט מחונן ורצוי.
ב-1945 התגייס לפלמ"ח במסגרת הכשרה מגויסת מחיפה לתל-עמל. משנת 1946 שימש נוטר בבאר-יעקב ובראשון-לציון. אחר-כך יצא עם חברי הכשרתו להתיישבות בנגב, לקיבוץ נירים. התערה בחברה, היה איש מעשי וממעט בדיבור. אהב את העבודה והיה מסור לה. ער. מוכן תמיד לכל מעשה תעלול וקונדסות. היקלטותו בחברה, הייתה ארוכה וקשה. דרך רבת התלבטויות והתרגשויות. אבל משנקלט הרי היכה שורש והיה לאיבר חי מגוף החברה.
בימי הגנת נירים היה האלחוטאי במקום. היה גם מקלען טוב. כשהתקיף האויב את נירים והחברים פתחו באש על משורין האויב שהתקדם מאחד האגפים לעבר הנקודה, פגע בו פגז ב-15 במאי 1948.
בו ביום הובא יוסי לב למנוחת-עולמים בקבר-אחים בקיבוצו אשר בנגב.

אלבום תמונות

רשימות לזכרו

רשימות לזכרו

לזכרו - ממרה

יוסי - אחד מאלה שבאו לדנגור חדשים מספר לפני פרוץ המאורעות. הובלתי אז בטנדר, יחד עם כמה חברה מהשלמת עין החורש, וכל הדרך צחקנו וספרנו "צ'יזבאטים". הוא היה מאושר בתפקידו החדש בנקודה, בזה שסיים בהצלחה קורס, בזה שהוא עומד לפתוח דף חדש בחייו. תמיד היינו (אני או ננק) מתקנים עבורו את הגנרטור למילוי המצברים, או הייתי נפגש אתו כשהיה גומר את עבודתו אחרי חצות והיה סר לחדר האוכל, ואני אז שומר, מכין אוכל לשומרים. או למחרת ראינו אותו דוהר על צחיה ורכיבתו יפה וחפשית.
יוסי - ילדותי מאוד היית לפעמים, עתים "מפסוט" עד הגג, עתים מתחמם בגלל דבר של שטות, אבל תמיד אמיץ לב, מסור ונאמן.
מרה

מתוך "נירים מול האויב"

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח

רשימות לזכרו

לזכרו - משולה

קשה לי עדיין לקשור את שפע הזכרונות וההרגשות וליצור תמונה שלמה. כחיה היא ניצבת לידי כתמיד, אותה דמות, כל כך חיה ורוגשת...
יוסי אהב את העבודה והיה מסור לה. ער. מוכן תמיד לכל מעשה תעלול וקונדסות. גס קצת בנימוסיו - בקיצור, "צבר" כמו שהצרפתים שלנו אומרים באנחה אחרי כל תעלול.
הקלטותו בחברה היתה ארוכה וקשה. דרך רבת התלבטויות והתרגשויות. אבל משנקלט הרי הכה שורש והיה לאבר חי מגופנו.
הוא איננו. אבד הרע. אותה נפש קרובה שהיה לה חלק כל כך גדול בחייך.
נשמרו רק הזכרונות מאותו קטע חיים קצר וחיוני התובע מאתנו את המשכו.
ורודפים הזכרונות ומגיחים כצללים והרי הם מיותמים כמוני, כמונו כולנו.
כי אין תנחומים לאבדן הרע...
שולה (מתוך חוברת ליום השלושים)

מתוך "נירים מול האויב"

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח