נירים

קיבוץ של תנועת הקיבוץ הארצי. נוסד בנגב המערבי ב- 6 באוקטובר 1946 במסגרת מבצע הקמת י"א הנקודות בנגב (6 ק"מ מכביש עזה – רפיח).
רוב חבריו נמנו על הכשרת שער העמקים - ניר דוד (השומר הצעיר).
על פי החלטת מוסדות התנועה חויב גדוד "ניר" לשלוח הכשרה מגויסת אחת לפלמ"ח. הייתה זו ההכשרה היחידה שגייסה התנועה במהלך מלחמת העולם השנייה. 16 מחברי הגדוד, כולם נערים עובדים, יצאו במרס 1943 לכפר-מנחם. ביולי 1943 הצטרפו אליהם חברים אחדים ממסיימי השמיניות ויחד מנו 23 חברים. באוקטובר 1943 גויסו לפלמ"ח והוגדרו כהכשרה מגויסת.
במלחמת העצמאות עסקו בביצור יישובם בנגב (נירים) ובפעילות ביטחון שוטף כשאר יישובי הנגב הנצור. ב- 15 במאי 1948, תקף גדוד ארטילריה וטנקים של הצבא המצרי הפולש את יישובם. חברי נירים עמדו בהתקפה והדפוה. שישה חברים נפלו.
לאחר שחרורם התאחדו עם חברת נוער עולה (בולגריה) ממסילות לקיבוץ "ארץ ישראלי" ט', בפלוגת הכשרה בבאר-יעקב. משם יצאו, ביוני 1946, 15 חברים ממצפה גבולות ('הקיבוץ-הארצי') להקמת נירים.
היישוב נחרב במלחמת העצמאות ונוסד מחדש בקרבת מקום.