מטרות חינוכיות - תרבותיות

פעולות התרבות וההסברה בפלמ"ח נועדו להקניית דעת ולחישול רוח הלוחמים. החינוך בפלמ"ח היה אמור לכלול את המסר המורכב של יחידה התנדבותית ושיוויונית, בה כל אחד רשאי לשאול ולערער, אולם מחוייב עם זאת לערכי המחנה הפועלי ביישוב (חלוציות, התיישבות, ציונות סוציאליסטית).
פעולות התרבות וההסברה בפלמ"ח נועדו להקניית דעת ולחישול רוח הלוחמים. החינוך בפלמ"ח היה אמור לכלול את המסר המורכב של יחידה התנדבותית ושיוויונית, בה כל אחד רשאי לשאול ולערער, אולם מחוייב עם זאת לערכי המחנה הפועלי ביישוב (חלוציות, התיישבות, ציונות סוציאליסטית). תנאי חייהם המיוחדים של אנשי הפלמ"ח (מחסור במשאבים, היעדר תשתית נאותה לקיום הפעילות, פיזור גיאוגרפי של היחידות) היקשו על הפעילות החינוכית-תרבותית, וניכרו גם בתכני הפעילות התרבותית.
הפעילות התרבותית העיקרית הייתה הסברתית-חינוכית, וחולקה לארבעה תחומים עיקריים:
1) פעילות הסברתית 2) חינוך המפקדים 3) בידור 4) משחקי ספורט. בתחום הפעולות הללו אפשר להבחין בשני כיוונים נפרדים: הנחלת דעת והנחלת דעה, או עמדה .
הנחלת דעת פירושה מתן אפשרות לכל פלמ"חניק להרחיב את ידיעותיו ואת עולמו התרבותי. במסגרת פעילות תרבותית זו, שהייתה חלק בלתי נפרד מהכשרת הלוחמים במטרה להנחיל להם נכסים תרבותיים מסויימים (ברוח עברית-סוציאליסטית), הירבו להפגיש את המגוייסים עם אמנים, עם אנשי רוח ועם מרצים, שקירבו אותם לעולם המדעים, המוסיקה, התיאטרון והשירה ברמה הגבוהה ביותר. הנחלת דעה פירושה הדרכה רעיונית וחוויתית בעניינים שעמדו על סדר היום הציבורי והשפיעו ישירות או בדרך עקיפה על הפלמ"ח. הדרכה זו (שיש מי שיכנה אותה אינדוקטרינציה) נעשתה בעיקר באמצעות אנשי הפיקוד הבכיר של הפלמ"ח, ה'הגנה', מנהיגי היישוב ומרצים שונים.